בלעדי: יש לכם אזרחות נוספת? תתכוננו לקבל פנייה מהבנק

כמיליון אזרחים בישראל עשויים לקבל בקרוב פנייה מהבנקים בכדי למלא תצהירים ודוחות מס שונים. בשנה הבאה אמור להיכנס לתוקף יישום הסכם ה-CRS בישראל, שייאלץ את הבנקים לפנות לכל תושב ישראלי שהוא בעל אזרחות זרה, ולוודא כי הכספים בחשבונו מוצהרים ושולם עליהם מס כחוק במדינה הרלוונטית. מדובר ביישום אמנה בינלאומית, ולפיה רשויות מס במדינות שונות בעולם יעבירו אחת לשנייה מידע על התושבים הזרים בכל מדינה על כספים שקיים בגינם חשד כי לא שולם עליהם מס.

התוכנית המקורית דיברה על כך שהבנקים בישראל יעבירו לרשות המסים נתונים על תושבים זרים החל מיוני 2018, ואילו הרשות תעביר את הנתונים לרשויות מס בעולם בסביבות ספטמבר 2018. בתמורה צפויה רשות המסים לקבל ממדינות זרות פרטים על חשבונות בנקים של ישראלים המנוהלים בחו"ל. הערכות הן שבמידע שכזה קיים פוטנציאל לגביית מסים בהיקף של מיליארדי שקלים.

אלא שלצד הזכויות גם יש חובות. אם ישראל מעוניינת להגיע למידע על חשבונות אזרחיה בחו"ל, עליה גם לספק מידע על חשבונות תושביה שהם בעלי אזרחות זרה.

בשביל שניתן יהיה להתחיל ביישום, על הכנסת לקבוע תקנות מתאימות בחוק, שעדיין לא נקבעו. הנושא נמצא על שולחנה של ועדת הכספים, שכבר קיימה דיון בשבוע שעבר.

לדברי ראש רשות המסים, משה אשר, ישראל נמצאת ברשימה עם עוד 7 מדינות בלבד שטרם השלימו את התהליך, לעומת רשימה של 102 מדינות שחתמו על ההסכם. ביחד עם ישראל נמצאות ברשימה קטאר, ערב הסעודית, טובגו ועוד.

"בשלב הראשוני, בספטמבר 2017, קרוב ל-60 מדינות כבר העבירו אינפורמציה כפועל יוצא מיישום ההסכם. עלינו להשלים את החקיקה כמה שיותר מהר על-מנת שנוכל לעמוד בסטנדרטים הבינלאומיים", אמר אשר בכנסת.

"משימה מפרכת"

בישיבה שקיימה ועדת הכספים בנושא נחשפה מורכבות הסוגיה: לפי הערכות שהושמעו בדיון מדובר בכמיליון לקוחות של הבנקים בישראל, שעשויים להיקרא לבנקים על-מנת למלא תצהירים ודוחות מס שונים, ולמעשה באזרחים שהם בעלי אזרחות זרה.

נציין כי העברת המידע אמורה להתבצע רק במקרים שבהם מוגדר הלקוח כתושב זר לצורכי מס, ולא לכל מי שהוא בעל אזרחות זרה. יחד עם זאת, הבנקים צפויים לנקוט בגישה שמרנית ולבדוק את כל הלקוחות בעלי אזרחות זרה, מאחר שאם לא ידווחו כנדרש יעמדו בפני סנקציות פליליות.

"הבנקים בישראל צפויים להיערך למשימת האיסוף המקיפה והמפרכת. יש לצפות שבשל הרצון לשתף פעולה באופן שלם ומלא עם הכללים החדשים באופן שלא ישאיר כל ספק בעניין זה, הם יפנו להיקף מאוד רחב אוכלוסייה 'חשודה'", מעריך רו"ח גידי בר-זכאי, לשעבר סגן מנהל רשות המסים המתמחה בטיפול בתהליך "גילוי מרצון".

לדבריו, היקף התופעה הגבוה בישראל נובע בין היתר מאופיה הייחודי של המדינה. "ישראל היא מדינה של תפוצות, ומאחר ותושבות לצורכי מס נקבעת לפי מבחן מרכז החיים - אז צפוי שלמעשה הרבה מהפניות לבעלי אזרחות זרה או דרכון זר יהיו פניות דווקא לתושבי ישראל שלא נפל פגם בדיווח שלהם לא בארץ ולא בחו"ל. במקרה כזה כל אזרח שמקבל פנייה יידרש באופן פרטני להוכיח לבנקים השמרנים שהוא תושב לצורכי מס בישראל ולא בחו"ל. זה לא הולך להיות פשוט, לא לבנקים ולא לאלה שיקבלו את הפניות", הוא מעריך.

לא הפעם הראשונה

לבנקים כבר קיים ניסיון בתהליך שכזה, כאשר נדרש ליישם את כללי ה-FATCA (כללים של הרשויות בארה"ב, לפיהם מוסדות פיננסים בעולם צריכים לדווח לרשויות האמריקאיות על חשבונות של אזרחים אמריקאים).

אז פנו הבנקים ל-300 אלף לקוחות, כשליש בלבד מהכמות שהיו אמורים לפנות ליישום ה-CRS. יישום ה-FATCA גרם ללא מעט עימותים בין הבנקים בישראל ללקוחותיהם האמריקאים, והבנקים אף נאלצו להפעיל סנקציות בדמות הקפאת חשבונות או סירוב לביצוע פעולות בחשבונות שלא דווחו כנדרש.

"אנחנו צופים שרמת החיכוך עם לקוחות הבנקים בעקבות התקנות האלה תהיה הרבה יותר גדולה מאחר שאז דובר בהסכם עם מדינה אחת, שהיא ארה"ב. כאן הסכם הוא עם מעל 100 מדינות", העריך בישיבה בכנסת משה פרל מנכ"ל איגוד הבנקים.

פרל הציע להוריד את רף הדיווח על החשבונות. לשם השוואה לפי כללי ה-FATCA, צריכים הבנקים לדווח על חשבונות בהם מנוהלים מעל ל-50 אלף דולר. "אנחנו מציעים שיורידו את הרף, לא ייתכן שעכשיו נפנה לכל לקוח שיש לו כמה אלפי שקלים בחשבון", אמר פרל.

יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני, הסכים עם הטענה, וקרא לאיגוד הבנקים לשבת עם רשות המסים ומשרד האוצר ולבחון האם ניתן לקבוע רף ממנו תחל חובת הדיווח. " התקנות, כפי שהן עתה, עשויות לפגוע קשה בלקוחות רבים שכל מה שיש להם זה חשבונות קטנים. לכן עלינו לקבוע רף גבוה הרבה יותר מזה שמופעי בתקנות ושמדבר על 1,000 דולר ומעלה", הוא אמר.

אלא שגורמים משפטיים מציינים שהחרגת חשבונות קטנים היא בעייתית. "במקרה הזה מדובר באמנה בינלאומית. אי-אפשר שכל מדינה תחליט על מי היא מדווחת ומי לא", אומר גורם משפטי.

נציין כי בהודעה של ועדת הכספים נכתב כי הרשויות בישראל נעתרו לבקשת ועדת הכספים והסכימו להחריג גמ"חים של תושבי חוץ המנהלים עד 50 אלף דולר. גם ביישום תקנות ה-FATCA הוחרגו מדיווח גמ"חים קטנים.

מחביא כסף בהונג-קונג? בקרב רשות המסים תגיע אליך

ה-CRS, בגינו יצטרכו הבנקים לפנות בקרוב לבעלי האזרחות הזרה בישראל הוא תקן אחיד שפותח על-ידי ארגון ה-OECD, שמטרתו לאסוף מידע לגבי חשבונות פיננסיים של תושבים זרים לצורך חילופי מידע בין רשויות המס השונות בעולם. "הליך זה נעשה כהמשך טבעי ליישום הוראות ה-FACTA האמריקאי, שעסק בבעלי חשבונות אמריקאים ועשה מהפכה בעולם הבנקאות כולו בארץ ובחו"ל - מהפיכת השקיפות", אומר רו"ח גידי בר-זכאי.

תקן זה אומץ גם על-ידי מדינות מחוץ לארגון ה-OECD, שהבינו את פוטנציאל גביית המסים שהוא מגלם, ועד היום הודיעו מעל ל-100 מדינות כי הן מאמצות אותו, וכי הן מעוניינות בהחלפת המידע. לפני כ-3 שנים הודיעה ישראל כי היא מאמצת את התקן, במטרה להתחיל וליישום אותו כבר בסוף שנת 2018, אלא שעד כה לא הושלמו כל הליכי החקיקה.

"ישראלים רבים המחזיקים חשבונות בחו"ל בשווייץ, סינגפור, הונג-קונג או כל מקום אחר, לא מבינים שהמשמעות היא שבכל אותן מדינות נעשים בדיוק אותם הצעדים", אומר בר-זכאי. "למעשה גם אותם ישראלים שסגרו את החשבונות שלהם בחו"ל או שחתמו על טפסים 'לא מדויקים' לאותם בנקים, באשר להצהרת הנכסים בישראל, המידע בעניינם עומד להתקבל בצורה מסודרת בקרוב מאוד ברשות המסים כחלק מאותה עסקה בדיוק, והרשות תפעל נגדם נמרצות", הוא מוסיף.