שקד: "יש נגדי 50 גוונים של הסתה, וגם הערות סקסיסטיות"

שרת המשפטים שקד יוצאת בראיון חג להגנתו של נתניהו וטוענת כי "החקירה של רה"מ היא לא סיבה להתפטרות, ואסור שחקירה תהיה כלי לחיסול פוליטי"

איילת שקד / צילום: איליה מלניקוב
איילת שקד / צילום: איליה מלניקוב

פתאום, באמצע הראיון עם השרה איילת שקד, יש הפסקת חשמל. חושך מצרים משתרר בחדר הישיבות במערכת 'גלובס', עד שאני מתקשה לראות את שקד למרות שהיא יושבת כמה עשרות סנטימטרים ממני, בצדו השני של השולחן. אבל שקד לא מתרגשת. "לא נורא, הטלפון (שבאמצעותו אני מקליט את השיחה. ח"מ) ממשיך לעבוד", היא מפטירה, וממשיכה לענות על השאלה בדבר יחסיה עם נשיאת בית המשפט העליון היוצאת, מרים נאור. אחרי כמה דקות חזר האור - חזל"ש. האפיזודה הזאת יכולה להמחיש במשהו את אופייה של שקד - קרת רוח, נחושה, ממוקדת. פוליטיקאית כמותה לא תיתן לרעשי רקע לשבש לה את התכניות.

מה לא עבר ומה לא נאמר על שקד בת ה-41 בתקופה האחרונה. מצד אחד, היא זוכה לפופולריות ציבורית עצומה. היא השרה הבכירה ביותר בממשלה, יו"ר ועדת השרים לחקיקה והאישה היחידה בקבינט המדיני-ביטחוני. השנה היא הובילה, בין היתר, בחירה של ארבעה שופטים לעליון, מינוי עוד 220 לערכאות השונות, וקידמה חוקים לא מעטים שהיו תקועים בצנרת שנים רבות. למשל, החוק להארכת תקופת ההתמחות במשפטים משנה לשנה וחצי. יו"ר לשכת עורכי הדין, אפי נוה, בעל בריתה בוועדה לבחירת שופטים, ובכלל, אמר לאחרונה ששקד היא שרת המשפטים הכי טובה שהייתה פה בעשר השנים האחרונות.

איילת שקד בראיון מיוחד: מחקירות רה"מ ועד חוק הלאום

loading

מצד שני, היא נתפסת על ידי חלקים נרחבים בתקשורת, בפוליטיקה ובציבור הישראלי, כמי שמנסה להחליש את בית המשפט העליון באופן שעלול להביא לפגיעה משמעותית במערכת האיזונים והבלמים החשובה שבין רשויות השלטון. אותם דוברים גם מוצאים בעייתיות רבה בעובדה שדווקא שרת המשפטים עומדת בחוד החנית של הניסיונות האלה.

אחרי שנשאה בחודש שעבר נאום שבו הכריזה על 'מהפכה מוסרית ופוליטית' שתכליתה להעצים את כוחם של ערכים לאומיים על חשבון זכויות פרט אוניברסליות, השווה אותה עיתונאי 'הארץ', רוגל אלפר, למוסוליני. כמה ימים מאוחר יותר יצאו שקד ומנהיג מפלגתה, נפתלי בנט, במה שהם מכנים 'התוכנית החקיקתית'.

לדבריהם, התוכנית תכלול את שני הפרקים החסרים בחוקה הישראלית: חוק יסוד: 'הלאום', שיהווה את פרק העקרונות בחוקה, וחוק יסוד: 'החקיקה'. לפי הצעת שקד ובנט, חוק יסוד: החקיקה החדש יכלול פסקת התגברות המסדירה מצבים שבהם בית המשפט פסל חוק והכנסת שבה ומחוקקת אותו בתנאים מסוימים. גם הפעם, כמו בעבר, התקבלו הרעיונות של שקד ביחס למערכת המשפט במקלחת של צוננים. נשיאת העליון בדימוס דורית ביניש, למשל, אמרה שהצעת שקד ובנט פסולה מפני שכל תכליתה לאפשר לקואליציה לבטל את החלטות בית המשפט העליון.

קיראו עוד ב"גלובס"


מי שמצאה עצמה בעין הסערה ונאלצה להדוף פעם אחר פעם את יוזמות שקד ביחס לעליון היא הנשיאה מרים נאור (שתפרוש בקרוב לגמלאות). שקד אומרת ש"יש בינינו מחלוקות אידיאולוגיות עמוקות בנוגע לתפיסת בית המשפט, אבל אנחנו חברות טובות ברמה האישית".

- איך החברות ביניכן באה לביטוי?

"אני והנשיאה נאור מסתמסות כל יום ומדברות לא רק על עבודה. אנחנו מדברות על קניות באינטרנט - מתנות שהיא קונה לנכדים, אני מדברת איתה על הילדים שלי, והיא על הנכדים שלה, על נושאים אישיים. אנחנו שונות בהרבה דברים, אבל אני מאוד אוהבת אותה. חלק מזה שאנחנו מסתדרות כל כך טוב נובע מזה ששתינו נשים. את אסתר חיות אני הרבה פחות מכירה, אבל אני מקווה שנעבוד בשיתוף פעולה".

- יצאת נגד נאור בחריפות, כשהודיעה שלא יישלח נציג של הרשות השופטת לטקס לציון 'חגיגות היובל לשחרור יהודה ושומרון'.

"הנשיאה נאור רצתה לא להכניס את הרשות השופטת לפוליטיקה, אבל בכך שהחרימה את הטקס ולא שלחה אליו נציג של הרשות השופטת, היא עשתה בדיוק ההפך. אני חושבת שלא הרשות השופטת צריכה להחליט מה ממלכתי, אלא הממשלה".

- ביום כיפור נראית בבית הכנסת בצהלה לצדה של הנשיאה הנכנסת, אסתר חיות.

"חיות ואני גרות קרוב אחת לשנייה וקבענו להיפגש בבית הכנסת. היא נתנה לי את המקום של כלתה שלא הגיעה. אחרי התפילה הסתובבנו יחד בשכונה ודיברנו על כך ששתינו רוצות לעבוד בשיתוף פעולה ותוך כבוד הדדי. אני מאוד מקווה לעבוד עם חיות בשיתוף פעולה כפי שעבדתי עם נאור".

פורשתי בצורה עקומה

שקד נהפכה בשנים האחרונות למרואיינת ונואמת מיומנת ומוכשרת. בניגוד לפוליטיקאים אחרים, ראש הממשלה נתניהו, למשל, היא לא מדברת בפתוס, וגם לא מרימה את קולה או מנופפת בידיה כדי להדגיש את דבריה. אבל היא תמיד בטוחה בעצמה, שוטפת, חדה ומנומקת ולעולם, לפחות כלפי חוץ, לא מהוססת.

הנאום המשמעותי האחרון שנשאה בא בעקבות פסק הדין של העליון שקבע כי אין מניעה עקרונית להרחיק מסתננים למדינה שלישית, אך אסר על החזקת מבקשי מקלט במעצר בלתי מוגבל כאמצעי לחץ, עד שיסכימו להרחקה למדינה השלישית. שקד ביקרה את פסק הדין בפתיחת שנת המשפט של לשכת עורכי הדין, ואמרה ש"הציונות לא תמשיך לכופף את ראשה בפני זכויות הפרט, כפי שהן מפורשות בבג"ץ".

הנאום זכה למתקפה שבאה לביטוי, בין היתר, באותו טור של רוגל אלפר. לדברי שקד, היא שוקלת להפסיק את המנוי לעיתון 'הארץ'. ובכלל, היא מרגישה שהנאום שלה פורש בצורה לא נכונה. "פורשתי בצורה עקומה. לא הקשיבו לעומק הדברים שלי, עיוותו את דבריי בצורה קיצונית בחלק מערוצי התקשורת".

- נסי להעמיד דברים על דיוקם.

"אמרתי שב-20 השנה האחרונות, בעקבות המהפכה החוקתית, יש הרחבה גדולה של זכויות הפרט, ושהזכויות הלאומיות לא באות מספיק לידי ביטוי. הדוגמה הכי טובה הייתה החוק נגד איחוד משפחות (של פלסטינים שחיים מחוץ לישראל עם בני משפחתם בארץ. ח"מ), שבו המדינה טענה רק טיעון ביטחוני. התיק הזה קרע את בית המשפט, זה היה הוויכוח הכי גדול בתולדות בית המשפט העליון, ובסופו של דבר התקבלה עמדת המדינה ברוב של 5 שופטים מול 4, אבל הטיעון הדמוגרפי והלאומי מעולם לא נטען על ידי המדינה ולא בא לביטוי בפסק הדין. אז אמרתי שקודם כל מי שאשם זו הרשות המחוקקת, הכנסת, שכשעיגנה את חוקי היסוד, לא עיגנה את הזכויות הלאומיות".

לדברי שקד, כשמסתכלים על חוקות בעולם, רואים שכל חוקה בנויה משלוש רגליים - הרגל המשטרית שקיימת גם אצלנו, חוקים כמו חוק יסוד השפיטה, חוק יסוד הכנסת וחוק יסוד הממשלה, הרגל של מגילת הזכויות, שמתבטאת אצלנו בחוק יסוד כבוד האדם וחוק יסוד חופש העיסוק, והרגל השלישית שיש בכל חוקה וכוללת את כל הנושאים הלאומיים וההגדרה של המדינה. "הרגל השלישית חסרה אצלנו ואנחנו צריכים להשלים אותה בחוק יסוד: הלאום. הממשלה צריכה לטעון בעתירות מתאימות בבית המשפט גם בזכויות לאומיות, ובית המשפט צריך לקחת את זה בחשבון. לא יצאתי בביקורת רק כלפי בית המשפט, אלא כלפי כל הרשויות".

- מה שאת אומרת סותר דברים שאמרת לי בראיון ב-2016, אז טענת שבג"ץ יכול להתערב בחקיקה כשהוא מגן על זכויות אדם.

"אני עומדת מאחורי מה שאמרתי לך אז. בית המשפט צריך להגן על זכויות אדם, וזכויות הפרט מקודשות בעיניי. אני רק חושבת שכשבית המשפט מקבל החלטה, הוא צריך לקחת בחשבון גם את השיקולים הלאומיים בסוף. הוא צריך לעשות את האיזון בין השיקולים".

לא מדובר בפעם הראשונה, גם לא השנייה, שבה יצאה שקד בנחרצות נגד פסיקה של בג"ץ שמגינה על זכויותיהם של המסתננים או מבקשי המקלט. היא התבטאה באופן דומה גם כאשר בג"ץ פסל פעמיים את החוק שאיפשר לכלוא את העובדים מאפריקה במתקן חולות לתקופה ארוכה, ללא משפט.

אני שואל את שקד האם היא ניסתה פעם לשים את עצמה בנעליהם של אותם אנשים אומללים, האם היא חשבה מה זה להיות סגור במתקן כזה במשך שנים, או מה גורם לאדם לסכן את חייו ולחצות גבולות כדי למצוא חיים אחרים.

שקד לא ממצמצת. "הכנסת והממשלה לא חוקקו בקדנציה שלי שום חוק שיש בו פגיעה קשה בזכויות אדם. כשחוקק חוק המסתננים הראשון, ישראל הייתה תחת כיבוש זוחל מאפריקה, כשכל חודש נכנסו 3,000 מהגרי עבודה וכשפשטה השמועה ביבשת שבישראל אפשר למצוא עבודה. אם לא היינו בונים את הגדר, ולא היינו מחוקקים את החוק שגרם לירידת המוטיבציה שלהם להגיע לפה, אז היום היו פה חצי מיליון אנשים כאלה, וזאת הייתה רק ההתחלה. מדינה צריכה לדעת להגן על הריבונות שלה ועל הגבולות שלה. אותם אנשים נכנסו למדינת ישראל בניגוד לחוק, וכשמדינה נמצאת במצב כזה, אז אפשר גם לנקוט באמצעים קיצוניים".

- בג"ץ חשב אחרת.

"כשתיקנו את החוק והורדנו את התקופה במתקן חולות לשנה וחצי, הנשיא לשעבר, אשר גרוניס, אמר בדעת מיעוט לבית המשפט 'אל תהפכו להיות המחוקק'. אני יכולה להגיד לך עכשיו, שכשבכירי משרד המשפטים קיבלו את פסק הדין השני של בג"ץ בנוגע למתקן חולות, הם אמרו לי 'תגידי, באיזו פקולטה למשפטים לומדים ש-18 חודש בחולות זה לא בסדר וש-12 חודש זה כן בסדר?".

- ברור שזה לא אבסולוטי, אבל גם ברור שלכלוא בן אדם שלוש שנים או שנה וחצי ללא משפט זו פגיעה קשה.

"רובם המוחלט הם מהגרי עבודה. מדובר באנשים שבאו להרוויח פה כסף כי החיים פה יותר טובים. במבחן התוצאה, גל ההגירה וההסתננות הופסק בזכות הגדר והחוק. היום זו כבר לא בעיה לאומית, אלא בעיה של תושבי דרום תל-אביב, שחיים בסיוט מתמשך. פתרון המדינה של גירוש למדינה שלישית בטוחה, הוא פתרון נכון. לצערי, בג"ץ התערב בהסכם הבילטראלי שלנו עם מדינה שלישית. אבל בסדר, נכבד את הפסיקה ונשנה את ההסכם".

- מיתגת את עצמך כמי שמובילה מאבק להחלשת בית המשפט העליון.

"למה אתה מנסה למתג אותי כמי שמנהלת מאבק מול העליון? יש לי אג'נדה מסוימת, ויש לי מחלוקת איתם על מידת ההתערבות של בית המשפט במהלכים של הרשות המבצעת והמחוקקת. זו מחלוקת אידיאולוגית אמיתית. אני לא חושבת שאני מתויגת כאויבת של בית המשפט העליון, וזה גם באמת לא נכון. יש לי ביקורת על פסקי דין, ובמדינה דמוקרטית בית המשפט לא צריך להיות חסין מביקורת. בית המשפט העליון מתערב באופן מוגזם בענייני הכנסת והממשלה, וזה לא בא לידי ביטוי בעיקר בביטול חוקים, אלא בעצם זה שכל עתירה נדונה והמדינה צריכה להשיב ויש הליך משפטי. זה מאוד מסרבל ומקשה".

- את חיה בשלום עם העובדה שאת חברה בכירה בממשלה שמי שעומד בראשה, בנימין נתניהו, נמצא תחת חקירות פליליות?

"אז קודם כל, שיהיה ברור שהחקירה של נתניהו היא לא סיבה להתפטרות, כי אסור שחקירה תהיה כלי לחיסול פוליטי".

- אם נתניהו יוזמן לשימוע לפני העמדה לדין פלילי הוא יצטרך להתפטר, לדעתך?

"לא. עד כתב אישום אין על מה לדבר. לפי החוק, רק הרשעה של ראש ממשלה מחייבת התפטרות שלו ויש בזה היגיון, כי התפטרות של ראש הממשלה משמעותה בסיכוי גבוה בחירות חדשות. לגבי נתניהו צריך לראות מה יהיה".

- נתניהו מצליח לתפקד במצב כזה?

"בהחלט. אני יושבת עם ראש הממשלה ביומיום בישיבות וניכר עליו שהוא מרוכז עד הסוף בעבודה. לא רואים עליו שהוא מושפע מהחקירה, אבל ברור שזה משפיע, ודאי שזה משפיע. אני חושבת שהפתרון לסיטואציה צריך להיות שלא חוקרים ראש ממשלה בעבירות של חטא ועוון, ויחד עם זאת צריך לקצוב את הקדנציה של ראש ממשלה לשמונה שנים. זה הכי בריא בעיניי".

- מה את חושבת על הציבור הגדול של אוהדי נתניהו שתומך בו למרות החשדות לשחיתות?

"הבחירה היא מאוד מורכבת. יש אנשים שבוחרים מסיבות לאומיות-ביטחוניות, יש מי שבוחר בגלל סיבות כלכליות, יש מי שבוחר או לא בוחר בגלל שחיתות".

- נתניהו לא חושש ממך ומבנט? אתם הרי יריבים פוליטיים, והוא רואה אתכם מתחזקים.

"נתניהו לא מתערב בעבודתי, ובינתיים הוא זה שלקח לנו מנדטים בבחירות, לא אנחנו לו. והוא עשה לנו תרגיל (בבחירות. ח"מ), לא אנחנו לו, למרות שאחר כך אנחנו החזרנו בתרגיל במסגרת ההסכם הקואליציוני (שקד מתכוונת להישג הגדול שלה ושל בנט, שקיבלו תפקידי מפתח בממשלת נתניהו למרות שקיבלו רק 8 מנדטים בבחירות האחרונות. ח"מ)".

לא מראה להם עיתונים

שקד, שתמכה במינוי של ד"ר אביחי מנדלבליט לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה, ממשיכה לתת לו גיבוי מוחלט גם היום, כשהוא אחראי על חקירות נתניהו וכשמדי מוצאי שבת מתקיימות הפגנות בסביבת ביתו בשל מה שהמפגינים רואים כטיפול רפה שלו בחקירות.

"התפקיד של מנדלבליט הוא בלתי אפשרי בעיניי", היא אומרת, "שני הכובעים שהוא משמש בהם כיועמ"ש (ראש התביעה והיועץ לממשלה. ח"מ), זה דבר מאוד קשה. מצד אחד, הוא צריך לייעץ לראש הממשלה על הדברים השוטפים של הממשלה, ומצד שני לעסוק בחקירות שלו. אני חושבת שמעטים האנשים שהיו עומדים בזה, אבל הוא עומד בזה. מנדלבליט הוא אדם מאוד ישר. הוא שומע הרבה דעות ומתייעץ, אבל פועל בסוף לפי האמת שלו".

אפרופו, אחרי כניסתה לתפקיד שרת המשפטים באוגוסט 2015, החייתה שקד את היוזמה לפיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה לשני תפקידים - היועץ המשפטי של הממשלה וראש התביעה הכללית. אבל בשיחה איתנו כעת, חושפת שקד כי מאז השתנתה עמדתה.

"הנושא יותר מורכב ממה שהיה נראה לי בעבר, כשחשבתי ואמרתי שהכי נכון לפצל את תפקיד היועמ"ש. מה שאני רואה היום ולא ידעתי אז, זה שיועץ משפטי לממשלה עומד בראש המערכת ויש לו ראייה רחבה ומאוזנת. תובעים, מן הסתם, מעצם התפקיד, הם נשכנים ותביעתיים וטוב שכך, כי אחרת הם לא היו יכולים לעשות את עבודתם כמו שצריך. אבל טוב שיש איזושהי שכבה מעליהם בדמות היועמ"ש. היום אני חושבת שיש יתרון בכך שהיועץ המשפטי לממשלה הוא מעל פרקליט המדינה".

שקד היא אולי קטגורית של חלק גדול מפסקי הדין של בית המשפט העליון, אבל היא מעידה על עצמה שככל שמדובר בענישה של עבריינים, יש לה דווקא נשמה של סנגורית. "כל אדם שנכנס למערכת המשפט או למשרד המשפטים מגלה על עצמו שהוא או יותר תביעתי באופיו או יותר סנגוריאלי. אני גיליתי על עצמי שאני יותר סנגוריאלית".

- איך זה בא לביטוי?

"בהרבה דברים שאני עושה במשרד. למשל, קיימתי השבוע ישיבה שבה החלטנו לפעול לאפשר קיצור בחצי ולא בשליש של תקופת מאסרם של קטינים שיושבים בכלא. זה בא לביטוי גם בזה שעשינו פעילות רחבה לעידוד חיילים משוחררים עם עבר פלילי לפנות לקבלת חנינות, וגם כל מסלול ההפטר לחייבים בהוצאה לפועל. אני גם רואה בנושא שיקום האסירים דבר מאוד חשוב, ומאמינה גדולה בבתי משפט קהילתיים. אנחנו נעגן בקרוב בחקיקה שבכל מחוז יהיה בית משפט קהילתי".

מתוקף היותה חברת הקבינט המדיני-ביטחוני נחשפת שקד לאיומים המורכבים על מדינת ישראל, כמו גם ליכולות הצבאיות המשמעותיות שלנו. כשהיא נשאלת האם החברות בקבינט גורמת לה לישון פחות טוב בלילה, שקד, כמו שקד, עונה ללא היסוס: "אני ישנה כמו בלוק בלילה. איך שאני מניחה את הראש על הכר אני נרדמת לשבע שעות ואי אפשר להעיר אותי. אבל נכון שלפעמים אני חוזרת הביתה מישיבת קבינט ואומרת לבעלי שטוב שאנחנו חיים את היומיום ולא חושבים כל הזמן על מה שקורה מסביב. יש הרבה איומים. ההתבססות של איראן וסוריה מאוד מדאיגה. אנחנו מנסים לעשות מה שאפשר כדי שהמעצמות יהדפו את זה".

- בעלך טייס קרב פעיל.

"כן. הוא רוצה שאני אבוא אתו לעשות כוננות בשישי-שבת בבסיס במצפה רמון. איזו הזיה... אנחנו עושים את זה כל חצי שנה. הילדים מאוד אוהבים את זה, אבל אמרתי לו היום שנראה לי שהפעם אני נשארת בבית".

- את עסוקה מאוד במשרד המשפטים, אבל צריכה גם לתחזק את מעמדך ב'בית היהודי'. את רצה כל יום לבר מצוות וחתונות?

"אני כמעט לא הולכת לאירועים, וזה נותן לי מרחב יותר גדול להשקיע בעבודה. אצלנו במפלגה מאוד מכבדים את זה שכשאני כבר מגיעה הביתה בשמונה או תשע בערב, אני רוצה להיות שעה-שעתיים עם הילדים. אני בקשר עם פעילים אבל בשעות העבודה, והם יודעים שאני לא הולכת לאירועים".

- עד כמה הנשיות משחקת תפקיד בקריירה שלך? את שרה בכירה חריגה בנוף גברי מאוד. אישה יחידה בקבינט.

"ביומיום אני לא חושבת על זה ולא עוסקת בזה. אבל כשאתה עוצר ושואל אותי, אני חושבת שזה שאני אישה זה בעיקר יתרון. אולי זה חיסרון ברמה האישית-משפחתית, כי בכל זאת, כשאני משווה את עצמי לשרים אחרים, שפחות או יותר מקבילים אליי בגיל ועם ילדים קטנים, אז לי זה יותר קשה. אין מה לעשות, זאת האמת. אבל ברמה המקצועית זה שאני אישה זה רק יתרון. יכול להיות שבזכות זה יש לי פחות אגו, ואני ביחסים מאוד טובים עם השרים וחברי הכנסת האחרים. לפעמים בישיבות קבינט אני יושבת עם 40 גברים, והאישה היחידה מלבדי בחדר היא הקצרנית. אני לא מרגישה שזה משפיע עליי".

- פנו אלייך כדי שתקדמי חקיקה שתעלה את מספר הדירקטוריות בחברות הציבוריות.

"נכון להיום כ-20% מהדירקטורים בחברות הציבוריות הן נשים, שמונו בזכות חקיקה המחייבת ייצוג לשני המינים במינוי דירקטורים חיצוניים. בחודשים האחרונים פנו אליי חברות כנסת ונשים בתפקידים בכירים במשק, כדי שאקדם חקיקה שמחייבת באופן מדורג להעלות את מספר הדירקטוריות עד ל-30%-40% בדירקטוריון שמונה תשעה חברים. חברה שלא תפעל בהתאם לחוק, תחויב בעיצומים כספיים. באופן עקרוני, אני נרתעת מהעמסת רגולציה והגבלות על עסקים, ולכן אני לא חושבת שנכון יהיה להפעיל סנקציות כלפי חברה שלא תגיע למספר הדירקטוריות המצופה. ואולם, לצערנו, המינויים מתבצעים בשיטת 'חבר מביא חבר', תקרת הזכוכית עדיין קיימת ועלינו מוטלת החובה לנפצה.

"אני שוקלת צעדים שמטרתם לעודד חברות ציבוריות לשלב נשים בדירקטוריון. כלומר - מתן תמריצים והקלות לחברות שיעשו זאת. אבל לפני הכול, אני קוראת לבעלי השליטה, לגופים המוסדיים ולכלל בעלי המניות: השקיעו קצת יותר מחשבה, ושלבו יותר נשים בדירקטוריון".

- קרה שסבלת מהתייחסות פוגענית או מבזה בשל היותך אישה?

"יש התייחסויות סקסיסטיות כלפיי ויש התייחסויות שהן סתם דוחות. זה לא פוגע בי. בעיניי, זה מבזה בעיקר את מי שמפרסם אותן. אני לא נעלבת מזה, אבל דואגת שהילדים שלי לא יהיו חשופים לזה".

- איך התחושה להיות מגה סלב?

"אני חיה חיים לגמרי רגילים, מתוך בחירה. אני מתעמלת בסטודיו c עם כל הבנות שמתעמלות, אני יוצאת, אני הולכת לפגישות הורים בבית ספר, אני חיה חיים לגמרי רגילים".

- באסיפות הורים את מדברת ומתערבת? בטח קשה להביע עמדה שונה משלך.

(צוחקת) "האמת היא שלא כל כך. אני לא מדברת בפגישות. זה נכון. אני מודה שאני לא מדברת, אבל אני כן הולכת".

הילדים שלך מושפעים ממעמדך?

"אין שום יחס שונה לילדים שלי. מתוך בחירה והחלטה מודעת, אני גם לא מערבת אותם בעבודה שלי. אני לא מראה להם עיתונים או את הרשתות החברתיות. הם חיים חיים לגמרי רגילים. הם לא רואים את כל ה'סחלה' וה'ג'יפה'. את העיתון אני חוסכת מהם. בעיקר את עיתון 'הארץ', שהוא '50 גוונים של הסתה' נגד איילת שקד".

- מה בכל זאת השתנה בחייך הפרטיים מאז שאת שרת המשפטים?

"נלקח לי החופש. למשל, אני לא אלך יותר לים. זה מה שחסר לי, פפראצי עם בגד ים. כשאני בחוץ אני צריכה יותר להקפיד איך אני מדברת ומתנהגת".

להחזיר את המשקיעים

שקד מעידה כי הנושא הכלכלי מעסיק אותה מאוד. "משרד המשפטים הוא משרד בעל אוריינטציה כלכלית, ואנחנו עושים הרבה בתחום הזה. בין אם זו היוזמה שלנו להטיל אגרות על הגשת תובענות ייצוגיות, הקמת בית משפט כלכלי בחיפה, טיפול בקבוצות רכישה, הקמת בורסה לעסקים קטנים ובינוניים, וניסיון להוריד את הרגולציה. כל מהלך כזה שאנחנו עושים משפיע על הכלכלה.

"האג'נדה שלי היא להוריד ביורוקרטיה, רגולציה ומעמסה מהעסקים. להקים עסק בישראל זה דבר קשה, והתובענות הייצוגיות זה כלי אכיפה אזרחי טוב, אבל נעשה בו היום 'אביוז' (ניצול לרעה) נגד עסקים קטנים, ולעתים גם נגד חברות גדולות. אני מנסה לעזור במה שאפשר כדי למנוע את ה'אביוז', אבל להשאיר את התביעות הייצוגיות האמיתיות והחשובות. אם תביעה ייצוגית היא נכונה, אז השימוש בכלי הזה הוא מאוד חשוב, אבל אם היא מופרכת אז זה סוג של 'פרוטקשן'. ואני מנסה לשמור על יציבות רגולטורית. אנחנו אחרי הרבה שנים של שינויים, ואי יציבות רגולטורית היא חלק ממה שמבריח משקיעים. כיו"ר ועדת שרים לחקיקה, אני מנסה להדוף אין סוף חוקים. כל חוק כשלעצמו הוא טוב, אבל בסופו של דבר כל הזמן מנסים להכניס שינויים גם בדיני עבודה שמעמיסים על מעסיקים.

"בבתי הדין לעבודה ההליכים מתמשכים הרבה יותר מדי זמן. כשאספנו נתונים ממערכת המשפט ראינו שהמצב מבחינת העומס הולך ומשתפר ברוב בתי המשפט, אבל לא בבתי הדין לעבודה. המצב שם לא טוב. יש גם סחבת וגם הרבה טענות כלפי בתי הדין לעבודה מצד מעסיקים, שמרגישים שכל עובד יכול לקחת מהם פרוטקשן באמצעות איום בתביעה, ושמאוד קשה לפטר. זה צריך להיפתר בחקיקה. אנחנו צריכים לטפל בצד המנהלי".