עולה עולה, בסדר. אל תתלהבו מהביטקוין | פרשנות

סביר להעריך שעליית הערך של הביטקוין היא המהירה ביותר ביחס לכל נכס אחר לאורך ההיסטוריה האנושית. הרף של 11,000 דולר שנחצה אתמול התחיל בשווי של פחות מחצי סנט, כאשר מתכנת מפלורידה שילם 10,000 ביטקוין תמורת שתי פיצות, במאי 2010. מדובר בעלייה של יותר מ-250 מיליון אחוז.

תשומת הלב שהמטבע המוצפן מקבל מציפה המון שאלות - העיקרית שבהן: האם השיגעון שמאחורי עליית הביטקוין פי 10 השנה לא יסתיים בהתרסקות?

השאלה הגדולה יותר לאלו שחושבים על קניית ביטקוין היא מה בדיוק הדבר הזה. סאטושי נקאמוטו (שם בדוי), היוצר של המטבע הדיגיטלי, עיצב אתו ב-2009 כחלופה מקוונת בטוחה למזומן, דרך לבצע תשלומים בלי הצורך באמון ובבדיקות של המערכת הבנקאית מבוססת הדולר.

"הביטקוין הוא אובייקט מתמטי יפה", אמר איב שואפאטי, שהשיק זה עתה קרן נאמנות בביטקוין בטובאם, חברת ניהול הקרנות שהוא הקים. אבל בעוד שהביטקוין הוא יצירה אקדמית מופלאה, הוא אינו עושה את מה שהמייסד שלו חזה: הוזלת עלויות העברה, ויצירת "העברות כספים קטנות ואגביות". במקום זאת, הביטקוין הפך למכשיר צבירת הון של ליברטריאנים (הימין הכלכלי הקיצוני) וחובבי מטבע קשה שחוששים שהבנקים המרכזיים יחוללו אינפלציה בחסכונות שלהם, ולכלי משחק לספקולנטים שמהמרים על תנודות המחיר החדות שלו.

כל מה שנכתב עד פה ירתיח את חסידי המטבע הזה, אז בואו נעבור על שלושת התפקידים של כל מטבע:

אמצעי חליפין: אם אתה לא יכול לשלם למישהו במטבע הזה, אז הוא בפירוש לא כסף.

אחסון ערך: מטבע צריך להיות מקום שימושי לאחזקת חסכונות - ובזכות השימוש שלו כאמצעי חליפין גם אמצעי נוח יותר לאחזקת חסכונות בהשוואה לנדל"ן, זהב או בקר.

יחידת חישוב: דברים אחרים צריכים לקבל ערכים במטבע הזה - חשבונות של עסק, מחיר נכס, בקר וכל דבר אחר.

ביטקוין הוא אמצעי חליפין גרוע, מפני שצריך לשלם עמלות גבוהות יחסית כדי לקבל העדפה של עסקה על ידי המחשבים של "כורי" הביטקוין, שמנהלים את מסד הנתונים המבוזר שנקרא "שרשרת הבלוקים". אתמול (ד') עמדו בתור 70,000 עסקאות של ביטקוין שחיכו לביצוע, וזו כמות יומית רגילה למדי. במאי נרשם שיא יומי של 230,000 עסקאות שהמתינו. עסקות בעלויות נמוכות מקבלות לעתים אישור רק כעבור כמה ימים.

מעריצי הביטקוין מצביעים לעתים קרובות על מספר החנויות שמקבלות את המטבע הדיגיטלי כהוכחה להצלחתו. מצד שני, עשרות קרנות חדשות, קרנות ישנות ואפליקציות הושקו השנה במטרה מוצהרת להקל על משקיעים להיכנס לביטקוין. אם קל יותר לקבל ביטקוין על ידי קנייה של חברה בורסאית מאשר קנייה פשוטה של ביטקוין - המטבע הזה לא צפוי לעבור לשימוש רחב בעתיד הקרוב.

ביטקוין הוא גם שומר ערך גרוע למדי. משקיע שהכניס 1,000 דולר בתחילת השנה אולי לא יסכים לכך, מפני שהביטקוינים שלו שווים כעת מעל 10,000 דולר. אבל הנקודה בשמירה על ערך היא להיות בטוח יחסית במה שהכסף יהיה שווה בעתיד. ערך הדולר נשחק בגלל האינפלציה, אבל כאשר הפדרל ריזרב מתפקד כפי שצריך, השחיקה הזו היא איטית ונתונה לחיזוי פחות או יותר. בניגוד לכך, רק השנה היו לביטקוין תקופות של חמישה ימים שבהם הוא עלה ב-44% או ירד ב-25% מול הדולר.

גם אחסון של כמות ביטקוינים גדולה הוא משימה קשה. למרות שהוא נחשב ל"זהב הדיגיטלי", קרנות הביטקוין משתמשות בכספות פיזיות - שבהן מאוחסנים גיליונות הנייר שעליהם מודפסים מפתחות ההצפנה - כדי להגן על המטבע המוצפן מפני האקרים ומעובדים שלהן. זה לא הרבה יותר נוח מאחסון זהב פיזי, והעמלות של הקרנות גבוהות במקרים רבים מאלו של קרנות זהב.

תנודות המחירים של הביטקוין לא היו חשובות אילו הוא היה יחידת חישוב. לביטקוין אין תנודתיות מנקודת המבט שלו, כי ביטקוין אחד שווה עדיין ביטקוין אחד. אבל בסיס המחיר של כמעט כל דבר הוא במטבעות מסורתיים, ולכן מחיר פיצה או דברים אחרים בביטקוין מתנדנד בפראות כאשר שער החליפין של הביטקוין תנודתי.

אפשר, כמובן, לשפר את הטכנולוגיה של הביטקוין, ומטבעות מוצפנים אחרים מציעים שפע של חלופות. גרסאות חדשות - ביטקוין במזומן, ביטקוין בזהב ומהשבוע שעבר גם ביטקוין ביהלום - ממשיכות לצוץ. תוספות טכנולוגיות מאפשרות לעסקאות קטנות להתבצע מחוץ לשרשרת הבלוקים, כלומר בזול. וקופות המזומנים של החברות יכולות לשמש כמו בנקים, על ידי ביצוע עסקאות בין הלקוחות.

אבל לפי שעה, התקווה הגדולה ביותר של הביטקוין נראית כמו למשוך יותר ויותר קונים שרוצים להעביר את חסכונותיהם אל שרשרת הבלוקים - וספקולנטים שמהמרים שהחוסכים הללו יבואו. הגאות במחיר הביטקוין מוכיחה שהציפיות גבוהות, אבל היסטוריון המטבעות פרופסור בארי אייכנגרין מאוניברסיטת ברקלי אומר על זה: "ציפיות יכולות להשתנות".

נאסד"ק בדרך להשקת מסחר על חוזי ביטקוין עתידיים

בורסת נאסד"ק וחברת הברוקרים קנטור פיצג'רלד מצטרפות לקדחת הביטקוין בוול סטריט, על רקע השיא שרשם המטבע הדיגיטלי אמש. לפי מקורות, נאסד"ק מתכננת להשיק מסחר בחוזים על ביטקוין במחצית הראשונה של 2018. קנטור מסרה בנפרד שהיא מתכננת להשיק מסחר בנגזרי ביטקוין בבורסה משלה, במחצית הראשונה של השנה הבאה. המהלך מגיע אחרי ששתי מפעילות של בורסות גדולות בשיקגו הודיע על תוכניות דומות.

המהלכים הללו הם בעלי משמעות, לאור העובדה שמוסדות פיננסיים רבים נרתעים מכניסה לשוק הביטקוין בשל התנודתיות הידועה לשמצה שלו והקישור שלו להלבנת הון ופעילות עבריינית נוספת.

התעניינות המשקיעים במטבע הדיגיטלי המוצפן עלתה כשערכו נסק. מאז תחילת השנה הכפיל הביטקוין את שוויו פי עשרה, ואתמול במהלך היום כבר הגיע לשיא של 11,377 דולר לביטקוין, לפי נתוני CoinDesk.

השקת חוזי ביטקוין תהיה צעד גדול לקראת התבגרות של המטבע הדיגיטלי - שהוא בן פחות מעשר שנים. כאשר סוחרים יוכלו להמר על עלייה או ירידה בשוויו, השוק העתידי הזה יקל על בנקים גדולים ומשקיעים פרטיים כאחד לסחור בביטקוין. חוזי הביטקוין של נאסד"ק יושקו בבורסת החוזים של נאסד"ק, NFX, שוק שהושק ב-2015 ועד כה התמקד בעיקר בחוזי אנרגיה.

נאסד"ק מנסה לבדל את עצמה מיריבותיה משיקגו, קבוצת CME ו-CBOE שווקים עולמיים, שהודיעו על השקת מסחר בחוזי ביטקוין, על ידי חוזה עתידי שעוקב טוב יותר אחרי המחיר העולמי של ביטקוין. למעשה, נאסד"ק כבר עוסקת בביטקוין - היא רשמה למסחר תעודת סל שקשורה למטבע הדיגיטלי באחת הבורסות האירופיות שלה.

קנטור, חברה פיננסית עולמית שנוסדה ב-1945 ועסקיה נעים בין ברוקרז' באג"ח לבנקאות השקעות ונדל"ן, חשפה את תוכניותיה לנגזרי ביטקוין בראיון לוול סטריט ג'ורנל. המטרה הראשונה היא להשיק חוזה החלפה (סוואפ) לביטקוין, סוג של נגזרת פיננסית, בבורסת החוזים של קנטור. החוזה הזה יאפשר לסוחרים להמר על מחירי הביטקוין עד שלושה חודשים בעתיד, עם הגנות להגבלת ההפסד אם מחיר הביטקוין יעלה על 15,000 דולר או ירד מ-5,000 דולר. החברה מייעדת את החוזה החדש לסוחרים קמעונאיים, אבל היא פונה גם לשחקנים מוסדיים.

הבורסה של קנטור היא שחקנית צנועה בשוק החוזים העתידיים, עם כמה חוזים במחזורי מסחר קטנים שקשורים לאירועי מזג אוויר, שערי מט"ח וזהב. אבל יש לה נכס בעל ערך: רישיון מנציבות המסחר בחוזי סחורות עתידיים, שיקל עליה להשיק בה את המסחר בחוזי ביטקוין במקום ליצור בורסה חדשה מאפס.

הבורסה הזו עלתה לכותרות לזמן קצר ב-2010, כשניסתה להשיק חוזים עתידיים על ביצועים קופתיים של סרטים שהופקו בהוליווד. בעקבות התנגדות עזה של לוביסטים מתעשיית הקולנוע, הקונגרס אסר לבסוף על חוזים כאלו.