הפרקליטות: "תיעוד ראיונות הכנה לעדים יסרבל ההליך הפלילי"

ל"גלובס" נודע כי נציב הביקורת על הפרקליטים, דוד רוזן, הציע כי הפרקליטות תתעד בצילום או בהקלטה ראיונות שהיא עורכת לעדים מטעמה

השופט דוד רוזן / צילום: תמר מצפי
השופט דוד רוזן / צילום: תמר מצפי

מחלוקת בין נציב הביקורת על הפרקליטים, השופט המחוזי לשעבר דוד רוזן, לבין צמרת הפרקליטות בסוגיית תיעוד הראיונות וה"ריענונים" שעורכת פרקליטות המדינה לעדים טרם הופעתם במשפטים פליליים. עד היום תיעוד דיגיטלי של ראיונות ורענונים לעדים על-ידי הפרקליטות נעשה רק במקרים נדירים וחריגים.

ל"גלובס" נודע כי לאחרונה הנציב רוזן המליץ לפרקליט המדינה, עו"ד שי ניצן, כי הפרקליטות תתחיל לתעד באופן דיגיטלי (באמצעות צילום או הקלטה) את הראיונות והריענונים שהיא עורכת מדי יום לעשרות עדים שעומדים להופיע מטעמה בבתי המשפט.

ההמלצה של הנציב רוזן לניצן נועדה, לדבריו, למנוע מחלוקות והתדיינויות בנושא בבית המשפט, כמו גם לסייע בשמירת המידע בצורה נאותה לשם פיקוח בעת הצורך של הדרג הממונה (כלומר, הפרקליטות והנציבות). עוד ממליץ רוזן כי הליך תיעוד הראיונות/רענונים של העדים ייושם באופן הדרגתי. לפי המלצתו, בשלב המיידי תיושם ההמלצה בראיונות עדים מהותיים בתיקים פליליים של עבירות פשע חמור בלבד; לאחר חצי שנה - בראיונות עדים מהותיים בעבירות פשע; ובתוך שנה - ביחס לכלל ראיונות העדים בכל העבירות.

אולם, פרקליטות המדינה מתנגדת ליוזמתו של רוזן. לפי המידע שבידי "גלובס", בפגישה שנערכה ב-23 באוקטובר בהשתתפות ניצן ובכירי הפרקליטות הנוספים, הובעה התנגדות להצעה בשל הבעייתיות הרבה שבכירי הפרקליטות רואים בה.

בכירי הפרקליטות הבהירו לרוזן כי קביעת חובה להקלטת הראיונות עם עדים תכביד משמעותית על מערכת אכיפת החוק כולה, משום שהיא תסרבל עד מאוד את ניהול ההליך הפלילי. לדבריהם, במרבית המקרים אין כל חשש לפגם שנפל בראיון עם עד, וקביעת חובה להקלטת הראיון בכל ההליכים הפליליים תצריך הקצאת משאבים, שספק רב, לדבריהם, אם ניתן או מוצדק יהיה להקצות אותם לטובת עניין זה.

קיראו עוד ב"גלובס"


לעמדת ניצן ובכירי הפרקליטות האחרים, הצעד שמציע רוזן - אין בו כדי לקדם את בירור האמת במשפט והוא עלול להוביל את מערכת המשפט לעסוק בנושאים צדדיים ושוליים המתמקדים במה שהתרחש במסגרת ראיון העדים שמעידים במשפט. זאת, במקום לעסוק בעיקר - דהיינו בבירור הנושאים העובדתיים והמשפטיים הנוגעים לבירור אשמת הנאשם ולאירועים בהם עוסק האישום.

זיהום העדות

עמדתו של הנציב רוזן בנוגע לתיעוד הדיגיטלי של ראיונות עם עדים התגבשה בעקבות פנייה של סנגורים בכירים, שטענו בפניו כי האופן שבו מתבצעים ראיונות של עדים על-ידי הפרקליטות לפני הגשת כתב אישום, והרענון של העדויות קודם הגעתם של העדים לבית המשפט - לוקה ובעייתי. אחד מהסנגורים שפנו לרוזן הוא עו"ד עמית חדד ממשרד יעקב וינרוט, שמייצג בין היתר את ראש הממשלה, בנימין נתניהו, את רעייתו, שרה נתניהו, וכן את עו"ד דוד שמרון החשוד בתיק הצוללות. הסנגורים הנוספים שחתומים על הפנייה הם עוה"ד אורי קינן, תמי אולמן, מנחם רובינשטיין ויעקב קמר.

במכתב לרוזן ציינו הסנגורים כי ראיונות העדים על-ידי הפרקליטות, שנועדו לרענן את זכרונם, גולשים באופן שכיח למעין-חקירה, באופן שיש בו כדי לזהם עדות העד בבית המשפט". לטענתם, יתר על כן, "גם במקרים בהם מועברות התרשומות הנערכות על-ידי הפרקליטים, אין באותן תרשומות כדי לשקף בצורה אובייקטיבית חומרי החקירה שנחשפו באותם ראיונות".

לדברי הסנגורים, "מדובר במצב שאין הדעת סובלת, בו נפגע טוהר ההליך המשפטי וחומרי חקירה (החומרים העולים מראיון העד, שבפועל מתנהל כחקירה - ח' מ') אינם מובאים לעיון ההגנה. בד בבד, קיים חשש בביצוע ראיון לגיבוש זיכרון סלקטיבי או מגמתי אצל העד - כלומר 'יצירת זיכרון', להבדיל מ'רענון זיכרון'".

הגבלה עצמית

ראיונות עדים על-ידי הפרקליטות, התביעה, מהווים כלי משמעותי בהליך הפלילי והוא משמש את התביעה ככלי עבודה לניהול ההליך. החוק שותק באשר לפרקטיקה הזו, ולפיכך הפך כלי זה לנעדר גבולות ברורים. בתי המשפט הכירו לאורך השנים בחשיבות הפרקטיקה של ראיונות עדים, ואף הגדירו כמה כללים מנחים.

כך, למשל,  בית המשפט העליון קבע בפרשת בורוביץ כי לא נכון לקבוע כללים נוקשים בדבר האופן שבו מוטל על תובע לנהל את הראיונות עם עדים. עם זאת, העליון קבע באותו מקרה כי "מחובתו של תובע לשקול ולקבוע, לאור נסיבותיו הקונקרטיות של המקרה הנתון, את גבול המותר והאסור בראיונות שיקיים עם עדיו, תוך שיקפיד להגביל את עצמו לגדר התכליות הלגיטימיות של מוסד הריאיון ויישמר מפני יצירת חשש לפגיעה בהליך בירור האמת במשפט ובהגנת הנאשם".

עוד נאמר באותו פסק דין כי "בכל ראיון עם עד על התובע להתחשב באופיו של העד, בתוכן גרסתו ובחשיבותה לצורך בירור המשפט, במידת החידוש שבגרסתו ביחס לאשר מסר בשלב החקירה וכן בשאלה כיצד ישפיעו השאלות שיוצגו לעד בראיון על תוכן תשובותיו במסגרת עדותו במשפט".

חשש מניצול לרעה

לצד ההכרה בחשיבות הראיונות של הפרקליטות עם עדים טרם הופעתם על דוכן העדים, בתי המשפט גם התייחסו לסיכונים הטמונים בכך. "מצד אחד, זכאי כל פרקליט ואף חייב לראיין את העד כדי לרענן את זכרונו לקראת עדותו בבית המשפט", כתב בית המשפט המחוזי בירושלים (ת"פ 417/97 מדינת ישראל נגד הפניקס). "מצד שני, עריכת ראיון שכזה מלווה לעתים בחשש שהראיון ינוצל לרעה וישמש דרך פסולה בהדרכת העד מחוץ לבית המשפט, וכאשר הראיון מתבצע על-ידי תובע במשפט פלילי, יכול שיתווסף גם החשש שהראיון ישמש כמסגרת לייצור חומרי חקירה חדשים שלא התגלו בחקירת המשטרה".

עמדת פרקליטות המדינה בסוגייה טרם התקבלה. עו"ד אורי קינן, מ"מ ראש הלשכה ויו"ר הפורום הפלילי בלשכה אמר היום ל"גלובס" כי: "אני שמח על כך שהנציב רוזן נענה לפנייתי כיו"ר הפורום ומצא שאכן קיימים פגמים משמעותיים בשיטת ריענון העדים הנוכחית, אשר מקשה על נאשמים לקבל את המצב העובדתי האמיתי". קינן הוסיף כי "אני מקווה שהפרקליטות תשכיל לאמץ את ההמלצות. בכל מקרה אמשיך ואפעל לקדם את הנושא גם במסגרת חקיקתית".