כך הפכה עדי טטרקו ליזמית הישראלית המצליחה בעולם

היא עבדה במשרה מלאה, ובמקביל פיתחה עם בן זוגה פלטפורמה לעיצוב וירטואלי של חדרי הבית, "האוז" ■ החברה שהלכה וצמחה גייסה עד היום 614 מיליון דולר והגיעה לשווי של 4 מיליארד דולר ■ "ליידי גלובס" בהצצה נדירה לאימפריה בעמק הסיליקון

עדי טטרקו / צילום: קרלה דוארטה רזורה
עדי טטרקו / צילום: קרלה דוארטה רזורה

המשרדים של חברת 'Houzz' בדאון טאון פאלו אלטו מצליחים להפתיע גם את מי שכבר הפך אדיש לאימפריות שקמות בעמק הסיליקון. תוך כדי שיטוט בין הקומות מגלים שכל אזור וכל חדר במבנה מעוצבים בהשראת מדינה שונה. יש שם, למשל, חדר ילדים עם מיטת קומותיים מוצעת, ובצמוד ממוקם סלון ישראלי עם ספות אפורות ומרצפות מצוירות בדוגמה כחולה, שמזכירה בית עתיק ביפו.

בחלל העבודה המשותף יושבים עשרות עובדים, נשים וגברים (שיעורן של הנשים גבוה יותר), ממדינות שונות ברחבי העולם ומרקע מקצועי מגוון. כ-300 איש עובדים בבניין שברחוב המילטון, מתוך 1,600 עובדי החברה המפוזרים על פני חמישה משרדים בארה"ב ובעוד שש מדינות ברחבי העולם.

'האוז' היא פלטפורמה לשיפוץ ועיצוב הבית, המשמשת בעלי נכסים, אוהבי עיצוב, בעלי מקצוע, מותגים ומוכרי מוצרים בתחום העיצוב מכל העולם. עד הקמתה, בעלי נכסים שרצו לעצב, לשפץ או לרכוש מוצרים לבית, נאלצו לגזור תמונות ממגזינים, לקושש מקורות השראה, לאתר בעלי מקצוע ולנהל תהליך לא יעיל כדי להגשים את חלום הבית המיוחל. היום, בעזרת 'האוז', כל בעל נכס יכול לקבל השראה מתוך 15 מיליון תמונות, לאתר איש מקצוע מתוך 1.5 מיליון אפשרויות וליצור עמו קשר, לקבל הצעת מחיר, ועל הדרך אפילו לרכוש בולי עץ גדולים מסקנדיביה ולקבל אותם לביתו בארה"ב.

את האימפריה חסרת התקדים הזו, הנחשבת היום לאחת החברות המבטיחות, הקימו בני הזוג עדי טטרקו ואלון כהן. הם הכירו בטיול בתאילנד בשנות ה-90, למדו באוניברסיטאות בישראל, הקימו חברת תוכנה שהתמזגה עם חברה אחרת, ומצאו את עצמם בשנת 2000 בניו יורק. בחלוף כמה שנים הם עברו להתגורר בסן חוזה שבסיליקון ואלי, ובהמשך רכשו בית ישן בפאלו אלטו שנזקק לשיפוץ מאסיבי. הניסיון לשפץ את הבית הישן חשף בפניהם עד כמה סיזיפי ופגום התהליך. את אנשי המקצוע הם קוששו דרך חברים, הם נשלחו פעם אחר פעם לחנויות לעלעל במגזינים כדי להבין מה הם רוצים, ובהמשך נדרשו לתווך את רצונותיהם לבעל מקצוע, כשלא אחת גילו שהם חורגים מתקציבם. בחלוף שנה מייגעת הם החליטו לגנוז את השיפוץ, והבחינו בפער שנוצר בין היכולות הטכנולוגיות המתחדשות לבין שוק עיצוב הבית, שנותר הרחק מאחור. למעשה, מתוך התהליך שעברו, נולד הרעיון למוצר פורץ הדרך שלהם.

כך הפכה טטרקו למייסדת ומנכ"לית של חברת טכנולוגיה, שתהפוך לאחת הגדולות בעולם שנוסדו ומנוהלות בידי אישה. מאז ועד היום, החברה הצומחת גייסה 614 מיליון דולר, כשהסבב האחרון נעשה כשערכה בשוק עומד על שווי של ארבעה מיליארד דולר. היום נמצאת 'האוז' בשורה אחת עם ענקיות הטכנולוגיה הגדולות.

קיראו עוד ב"גלובס"


בעולם קיימות פחות מ-200 חברות פרטיות שנקראות 'יוניקורן', ששוויין נאמד בסכום העולה על מיליארד דולר. מדובר בכ-0.00000087% מהחברות הרשומות. כלומר, בהערכה גסה, טטרקו הישראלית, בוגרת האוניברסיטה העברית, הובילה את החברה שלה לעשירייה השלישית של החברות הפרטיות הגדולות בעולם. ניתן להעריך שהצמיחה תוביל את החברה בשנים הקרובות, כמו חברות צמיחה אחרות, להנפקת ענק.

במסגרת סבב הפגישות של משלחת היזמיות הישראליות WeAct לעמק הסיליקון (ראו מסגרת), נפגשנו עם טטרקו כדי לשמוע על המסע היזמי הנדיר שלה, שמהווה מקור להשראה, כדי לקבל כלים ועצות. ההזדהות שלה עם הדרך והקשיים שלה היזמיות מרגשת, וכך גם החיבור שנוצר בין נשים שבחרו ביזמות ונושאות על כתפיהן אחריות אדירה מיוחד במינו.

עדי מספרת שהיא ואלון (מייסד-שותף המשמש כיום כנשיא החברה) היו נחושים לייצר פתרון למצוקה שחוו, נשארו לאורך הדרך מפוקסים בטובת המשתמשים ודחו ככל האפשר חדירה של שיקולים זרים (מוניטיזציה) למערכת השיקולים המכוונת את בניית החברה. הצעות להטמעת פרסומות או שורות רווח אחרות נדחו על הסף, כשבני הזוג בונים, למעשה, מוצר מלא בכוחות עצמם.

המאמץ השתלם, והם הצליחו להגיע ל-300,000 משתמשים בצורה אורגנית, עוד לפני ששקלו לפנות לסבב גיוסים חיצוני.

לשאלת היזמיות לגבי התשתית הטכנית שעמדה לרשותם, משיבה עדי שאפילו את עלות השרתים שילמו מכיסם, כ-2,000 דולר בחודש. הם עבדו בלילות ובסופי שבוע על המיזם במקביל לעבודתם במשרה מלאה - עדי בחברת ניהול פיננסי, ואלון ב-eBay. רק בדיעבד הבינו שהשיטה שעבדו בה נקראת 'Bootstrepping' - בנייה עצמית רזה ויעילה הנותנת פתרון מלא לפני שפונים לגיוס.

לאחר זמן מה של פעילות, כשבאמתחתם משתמשים פעילים בהיקף חסר תקדים, שוחחה טטרקו באירוע של הגן היהודי בפאלו אלטו עם סבא של אחד הילדים, עמוס וילנאי, שמכר חברה ב-4.5 מליארד דולר. כששמע את הפרטים ואת מספר המשתמשים, היה מופתע מאוד, ולאחר שבחן את המוצר, אמר שאם לא יגייסו מיד ויגדלו במהירות, מישהו ישים לב לפער, יגייס כסף ויעקוף אותם ברגע. חברה שעובדת בצורה רזה ומהירה ללא גיוס ומגיעה לנתונים כאלה היא מכרה זהב, וסימן ברור למשקיעים. בעקבות התובנה הזו, החלו בני הזוג לשקול בינם לבין עצמם את אפשרות הגיוס.

שבועות לאחר מכן הם פגשו את אורן זאב, שתיאר את תפקידו כ"נוסע במושב האחורי שיעזרו בו רק כשייזקקו". הוא הפך למשקיע הראשון, שגם הכניס שני מיליון דולר ראשונים לחברה. תרומתו החשובה לא פחות הייתה הטמעת תנאי השקעה שחייבו את המשקיעים הבאים אחריו, ושמרו על עצמאות מוחלטת של המייסדים בהובלת החברה.

משלחת היזמיות בביקור במשרדי 'האוז' / צילום לימור אדרי
 משלחת היזמיות בביקור במשרדי 'האוז' / צילום לימור אדרי

הצוקרברגים של העולם

נדיר שיזמים מגיעים לשלב גיוסי ההון עם כמות אדירה של משתמשים וחדירה לשוק, ובמצב כזה, משקיעים יעשו הכול כדי לקבל מקום סביב השולחן. כך דילגו עדי ואלון על השלב הקשה של חיפוש אחר הון לאורך שדרת סנד היל רוד במנלו פארק ('שדרת הקרנות').כחצי שנה לאחר ההשקעה של זאב, הם החליטו יחד לפנות לקרנות בודדות בלבד, כשכל התהליך התנהל לפי התנאים שהכתיבו. היום משקיעות ב'האוז' הקרנות המובילות בעולם, שמנהלות את כספם של מייסדי חברות הענק, ובהם גייטס פאונדיישן ואחרים.

המשקיעים התיישרו עם התנאים הראשוניים, ואפשרו למייסדים להמשיך בקבלת ההחלטות האקוטיות בנוגע לחברה ולדחות, בין השאר, את תחילת המוניטיזציה (גביית עלות), עד שהגיעה אינדיקציה ברורה מהמשתמשים. היום לחברה יש מודל הכנסות מגוון, המבוסס על דרישה שהתעוררה בקהילת המשתמשים, בצורת מינוי לשירותי שיווק מקומיים שמסייע לאנשי מקצוע למצוא את הלקוחות שלהם, ובמקביל, אזור ממכר למוצרי בית, עם עשרה מיליון מוצרים זמינים לרכישה מעשרות אלפי ספקים.

במהלך הדיון הער שלנו על שלבי הגיוס וחשיבותם של מודלים המאפשרים גמישות ניהולית למייסדים, עדי עוצרת את השיח ומנפקת תובנה חשובה: "בנו מוצר טוב ופעלו בצורת 'בוטסטרפ' (פעילות עם מינימום גיוס הון, או עם הון ראשוני עצמי) ככל האפשר, כדי להגיע למצב אופטימלי בשלב הגיוס". עוד היא מוסיפה: "פעלו לפי הסטנדרטים שלכן, לא לפי סטנדרטים שהוכתבו על ידי אחרים. אם הוכחתן את המוצר ואת עצמכן באמצעותו, אתן יודעות מה נכון עבור החברה שלכן".

עדי מסכמת בסיפור הממחיש במעט את החזון הניהולי שאותו היא מובילה. לאחר קבלת ההשקעה של 'סקויה', היא הוזמנה עם אלון לאירוע ששמו 'סקויה סאפר'. מדובר בארוחת ערב אקסקלוסיבית הנערכת פעם בשנה למנהלי החברות שסקויה השקיעו בהם. זהו, במובנים רבים, אירוע של המארק צוקרברגים והסטיב ג'ובסים של העולם. לצערם של עדי ואלון, האירוע נקבע על תאריך יום הולדתו של בנם, והם הודיעו בנימוס שלא יוכלו להשתתף. הסירוב נראה טבעי לאלה המכירים את התרבות הארגונית שהם הצמיחו ב'האוז': כשפגישה נופלת על אירוע משפחתי, או אפילו פגישה בגן של הילד, לגיטימי לחלוטין לשנות סדרי עבודה. "לאנשים בדרך כלל אין חרטות על משימות עבודה שלא הספיקו להשלים. החרטות הגדולות הן על אי מיצוי זמן משפחתי. אל תוותרו על זה, תקבעו את הסטנדרטים שיאפשרו לכן כל מה שתחליטו לעשות", היא אומרת.

משלחת היזמיות לעמק הסיליקון

משלחת היזמיות הישראליות לעמק הסיליקון יצאה במסגרת WeAct מיזם חברתי ללא כוונת רווח, הפועל לקדם שוויון מגדרי בעולם החדשנות.

המייסדת, דריה הניג שקד, היא עורכת דין בהשכלתה, ובעשור האחרון הייתה בצוות המנהל של קרן ההשקעות אימפקט. לפני כשנתיים עברה אל עמק הסיליקון והקימה את המיזם החברתי, שגייס עד היום כ-150 אלף דולר, והוביל שלוש משלחות וכ-50 יזמיות מישראל.

במהלך המשלחת נפגשו היזמיות עם יזמים מובילים, משקיעים וחברות בעמק הסיליקון כדי לרכוש כלים לגיוס ולצמיחה. בנובמבר אשתקד יצאה המשלחת הראשונה לעמק הסיליקון ומאז אחת המשתתפות, עדי אקהויז-ברזילי, מכרה את החברה שלה רילפייס לאפל, חמש אחרות פתחו נציגות בעמק הסיליקון, ואחרות גייסו הון, לקוחות ויועצים וחידדו את אסטרטגיית הצמיחה של המיזם שלהן.

■ הכותבת היא מייסדת WeAct ומובילת משלחת היזמיות הישראליות לעמק הסיליקון.