הכלכלה בלבנון תשרוד את ההתפטרות של אל-חרירי?

ההסלמה במשבר בין סעודיה ללבנון גוררת חשש לבריחת הון ולקריסת הלירה; הבורסה בביירות מגיבה בירידות ■ בלבנון בטוחים: "נעבור גם את זה"

סעד אל-חרירי/ צילום: REUTERS/Mohamed Azakir
סעד אל-חרירי/ צילום: REUTERS/Mohamed Azakir

משקיעים שחוששים מההסלמה במשבר בין סעודיה ולבנון מממשים בימים אלה אג"ח ומניות לבנוניות - מגמה המהווה בריחת הון שמאיימת לערער את מצבה הפיננסי הרעוע של מדינה שנאבקת עם צמיחה איטית וחוב גבוה.

לבנון, מדינה קטנה בשולי הים התיכון, בנתה את הכלכלה שלה על תיירות ומסחר. אולם העסקים הללו סובלים מעשרות שנים של אי יציבות פוליטית, ובשנים האחרונות החלה לבנון לשווק את עצמה כמוקד טכנולוגי ופיננסי, בחיפוש אחרי מנועי צמיחה חדשים.

התפטרותו הפתאומית בסוף השבוע שעבר של ראש המשלה סעד אל-חרירי פגעה ישירות בפוליטיקה הלבנונית, ועוררה חששות מכך שהמדינה הופכת להיות זירת מאבק נוספת בין ריאד הסונית וטהרן השיעית. בהודעת ההתפטרות, אל-חרירי שנתמך על-ידי סעודיה האשים את אירן ואת בעלי בריתה בלבנון, חיזבאללה, בערעור היציבות במזרח התיכון. "אנשים פוחדים ולכן יש ביקוש לדולר, והנכסים הפיננסיים מאבדים ערך", אמר בכיר באחד מבנקי ההשקעות הגדולים בלבנון. "עם כל הדיבורים על עיצומים ועל מלחמות - זו סביבה של אי ודאות שהמשקיעים לא אוהבים".

מחיר האג"ח הממשלתיות הלבנוניות הדולריות לחמש שנים ירד השבוע ביותר מ-6%, ועלות ביטוח פירעון האג"ח הללו עלתה לרמה הגבוהה ביותר השנה, על רקע החששות מפני חדלות פירעון אפשרית. מדד המניות בבורסה של ביירות ירד השבוע בכ-3% השבוע.

בשכונת ראס אל-נאביל בביירות, בעל המכולת וויסאם אבו-עבדו טוען כי המצב לא כזה נורא. "הם אומרים את זה כל זמן. בכל פעם שקורה משהו, הם אומרים שהלירה תקרוס. אבל זה אף פעם לא קרה", הוא אמר השבוע. "הזרים תמיד חוששים ובורחים, אבל אנחנו כבר עברנו את זה בעבר, ונעבור בעתיד".

קיראו עוד ב"גלובס"


הכלכלה המקומית התגברה על כמה גלי הלם משמעותיים במרוצת השנים, כולל מלחמת האזרחים בשנים 1975-1990 שקרעה את המדינה לחלקים. אבל עימות בין שתי מעצמות במזרח התיכון באמצעות בעלות ברית מקומיות שלהן יחזק את אי הודאות הפוליטית, וישבש עוד יותר את הכלכלה, אומרים אנליסטים.

ממשלת האחדות בלבנון - תערובת נפיצה של מוסלמים סונים, שיעים ונוצרים - הוקמה לפני שנה אחרי קיפאון פוליטי של כמעט שלוש שנים, שהעיק על הכלכלה. אל-חרירי מונה לראש הממשלה בעסקה שבה נבחר מישל עאון הנוצרי, בעל הברית של חיזבאללה, לנשיא המדינה.

התפטרות אל-חרירי עדיין לא התקבלה על ידי הנשיא עאון, שאמר כי יכבד אותה רק אחרי שאל-חרירי יחזור ללבנון, ייפגש איתו אישית ויסביר את הסיבות להתפטרות. כרגע לא ברור מתי אל-חרירי מתכנן לשוב למדינה מריאד, שבה הוא הודיע על פרישתו.

נשענים על תיירות

קרן המטבע הבינלאומית ציינה לטובה את התקדמותה הפוליטית של לבנון בחודשים האחרונים, אך מסרה שיש צורך דחוף להמריץ את הצמיחה, בין היתר באמצעות צעדים לשיפור האקלים העסקי, והתמודדות עם החוב הציבורי הגבוה.

קרן המטבע צופה שהתמ"ג הלבנוני יגדל השנה ב-1.5%, קצב איטי עדיין, על רקע אי היציבות הפוליטית, וההתמודדות עם יותר ממיליון פליטים סורים שמצאו מקלט במדינה. החוב הממשלתי עלה לכ-150% תמ"ג שנתי, בין הגבוהים בעולם.

לבנון תלויה מאוד בהכנסות מתיירות, השקעות תיקי הון ופיקדונות, שרובם הגדול מגיע ממדינות המפרץ הפרסי, בעיקר מהמספר הרב של הלבנונים שמתגוררים בהן, אומרים אנליסטים. זרימות ההון הללו מסייעות למדינה לשמור על יתרות המט"ח שלה, לשרת את החובות במט"ח ולשמור על הצמדת הלירה הלבנונית לדולר.

אם סעודיה תפעל לבודד את לבנון, כפי שעשתה עם קטאר ביוני השנה, ההשקעות והפיקדונות הללו יתייבשו, חוששים המשקיעים, והממשלה תצטרך לדלדל את היתרות שלה כדי שהכלכלה תמשיך להתנהל, ובסופו של דבר לוותר על הצמדת הלירה לדולר.

הבנק המרכזי הלבנוני אמר בתחילת השבוע שהמטבע יציב, בניסיון להפיג את החששות מפני התנפלות על הדולר האמריקני, על רקע ההערכות שהממשלה תטיל בקרוב הגבלות על ההון כדי למנוע את בריחתו לחו"ל. אבל החששות לגבי הכלכלה והביטחון נשארים לפי שעה.