עו"ד מלכו התערב בסוגיות בתחום הגז הטבעי - בשליחות נתניהו

עורך הדין, ששמו הותר לפרסום כנחקר האחרון בפרשת הצוללות, פעל לפיתוח מאגר הגז הפלסטיני ולהסדרת החוב המצרי לחח"י ■ המגעים החשאיים לא נשאו פרי

עו"ד יצחק מלכו. צילום: איל יצהר
עו"ד יצחק מלכו. צילום: איל יצהר

עו"ד יצחק מלכו, ששמו הותר לפרסום הבוקר (ג') כמי שנחקר על-ידי המשטרה במסגרת פרשת הצוללות, נשלח על-ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו לטפל בשתי סוגיות רגישות בתחום הגז הטבעי. בשני המקרים - מאגר הגז הפלסטיני ופסק הבוררות של חברת החשמל - מדובר בסוגיות שיש להן השלכות כספיות גדולות כמו גם השפעה על יחסי החוץ של ישראל. בשני המקרים היה מלכו מעורב במגעים חשאיים שלא נשאו פרי.

שדה עזה מארין התגלה ב-2000 על-ידי בריטיש גז (BG) לאחר שישראל העבירה לרשות הפלסטינית את הזכויות לקידוח בהחלטה שנויה במחלוקת של שר הביטחון דאז אהוד ברק. מדובר במאגר גז קטן, המכיל גז טבעי בכמות של כ-32 מיליארד מ"ק (BCM) - דומה לכמות של מאגר מארי B הישראלי של ים תטיס, שסיפק את צורכי המשק בשנים 2004-2011.

בעבר התמודדה בריטיש גז במכרז לאספקת גז לחברת החשמל אך הפסידה ליבואנית הגז המצרי EMG, בהליך מפוקפק. מאז ההפסד במכרז חברת החשמל לא התמודדה BG במכרזים פומביים למכירת גז מהמאגר, שההשקעה בפיתוחו מוערכת ב-1 מיליארד דולר.

נתניהו החל להתעניין בעזה מארין ב-2011 לאחר שאספקת הגז המצרי לישראל נותקה בעקבות סדרת פיצוצים בצנרת הגז בסיני. הזכויות במאגר הוחזקו באותה עת על-ידי בריטיש גז (60%), חברת CCC של משפחת ח'ורי הנוצרית-לבנונית (30%) וקרן ההשקעות של הרשות הפלסטינית (10%).

במארס 2011 דיווח "גלובס" כי נתניהו פנה לאבו מאזן בהצעה לפתח במשותף את שדות הגז עזה מארין ונועה, שדה ישראלי הסמוך לגבול הרצועה. בסופו של דבר פיתחה ישראל את נועה באופן חד-צדדי ובהליך מזורז (על רקע מצוקת הגז) אך התעניינותו של נתניהו בעזה מארין לא פסקה.

קיראו עוד ב"גלובס"


במארס 2013, כשבועיים לפני תחילת הזרמת הגז לישראל ממאגר תמר, דיווח "גלובס" על מגעים חשאיים בין ישראל לבריטיש גז לקראת פיתוח מאגר עזה מארין לטובת ייצור חשמל בתחנות כוח שבשטחי הרשות הפלסטינית. מי שייצג את ישראל במגעים היה עו"ד יצחק מלכו, שליחו המיוחד של ראש הממשלה. גם שליח הקווארטט באותה תקופה, ראש ממשלת בריטניה לשעבר טוני בלייר, היה מעורב במגעים.

כאמור, בסוף מארס 2013 החלה ישראל לצרוך גז ממאגר תמר, אך מלכו ובלייר המשיכו כל העת בניסיונות לקדם פיתוח של מאגר הגז הפלסטיני. בנובמבר 2013, דיווח "גלובס" שחברת החשמל חידשה את המגעים לרכישת גז טבעי מבריטיש גז בניגוד לרצונה. בכירים בחברה אמרו אז ל"גלובס" שהם אינם מעוניינים לרכוש גז מהבריטים בשל מחירו הגבוה: הבריטים דרשו תמורת הגז 6.5 דולרים ליחידת חום, לעומת מחיר של 5.3 דולרים של הגז מתמר. ואולם הבכירים התלוננו כי מלכו ולשכת ראש הממשלה כפו עליהם לנהל מו"מ עם BG בניגוד לרצונם.

בסופו של דבר, המו"מ הסתיים בכלום, לאור ההתנגדות הקשה בחברת החשמל. גורם שהיה מעורב במגעים באותו זמן טען כי בחברת החשמל כעסו על מלכו בין היתר מפני שטען כי בהסכם הגז של חברת החשמל עם EMG נקבע מחיר גז נמוך מדי - מה שעורר כעס רב נגד ההסכם במצרים, והביא בסופו של דבר לביטולו על-ידי המצרים.

מומחי אנרגיה סבורים שהיה היגיון ברכישת הגז ממאגר עזה מארין למרות מחירו הגבוה, משום שהדבר היה מגביר את יתירות הגז במערכת ומקטין את הסכנה שבהסתמכות משק האנרגיה כולו על מאגר גז אחד ומערכת הולכת גז אחת. לראיה, ישראל בחרה להשקיע חצי מיליארד שקל במצוף לייבוא גז נוזלי שמחירו גבוה בדרך כלל בעשרות אחוזים ממחיר הגז מתמר.

בעקבות עצירת אספקת הגז המצרי הצטרפה חברת החשמל בספטמבר 2011 להליך בוררות בינ"ל שיזמה EMG נגד חברות הגז המצריות הממלתיות EGAS ו-EGPC לאחר שאלה הודיעו על ביטול הסכם הגז ב-2012. כתוצאה מעצירת אספקת הגז המצרי נותר המשק ללא גז עד לחיבור מאגר תמר לחוף הישראלי ונגרמו לו נזקים בהיקף של 15 מיליארד שקל. חברת החשמל נזקקה לחבילת חילוץ שבה הועלה תעריף החשמל ב-30% והממשלה נתנה ערבויות לגיוס חוב בהיקף 9 מיליארד שקל לצורך רכישת דלקים חלופיים יקרים לייצור חשמל.

ב-4 בדצמבר 2015 נפסק בבוררות בשווייץ שעל חברות הגז המצריות לפצות את חברת החשמל ב-1.76 מיליארד דולר ושנה אחר כך נפסק כי עליהן לשלם לחברת החשמל הוצאות משפט בהיקף של 265 מיליון דולר נוספים. ערעור שהגישו החברות המצריות על פסק הבוררות נדחה במחצית הראשונה של 2017. ככל הידוע חברת החשמל פועלת לגבות את החוב, אף שיו"ר החברה, האלוף במילואים יפתח רון טל, אמר בכנסת ב-2012 לשרה מירי רגב, "שנינו נהיה בפנסיה לפני שנראה גרוש אחד מהחוב הזה". אף שמדובר בחוב המגיע בדין לצרכני החשמל הובע בממשלת ישראל חשש שהתעקשות על גבייתו תסכן עסקאות לייצוא גז ישראלי למצרים, או דרך מצרים.

בדצמבר 2015 פורסם ב"כלכליסט" כי נתניהו שיגר את מלכו לקהיר כדי לדון עם גורמי ממשל מצריים בפתרון לבעיית החוב, אך מבירור שערך "גלובס" עולה כי בחודשים האחרונים מלכו לא היה מעורב במגעים עם המצרים.