נתניהו תומך בהורדת מס לבעלי שכר של 20-30 אלף שקל

תוכנית חדשה של המועצה הלאומית לכלכלה מקדמת את הפחתת המס ■ ברקע: חשש שעובדים בשכר זה, רובם בהיי-טק, יהגרו לחו"ל ■ מחקר של פרופ' מישל סטרבצ'ינסקי מפריך את הטענה

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, תומך ביוזמה להפחתת שיעורי מס ההכנסה לבעלי שכר של 20 עד 30 אלף שקל בחודש. היוזמה אינה קשורה לוויכוח על השימוש בעודפי ההכנסות ממסים, אלא היא חלק ממהלך שנועד להגביר את תחרותיות המשק הישראלי מול שווקים אחרים, ובראשם ארה"ב. ברקע ליוזמה, חשש כי רבים מבעלי שכר זה הנמנים על מגזר ההיי-טק הישראלי, ישקלו להגר לארה"ב, משום שנטל המס שם נמוך משמעותית מהמס שמוטל עליהם בישראל.

היוזמה טרם הוצגה לבנק ישראל, אך ניתן להעריך כי הבנק יתנגד למהלך באופן נחרץ. ראשית ובאופן עקרוני, עמדת הבנק היא כי יש להעלות מסים ולא להמשיך בהורדות מסים - עמדה שזכתה בסוף השבוע לגיבוי יוצא דופן מצד קרן המטבע העולמית (ראו מסגרת). שנית ובאופן נקודתי, היוזמה מנוגדת לעמדת הכלכלן הבכיר ביותר בבנק שפרסם בשנה שעברה מחקר הקובע כי להפחתות מס יש השפעה מזערית על נטייתם של עובדי היי-טק להגר מישראל.

נטל המס בישראל
 נטל המס בישראל

מדובר ביוזמה שנולדה בעקבות בדיקה שערכה המועצה הלאומית לכלכלה בראשות פרופ' אבי שמחון, שהעלתה כי 40% מבעלי שכר חודשי של 20-30 אלף שקל בחודש הם מהנדסים, כלומר מזוהים עם תעשיית ההיי-טק הישראלית. מדובר במגזר המהווה 9% מהשכירים בישראל, אך אחראי ל-38% מסך תשלומי מס ההכנסה ושליש מתשלומי הביטוח הלאומי ומס הבריאות.

לפי מדרגות המס הנוכחיות, על שכר חודשי ברוטו שבין 19,901 שקל ל-41,410 שקל מוטל מס הכנסה שולי של 35%. יחד עם ביטוח לאומי (7%) ומס בריאות (5%), מגיע המס שמשלם שכיר שמשתכר מעל 20 אלף שקל לחודש לכמעט 48%. במילים אחרות, על שקל נוסף שמרוויח שכיר זה הוא משלם כמעט חצי שקל מסים. מדובר בנטל מס גבוה משמעותית מנטל המס על בעלי שכר דומה בארה"ב, העומד, לפי בדיקת המועצה הלאומית לכלכלה על 28% בלבד מהשכר החודשי.

מגזר ההיי-טק נחשב בשנים האחרונות למנוע הצמיחה העיקרי של המשק ולגורם ל"נס הכלכלי" של ישראל המתבטא בשיעורי הצמיחה הגבוהים יחסית, בהכנסות הגבוהות ממטבע חוץ (בין היתר כתוצאה מאקזיטים מוצלחים ומעסקאות דוגמת מכירת מובילאיי השנה), וביתר הביצועים המאקרו-כלכליים הטובים שמפגין המשק בשנים האחרונות. על רקע זה טוענים תומכי היוזמה כי הפחתת המס נדרשת לשם שמירה על תחרותיות המשק הישראלי ועידוד הצמיחה. לדבריהם, "הפחתת המס תגדיל את הצמיחה ובדרך זו גם תחזיר את עצמה ואף מעבר לכך בגידול בהכנסות ממסים".

ואולם, מחקר שערך פרופ' מישל סטרבצ'ינסקי, שמונה לאחרונה למנהל חטיבת המחקר בבנק ישראל, מפריך את התזה המרכזית של תומכי היוזמה. המחקר, שנערך יחד עם פרופ' יורם מרגליות מאוניברסיטת תל-אביב ותומר בלומקין מאוניברסיטת בן-גוריון, בתמיכת מרכז ספיר באוניברסיטת תל-אביב, בדק כיצד השפיעו הפחתות המס שנעשו בישראל בתחילת שנות ה-2000 על הגירה מישראל, בדגש על מניעת תופעת בריחת המוחות.

ממצאי המחקר מראים כי הורדת מסים אכן מפחיתה את ההגירה מישראל, וככל שההפחתה גדולה יותר כך היא משכנעת אנשים רבים יותר להישאר בארץ. אלא, שהחוקרים מצאו כי ה"מחיר" של הקטנת ההגירה (באמצעות הפחתות מס) הוא הרבה יותר נמוך עבור עובדי הטכנולוגיה המסורתית (low tech), מאשר עבור עובדי הטכנולוגיה העילית (high tech). על פי הממצאים, הפחתות מס משיגות אפקט "מניעת הגירה" גדול פי 10 על עובדי הטכנולוגיה המסורתית לעומת עובדי היי-טק. "כדי להשיג תוצאה דומה בקרב עובדי הטכנולוגיה העילית, נדרשת הפחתת מס שהיא הרבה יותר 'יקרה' מנקודת מבט ממשלתית", כתב בזמנו סטרבצ'ינסקי במאמר ל"גלובס". להמחשה בנתונים, העלאת מס של אלף שקל גורמת לשינוי של 150% בהגירה של עובדי טכנולוגיה מסורתית, בהשוואה ל-14% בלבד בקרב שכירי הטכנולוגיה העילית.

מדרגות
 מדרגות

בעת עריכת המחקר השתכרו עובדי התעשייה המסורתית שכר חודשי ממוצע של כ-10,000 שקל, לעומת שכר ממוצע של כ-17,000 שקל בקרב עובדי ההיי-טק. מאז המחקר המשיך שכרם של עובדי ההיי-טק לגדול בקצב מהיר (ראו תרשים) ופערי השכר גדלו.

"לשקול הטלת מסים נוספים על עושר"

על-פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שכרם של עובדי ההיי-טק בישראל גדל בקצב המהיר ביותר מבין ענפי המשק השונים: מאז 2011 גדל שכר העובדים במקצועות התקשורת והמידע (שבהם נכללים מקצועות ההיי-טק) ביותר מ-35%, זאת לעומת גידול של כ-7% בשכר העובדים בסקטור השירותים הפיננסיים וגידול של כ-10.6% בשכר העובדים בענף הנדל"ן.

בנוסף להתנגדות הנקודתית בנושא עובדי ההיי-טק, צפוי בנק ישראל להתנגד עקרונית לרעיון הורדת מס ההכנסה. עמדת הבנק שהושמעה כבר בעבר, זכתה לאחרונה לחיזוק משמעותי מצד קרן המטבע הבינלאומית. נייר עמדה שפרסמה אתמול הקרן לרגל האסיפה השנתית שלה בוושינגטון קובע כי "אין בסיס אמפירי לתיאוריה ששיעורי מס הכנסה גבוהים לעשירים פוגעים בצמיחה הכלכלית".

המסמך מגלה כי שיעור המס השולי הממוצע שמשלמים העשירים ביותר בעולם המפותח ירד ב-40% בשנה האחרונה מ-62% ל-35%. "המשמעות היא שלכלכלות המפותחות יש היום אפשרות להעלות בחזרה את שיעורי המס על העשירים ביותר מבלי שהדבר יפגע בצמיחה", כותבים כלכלני קרן המטבע הבינלאומית. "בנוסף מן הראוי שכלכלות אלה ישקלו הטלת מסים נוספים על עושר, כאמצעי משלים למס הכנסה פרוגרסיבי - זאת כיוון שללא מס גבוה על הון ייווצר תמריץ לבעלי הכנסות גבוהות לסווג את הכנסותיהם כהכנסות מהון ולא מעבודה".

השכר בהיי-טק במגמת עלייה
 השכר בהיי-טק במגמת עלייה