סלינגר מקדמת אישור קבוע למוסדיים לגבות "דמי ניהול כפולים"

רשות שוק ההון מפרסמת טיוטת תקנות שתהפוך לקבועה את תקרת ההוצאות הישירות המותרות לגבייה ישירות מכספי החוסכים, אך רק עד רמה של 0.25% מהנכסים המנוהלים ■ המוסדיים יורשו להשקיע בקרנות ההיי-טק הממשלתיות במימון החוסכים

דורית סלינגר / צילום: תמר מצפי
דורית סלינגר / צילום: תמר מצפי

רגע לפני שהוראת השעה מסתיימת, הממונה על רשות שוק ההון, דורית סלינגר, מתכוונת לאפשר לגופים המוסדיים לגבות מהחוסכים הוצאות ישירות, המוכרות גם כ"דמי ניהול כפולים", באופן פרמננטי, לתמיד. זאת במטרה לשמור על הגיוון בתיקי ההשקעה הפנסיוניים של הציבור, המנוהלים על ידי המוסדיים, ותוך שימור המגבלה על ההוצאות הללו, שהיא החילה כבר ב-2014 - על עד 0.25% מסך הנכסים המנוהל.

רשות שוק ההון פרסמה היום טיוטת תקנות לעניין ההוצאות הישירות בגמל ובפנסיה, לפיה המגבלה על סוגי ההשקעות שניתן לגבות את ההוצאות בגינן תהפוך לקבועה, מה שמוריד מעל הפרק את אפשרות ביטול ההוצאות הללו. לפי שעה מדובר על החלת ההוראה החדשה בינואר הקרוב, אך הטיוטה עשויה להשתנות טרם גרסתה הסופית והיא גם תלויה באישור ועדת הכספים, כך שתוכנה נתון לשינויים. ברשות משמרים את היכולת לגבות דמי ניהול אלה מאחר ש"המגבלה עשתה טוב וגרמה לכך שהיד כבר לא קלה על ההדק והמוסדיים משקיעים יותר איפה שהם צריכים מומחיות חיצונית", אומר גורם מעורה, שמסביר עוד כי ברשות "עדיין חושבים שנכון לתת את האפשרות להוציא השקעות לאפיקים שבגינם הלקוח החוסך משלם עוד נוסף על דמי הניהול".

באפריל 2014 נכנסו לתוקף תקנות הפיקוח המקוריות בנושא זה, בהן נקבעה לראשונה תקרה מקסימלית לגביית כספים "בעד סוגים מסוימים של הוצאות ישירות מהשווי המשוערך של נכסי המשקיע המוסדי (כלומר, מהצבירה, ר'ש')". המגבלה שנקבעה במקור, ושנותרת כיום הינה שסך ההוצאות הישירות מותרות לגבייה לא יעלה על 0.25% מסך הנכסים המנוהלים בסוף אותה שנה בגין מימון הוצאות ש"נובעות מהשקעה בקרן, בקרן חוץ או בקרן השקעה" כולל גופים שמשקיעים בגופים שכאלה (כלומר, בחו"ל ובקרנות השקעה פרטיות, למשל קרנות הון סיכון או קרנות גידור או פרייבט אקוויטי).

כמו כן, הוצאות בגין הלוואות ורכישת מניות בפרויקטי תשתית הותרו באמצעות ההוצאות הישירות אך הוחרגו מהמגבלה האמורה, כדי לעודד השקעות אלה. מנגד יש השקעות שנאסר לגבות בגינן הוצאות ישירות, בהן בנכסים סחירים כמו קרנות נאמנות. עם זאת, אחד השינויים בהוראות המוצעות עתה הינו שהמוסדיים יורשו להשית את עלות ההשקעה בקרנות ההיי-טק הסחירות על הציבור הרחב, כחלק מההוצאות הישירות המותרות לגבייה (ותחת המגבלה הכמותית כאמור).

המגבלות כאמור היו מהמהלכים הראשונים של סלינגר כממונה, כשזמן קצר לאחר כניסתה לתפקיד היא הוציאה הנחיה בנושא במטרה להגביל את ההוצאות הישירות שהמוסדיים רשאים להשית על הלקוחות החוסכים. עד אז ההוצאות הללו, שסלינגר קראה להן דמי ניהול כפולים, הושתו על החוסכים ללא כל מגבלה. הפיקוח התיר את ההוצאות הללו שנים מעטות קודם לכן על מנת לגרום למוסדיים לגוון את תיק ההשקעות שלהם, הן באפיקי השקעה לא סחירים והן גיאוגרפית, לחו"ל.

בתוך כך, רשות שוק ההון הודיעה היום כי היא "פרסמה היום הוראות לגופים המוסדיים המשנות את ברירת המחדל בשליחת הדוחות השנתיים לחוסכים ומבוטחים, לכתובת דואר אלקטרוני או כמסרון לטלפון הנייד". עד כה, ברירת המחדל קבעה כי הדוח השנתי יישלח לחוסכים באמצעות הדואר כל עוד לא ביקש המבוטח או החוסך אחרת, כדברי הרשות.