השלמת גיוס ראשוני בהיקף 100 מ' ד' לקרן ויולה פינטק

קבוצת ויולה מדווחת על השלמת הגיוס לקרן חדשה שתשקיע בחברות בשלב הצמיחה בישראל ובחו"ל ■ לדברי תומר מיכאלי, שותף בקרו, הייחוד של הקרן הוא בכך שקיבלה לראשונה כסף ממשקיעים זרים כדי להשקיע גם בחברות שאינן בישראל ■ "מבחינתנו זאת הבעת אמון חזקה למעמדה של ישראל כמעצמת פינטק"

דני צידון ותומר מיכאלי/ צילום:יחצ תמוז רחמן
דני צידון ותומר מיכאלי/ צילום:יחצ תמוז רחמן

קבוצת ויולה, המנהלת כ-2.8 מיליארד דולר, מדווחת על השלמת גיוס ראשוני בהיקף 100 מיליון דולר לקרן חדשה בשם ויולה פינטק, שתשקיע בחברות בשלב הצמיחה בישראל ובחו"ל. יותר ממחצית מכספי הגיוס הגיעו ממוסדות פיננסיים זרים, בהן בנק סקוטיה, השלישי בגודלו בקנדה, ותאגיד הביטוח האמריקאי The Travelers Companies. על המשקיעים הישראליים בקרן נמנים בנק הפועלים, מיטב-דש, בנק דיסקונט, קבוצת ביטוח ישיר ומימון ישיר.

פרופ' דני צידון, לשעבר משנה למנכ"לית בנק לאומי, הוא מייסד ושותף מנהל בקרן, ולצידו יפעל כשותף מנהל תומר מיכאלי, אחד ממייסדי Fundbox, סטארט-אפ שמסייע לעסקים קטנים לשמור על תזרים מזומנים שוטף. יו"ר ועדת ההשקעות של הקרן יהיה אבי זאבי, שותף מייסד בקבוצת ויולה. בקרן אומרים ששיתוף הפעולה בין הקרן למוסדות הפיננסיים המשקיעים בה מעניק יתרון כפול - הן באיתור פתרונות לבעיות שאיתן מתמודדים התאגידים, והם בסיוע לחברות שבהן תשקיע הקרן להיחשף למוסדות הפיננסיים ולצמוח במהירות.

בשיחה עם "גלובס" אמר מיכאלי כי הייחוד של הקרן הוא בכך שקיבלה לראשונה כסף ממשקיעים זרים כדי להשקיע גם בחברות שאינן בישראל. "מבחינתנו זאת הבעת אמון חזקה למעמדה של ישראל כמעצמת פינטק", הוא אומר. המיקוד של הקרן יהיה בחברות החל מסבב ראשון, בשונה ממרבית הגופים המשקיעים בתחום בישראל, העוסקים בעיקר בשלבים מוקדמים. בתחרות מול הבנקים על מימון חברות הוא מציין את החשש של חברות לקבל השקעות כאלה, שמשמעותן קושי לחתום על חוזים עם בנקים מתחרים.

- באילו תחומים בתוך עולם הפינטק תשקיעו?

מיכאלי: "אנחנו מאמינים שרוב החדשנות בתחום הפינטק לא תחליף את המוסדות הפיננסיים הקיימים אלא תשתלב בתוכם, ולכן זה סוג אחד של החברות שנשקיע בהן. חברות שאנחנו קוראים להן Enablers (מאפשרות). תחום הפינטק מאוד רחב ובחלקים ממנו החדשנות כבר קרתה, ולכן אלה דברים שפחות מעניין אותנו להשקיע בהם. אנחנו מחפשים אזורים שבהם הטכנולוגיה עדיין יכולה לייצר 'שיבוש' (Disruption), אזורים שבהם יש חוסר יעילות מאוד גדול – או כתוצאה מרגולציה, או מתווכים שהפכו מיותרים או בתהליכים שבהם יש הרבה עבודה ידנית במוסדות פיננסיים.

קיראו עוד ב"גלובס"


"יש הרבה אזורים כאלה. למשל, בתחום של ייעוץ השקעות, בדברים שקשורים להחלפת מערכות בעולם השירותים הפיננסיים במערכות טכנולוגיות חדשות, באזורים של ניהול נכסים שהם מאוד לא נזילים ובעזרת מטכנולוגיה אפשר להפוך אותם להרבה יותר נזילים. דוגמה כזאת היא נדל"ן מסחרי ונדל"ן למגורים".

- איך הופכים תחומים לא נזילים לנזילים באמצעות טכנולוגיה?

"יש מקרים שבהם האינפורמציה לא היתה קיימת או היתה קיימת רק אצל גופים מסוימים; או מקרים שבהם הערכות שווי או העברות בעלות דרשו הרבה עבודה ידנית, והיום בדרך טכנולוגית אתה יכול להפוך את התהליכים האלה להרבה יותר יעילים. יש כל מיני חברות שמנסות להשתמש בבלוקצ'יין להעברות בעלות; או בהערכות שווי, יש לך כל מיני חברות שמנסות להיעזר לצורך זה בביג דאטה. אלה רק שתי דוגמאות".


- האם השקעה בחברות שישתלבו במוסדות הפיננסיים המסורתיים לא שייכת לעבר, בעוד שהעתיד יהיה הרבה יותר מבוזר גם בתחום הזה?

"יש עדיין הרבה מאוד ידע ויתרונות משמעותיים למוסדות הפיננסיים. ראיתי את זה כיזם בפאנדבוקס. חיפשנו איך לגדול, ואחת הדרכים היתה שיתופי פעולה עם בנקים, כי הם מביאים את המטרייה הרגולטורית החזקה, את הגישה למיליוני לקוחות, את עלות ההון המאוד נמוכה; מצד שני, חברות כמו פאנדבוקס מביאות את החדשנות, את קשרי הלקוחות ואת האופי שלהן, וזה יוצר הרכב מנצח שאפשר לשכפל בהרבה אזורים אחרים.

"אם כבר, המלחמה של אתמול היא מצד חברות שאמרו 'אנחנו נחליף לגמרי את המוסדות הפיננסיים'. אם אתה בודק איזה חברות כאלה הצליחו עד היום, אתה מגלה שאין כאלה. התזה הזאת נכשלה במידה רבה, ואני חושב שהיום שחקנים בשני הצדדים מבינים שהאסטרטגיה המנצחת היא שיתוף פעולה, ולכן זאת האסטרטגיה של הקרן שלנו".

דני צידון: "בכנס הכי גדול של הפינטק, שנקרא Money 20/20, הוקדשו בשנתיים האחרונות ימים שלמים למודלים של שיתוף פעולה. זאת החוכמה המקובלת. כשאנחנו מדברים על סטארט-אפים 'מאפשרים' הכוונה היא לא בהכרח לזה שאתה מכניס אותם לתוך הבנק או חברת הביטוח. זה אומר שנוצר שיתוף פעולה, זה יכול להיות בווייט-לייבל ובעוד מיליון דרכים. בסופו של דבר המערכת הפיננסית תשתנה באמצעות הטכנולוגיה, אבל מנהלי הנכסים, הבנקים ןחברות הביטוח לא ייעלמו מהמפה.

"זה לא הסיפור של אובר, שהעיף במקומות שנתנו לו את נהגי המוניות מהשוק. לא כך רואים החזאים בעולם הפינטק את ההתפתחות הטכנולוגית, אבל זה לא אומר שהטכנולוגיות עצמן הן לא מדהימות וישנו לגמרי את חוויית המשתמש, את ניהול הסיכונים וגם את השירותים עצמם, כמו הדוגמה של הפיכת שווקים לא נזילים לנזילים".

- יכול להיות שתהיה פגיעה בעובדי המוסדות הפיננסיים, כלומר הגופים החזקים יישארו, אבל פחות עובדים ייהנו מהפירות שלהם?

"בהחלט. אנחנו רואים טכנולוגיות שמאפשרות ללא מגע יד אדם, או במגע יד אדם מועט, ואפילו בהעצמה של מעט אנשים - לקבל איכות וכמות הרבה יותר טובות. אם יש משהו שבטוח יקרה זה שמה שנקרא בז'רגון הכלכלי Labor intensiveness יירד מאוד (כלומר הצורך בעובדים, נ"י)".

מיכאלי: "בהקשר הזה המוסדות הפיננסיים הם לא חדשים, וצריך לומר באותה נשימה שכל טכנולוגיה כזאת גם יוצרת גם הזדמנויות חדשות – למדעני מידע, למעצבי מובייל. הרבה פעמים מה שראינו הוא שהשילוב המנצח הוא בין טכנולוגיה לאדם. ייעוץ השקעות זאת דוגמה נהדרת: אנחנו לא חושבים שהטכנולוגיה תחליף את מנהלי ההשקעות, אבל אנחנו חושבים שבמקום שמנהל השקעות יוכל לעבוד עם 200 לקוחות הטכנולוגיה תאפשר לו לעבוד עם אלפיים לקוחות ולהפוך את זה מלא רווחי לרווחי. אם יהיו פחות סניפי בנקים? כנראה, אבל אני חושב שבהקשר הזה הסיכון הוא גם הזדמנות".

- הזדמנות למי? אם הגופים החזקים נשארים אז התחרות לא גדלה, הם אלה שנהנים מהחיסכון בעלויות ולא ברור אם הצרכן נהנה.

צידון: "ברגע שהאינפורמציה מוצפת למעלה הצרכן מתחיל ליהנות. הכוח של הגופים הגדולים לא בא בהכרח מזה שהם גדולים. תסתכל על העולם, יש לך אלפי בנקים בארה"ב, ועדיין מידת התחרות שם כנראה לא יותר גדולה מבישראל על הלקוחות. למה? כי יש מגבלת אינפורמציה. ברגע שאתה עובר לעולם שבו האינפורמציה מונגשת, שאנשים מבינים מה הם רואים - לא שהם יכולים לראות, כי גם היום הם מסוגלים לראות אבל לא מסוגלים לעכל את זה - זה מה שיוצר את התחרות.

"מגבלות על תחרות, ביסודן, קיימות כאשר האינפורמציה הקיימת היא מאוד לא סימטרית ולא באמת מובנת, כי זה שכל אחד יכול לקרוא מיליון דפים של דוחות כספיים על נדל"ן מניב בניו יורק, זה לא בהכרח עוזר למי שמקבל החלטה אם לשים מיליון דולר או חצי מיליון דולר בהשקעה בבניין. אם תסדר את זה, תקבל ערך שמגיע לצרכנים, בין אם הם צרכני אשראי, בין אם לקוחות של מנהלי נכסים או של קרן פנסיה". 

בנק הפועלים מבצע השקעה אסטרטגית בקרן "ויולה פינטק" מקבוצת ויולה בשיתוף עם קבוצת מוסדות פיננסיים מובילה בעולם

בין השותפים הזרים המהותיים בקרן - הבנק הקנדי הגדול Scotiabank וענקית הביטוח האמריקנית The Travelers Companies

מנכ"ל בנק הפועלים, אריק פינטו, מסר בתגובה: "ההשקעה שלנו בויולה פינטק, לצד השקעות בקרנות היי טק נוספות ובחברות פינטק – מציבה אותנו בחזית הטכנולוגיה במגזר הפיננסי ומאפשרת לנו להציע ללקוחותינו פתרונות טכנולוגיים חדשניים". 

לכתבה הקודמת"אתה צריך להחליט אם אתה רץ 100 מטר או מרתון"