הוועד באגוד: "המיזוג עם מזרחי עלול לעלות למדינה מיליונים"

ועד עובדי בנק אגוד קורא לשרי האוצר והכלכלה שלא לאשר את המיזוג עם מזרחי-טפחות ולאפשר לבנק להקים מערכת מחשוב שתעניק שירותים לבנקים חדשים, במקום שהמדינה תקים

בנק אגוד / צילום: שי אפשטיין
בנק אגוד / צילום: שי אפשטיין

ועד עובדי בנק אגוד  פונה לשר האוצר, משה כחלון, ולשר הכלכלה, אלי כהן, וקורא להם שלא לאשר את המיזוג לתוך מזרחי-טפחות  - והפעם מסיבות טכנולוגיות. "אישור מיזוג בנק אגוד למזרחי-טפחות עלול לעלות למדינה מאות מיליוני שקלים", כך אומר ל"גלובס" פרופ' ירון זליכה, המשמש כיועץ לוועד העובדים של הבנק במאבקו למניעת המיזוג.

במכתב מתחייב ועד עובדי אגוד מערכות להקים מערכת מחשוב עצמאית לאגוד, שגם תספק שירותי מחשוב לבנקים חדשים שיוקמו. מערכת זו תהווה תחליף לפתרון לפיו המדינה תצא במכרז להקמת הלשכה ותשתתף בעלות להקמתו. "אם מאפשרים לבנק אגוד להיסגר בעצם הורגים את האפשרות הכי טובה להקים כאן לשכת שירותי מחשוב. המערכת תתפקד הכי טוב כשגוף פרטי יפעיל אותה ולא המדינה", אומר זליכה. לדבריו, "יש פה גוף עסקי שמוכן ומסוגל לתת שירות לגופים אחרים. למה המדינה צריכה להידרדר לסיטואציה שבה היא מקימה לבד כזה פרויקט?".

נזכיר, כי במסגרת רפורמת שטרום הוחלט לעודד הקמת לשכת מחשוב לבנקים חדשים. בוועדה הגיעו למסקנה שחסם מרכזי בכניסה של גופים חדשים למערכת הבנקאית הוא עלויות הקמת מערכת מחשוב, ולכן הקמת לשכה כזו שתעניק את השירותים בתשלום תפחית משמעותית את ההוצאות לבנקים החדשים. במסגרת הוועדה הוחלט כי אם לא יקום גוף שיקים לשכה כזו - המדינה תסייע בהקמתה ואף תקצה לכך כספים.

עוד נזכיר כי בנק אגוד מתמודד עם סוגיה מהותית בתחום הטכנולוגיה. כיום הוא מקבל את שירותי המחשוב מבנק לאומי, אלא שהחוזה ביניהם מסתיים ובלאומי לא מעוניינים לחדש אותו. כתוצאה מכך בחנו בבנק חלופות להקמת מערכת מחשוב.

במכתב של זליכה צוין כי אגוד פנה הן לבנקים ישראליים והן לגופי טכנולוגיה בינלאומיים בנושא. "בניגוד לבנקים בישראל, שלא הגישו הצעה לארח את בנק אגוד, החברות הבינלאומיות הגישו הצעות מפורטות, זאת לאחר שהגיעו עם מומחים רבים לבדוק את הדרישות של הבנק", נכתב. "כל החברות הגישו הצעות מפורטות המספקות לבנק אגוד סביבת עבודה אחת המשלבת את רוב כוח האדם הקיים בבנק בפתרון המוצע. הנכם מוזמנים להיפגש עם נציגי החברות הבינלאומיות ולהתרשם בעצמכם", נכתב לכחלון ולכהן.

בבנק אף מציינים כי גם גורמים בבנק ישראל ובמשרד האוצר התעניינו בפרויקט בבנק אגוד, במטרה שמערכות המחשוב שיוקמו יהפכו ללשכת שירות לשירותי מחשוב לגופים פיננסיים חדשים. "השיחות הופסקו לבקשת אנשי בנק ישראל ומשרד האוצר עד אשר תתבהר סוגיית הבעלות על בנק אגוד", נכתב. כעת כאמור, קורא ועד העובדים שלא לאשר את המיזוג לתוך מזרחי-טפחות ובמקום זאת לאפשר לבנק להקים מערכת מחשוב חדשה שתספק את השירותים גם לגופים החדשים. "מפגש זה של המלצות ועדה ממשלתית, עיתוי של פקיעת הסכם המחשוב בין בנק אגוד לבנק לאומי, יתרון כלכלי לבנק אגוד באירוח שחקנים נוספים ו'צבא' של אנשי מקצוע ומשאבים הנמצאים בבנק אגוד - הוא כה נדיר עד שקשה להאמין עד כמה שיחק לוועדה מזלה", כותב זליכה.

פרויקט מחשוב מורכב ויקר

נציין, כי הקמת מערכת מחשוב נחשבת לפרויקט מורכב ויקר. נזכיר כי בנק יהב השלים בתחילת השנה פרויקט כזה יחד עם חברת טאטא, שעלה לו כמיליארד שקל. עם זאת, יהב הוא בנק קמעונאי, בעוד שבנק אגוד הוא בנק מסחרי שזקוק למערכת מחשוב גדולה יותר. למרות זאת, זליכה משוכנע שעלות הפרויקט בבנק אגוד תהיה נמוכה יותר מאשר ביהב, ושניתן להשלימו בתוך 3 שנים.

"לבנק יהב לא היו אנשי מערכות מידע בעלי ידע. חברת ה-IT עשתה עבורו את כל האפיונים. באגוד יש מערך שלם של עובדי טכנולוגיה שכבר ביצעו את שלב אפיון המערכת. העובדה שיש כבר עובדים חוסכת גם עלויות וגם פערי ידע", אומר זליכה.

- ובכל זאת, מדובר בפרויקט יקר בבנק שהרווחיות שלו נמוכה מדי. השקעה כזו לא תסכן את יציבות הבנק?

"ממש לא. צריך לזכור שכיום אגוד משלם עשרות מיליוני שקלים בשנה לבנק לאומי. מדובר בעלות שתיחסך. בטווח הארוך, בנק אגוד אף ישפר את הרווחיות שלו כתוצאה מהמעבר למערכות החדשות".