לשכת עורכי הדין הקימה ועדת זכויות לנפגעי עבירה

בתזמון מושלם, אישרה אתמול (ג') לשכת עורכי הדין הקמת ועדה לקידום זכויות נפגעי עבירה - מהלך שבו פתחה כבר לפני כמה חודשים. לגבי התזמון, בימים אלה שוטף את הרשת קמפיין metoo, שבהשראתו נפגעי הטרדה מינית מספרים על כך, ומוקיעים בפומבי את המטרידים; יחד עם הקמפיין עולה גם ביקורת על ועדה נוספת שהוקמה בלשכה, ועדה נגד תלונות שווא על הטרדה מינית.

הקמת הוועדה לזכויות נפגעי עבירה, שעיקר תפקידה יתרכז, בטווח הנראה לעין, בהנחיית עורכי הדין המייצגים את הנפגעים הללו - היא הישג נוסף במאבקם להכרה של קורבנות עבירה. מי שפעם נתפסו בעיקר כעדים שתפקידם לעזור בדרך להענשת העבריינים, יכולים היום לעקוב באופן צמוד אחר התנהלות ההליך בעניין הנאשם שפגע בהם, להביע דעה בצמתים מסוימים, ולרוב אף נפסקים לטובתם פיצויים גבוהים יותר בהליך הפלילי. אך הדרך להגשמת החוק עוד ארוכה, בין השאר בתחום המודעות לזכויות שמקנה להם חוק זכויות נפגעי עבירה, תקנותיו והפעלתן.

הוועדה החדשה בלשכה עשויה להתברר כאבן-דרך משמעותית בקידום הזכויות הללו, כיוון שלשכת עורכי הדין צברה כוח, בעיקר במשרד המשפטים ובייחוד תחת כהונתה של השרה איילת שקד, כוח שמאפשר לה כיום יותר מאשר בעבר לקדם מהלכים שבהם היא מעוניינת. על-פי החלטת הוועד המרכזי בלשכה, בראש הוועדה יעמדו עורכות הדין בת-עמי ברוט, יפית רושנק וגלית יוספן; ויהיו בה חברים עורכי דין מהמגזר הפרטי והציבורי העוסקים בתחום, יועצים משפטיים ממשרדי הממשלה השונים, ונציג הסיוע המשפטי.

עוד על-פי ההחלטה מאתמול - מטרותיה המרכזיות של הוועדה יהיו "לשמש כוועדה מקצועית לקידום מעמדם של נפגעי העבירה בישראל; לפעול להכשרת ולהנחיית ציבור עורכי הדין הנותנים שירותים לנפגעי העבירה בדבר זכויותיהם של נפגעי העבירה על-פי כל דין וחוק, ובכלל זה - תכנון השתלמויות, כנסים וימי עיון בנושא; ללבן סוגיות משפטיות ומעשיות הדורשות הסדרה בתחום נפגעי העבירה, מתוך כוונה לקידום שיתוף-פעולה עם כלל הגורמים הרלבנטיים; ולקדם חקיקה רלבנטית בהתאם לצרכים המיוחדים של נפגעי עבירה".

זירה מעניינת לפעילות הוועדה היא סוגיית הפיצויים לנפגעים. בספטמבר השנה קבע בית המשפט העליון כי הסכום המקסימלי הקבוע בגינם בחוק - 258 אלף שקל - ישולם יחד לכל בני משפחתו של הקורבן, ולא לכל אחד מהם בנפרד. ההחלטה קבעה, כי הרוצח אבנר טווק-בוקובזה שדקר למוות את אמן של קארין אסרף, קורל אסרף ואחותן הקטינה, ישלם את הסכום המקסימלי לשלושתן (בנוסף ל-18 שנות מאסר); ולא כקביעת המחוזי, שלפיה היה משלם 170 אלף שקל לכל אחת מן היתומות, ובסך-הכול 510,000 שקל.

ההחלטה, שדחתה את בקשת היתומות לדיון נוסף, אמנם הרחיבה את מעגל הזכאים לכל בני המשפחה מדרגה ראשונה, ולנפגעי עבירות שאינן רק עבירות ההמתה, אך היא משנה את ההלכה הקודמת ששררה בעניין, ויש מי שמקווה שההלכה המשפטית שנקבעה כעת, תשתנה בחזרה.

עוד בין האתגרים שיונחו לפתחה של הוועדה - הגברת המודעות לזכויות הנפגעים במהלך החקירה, המשפט וריצוי העונש של הנאשמים (לצד מרכזי סיוע שהוקמו למשפחות נפגעים וכן זכאות מסוימת לסיוע משפטי, רגשי וכספי). בין השאר, המודעות לכך שקיימים 4 צמתים שבהם יכול נפגע העבירה להביע דעתו בהליך הפלילי ביחס לנאשם. מדובר בשלבים הבאים: מתן עמדה לתובע בנוגע להסדר טיעון; "הצהרת נפגע" בשלב הטיעונים לעונש; עמדה לוועדה הממליצה בעניין קציבת מאסר עולם; ועמדה לוועדת שחרורים בעניין שחרור מוקדם. עמדת הנפגעים אינה מחייבת את הרשויות, אך הן מתחשבות בה ומשקלה מקבל ביטוי ביחס להחלטה הסופית בעניין הנאשמים.

ראש הלשכה, עו"ד אפי נוה, אמר לאחר הקמת הוועדה: "הלשכה מייחסת חשיבות רבה לנושא זה ולוועדה זו, ואנו שמחים לשתף פעולה עם הפרקליטות שיזמה את הקמתה. כפי שיש בלשכה ועדה לטיפול בתלונות שווא, יש מקום גם לוועדה למען נפגעי עבירה. מטרות הוועדה ברוכות, והיא תקבל את כל התמיכה הנדרשת".

ד"ר דנה פוגץ', מומחית לזכויות נפגעי עבירה מהקריה האקדמית אונו, מסרה ל"גלובס": "אני מברכת על כך שייצוג נפגעי עבירות הפך לתחום משפטי מוכר וחשוב. מאבק של 15 שנה מיטיב היום עם קבוצה חלשה זו. עם זאת, בשלב הבא על הלשכה גם להחיל על עצמה את חוק זכויות נפגעי עבירה שכן החוק אינו חל על דיונים משמעתיים בלשכה עצמה. המשמעות היא שדווקא נפגעים מידי עורכי דין, שמגיעים להליכים משמעתיים בלשכה עצמה, משוללי זכויות בהליכים הללו".