מדדי אג'יו בחודש נובמבר: מפרש לבן באופק?

תיקי ההשקעות בארץ ובעולם עלו בחודש נובמבר, בציפייה לאישור רפורמת המס של טראמפ ■ האישור המיוחל אכן הגיע מיד לאחר סוף החודש והעניק לשווקים חיזוק חיובי, מה שהוביל להיפוך בגרף התשואה לסיכון - כך שתיקים מסוכנים יותר הניבו תשואה גבוהה יותר

הבורסה בתל אביב / צילום: איל יצהר
הבורסה בתל אביב / צילום: איל יצהר

תיקי ההשקעות של ציבור המשקיעים בישראל עלו בחודש נובמבר בשיעורים נאים. בהנחה שאנו צופים כעת בתופעה של "ראלי סוף שנה", אזי מסתמן כי שנת 2017 כולה תהיה שנה נורמלית במונחים של תשואה וסיכון.

מדדי אג'יו מבוססים על נתונים מבתי השקעות שונים רבים ומגוונים, בהם פסגות, פעילים, מגדל שוקי הון, אקסלנס, איי.בי.איי, מיטב דש, הראל, אלטשולר שחם, תפנית דיסקונט, UNIQUE, הלמן אלדובי, אלומות ואנליסט. המדדים מתקבלים מהגופים המנהלים מעל 80% מתיקי ההשקעות של הציבור, פרטיים, קיבוצים, מוסדות וארגונים. המדדים הנבנים מנתונים אלו עוקבים אחר "תיק ההשקעות המצרפי" של הציבור, והתשואות המחושבות מהוות מדדי השוואה לביצועי תיקים בעלי פרופיל דומה.

בסיכומו של חודש נובמבר נרשמה תשואה נאה עד מאוד בכל מדדי התיקים, החל מתשואה של 0.43% במדד תיק האג"ח, ועד לתשואה של 1.37% במדד תיק המניות. מדדי התיקים המשלבים מניות ואג"ח בהרכביהם השונים, עלו גם הם כמובן בשיעורים נאים, כגון 0.63% בתיק ה-20:80 ו-0.72% בתיק המכיל 30% מניות ו-70% איגרות חוב.

היפוך בגרף התשואה-סיכון

חודש נובמבר הביא עימו היפוך, וחזרה למבנה נורמלי של עקום היעילות, כך שלראשונה מתחילת 2017, מדדי התיקים המכילים כמות גבוהה יותר של נכסים מסוכנים, בדגש על מניות, הניבו תשואה גבוהה יותר מתיקים שהסתפקו במעט מניות.

קיראו עוד ב"גלובס"


ראשית בתיקים הטהורים - תיק המכיל מניות בלבד עלה בשיעור של 5.27% מינואר ועד נובמבר, בעוד שמדד התיק המכיל אג"ח בלבד עלה בשיעור של 4.01% בתקופה זו. תיקי הביניים עלו בשיעורים נאים גם כן. תיק המכיל מניות בשיעור של עד 20% עלה בשיעור של 4.3% ותיק המכיל עד 30% מניות עלה בשיעור של 4.4%.

מדדי תיק האג"ח ממשיכים להפתיע את כל מנהלי ההשקעות בשוק המקומי, עם עלייה נוספת אשר אינה תואמת סביבה של ריבית ותשואה אפסיות, אלא דווקא כזו התואמת מצבי שוק שבהם הריבית גבוהה. באופן מפתיע, מנוע האג"ח בחודש האחרון היה האפיק צמוד המדד, אשר רשם עליות נאות.

מדד תל בונד 60 עלה בשיעור של 1.02%, ואילו הממשלתיות הצמודות סיפקו גם הן קרוב ל-1% לתיקים, זאת בהשפעת מדד מחירים שהיה גבוה במעט מהציפיות המוקדמות. התל בונד השקלי רשם עלייה של 0.26%, אולם הממשלתיות השקליות נותרו כמעט ללא שינוי.

למרות התשואה הנאה בתיקי האג"ח של הציבור, גם החודש היה זה אפיק המניות שהניב את התוצאות ומשך את התיקים. בישראל נרשמה עלייה בשיעור של כ-1.1% בתרומת המניות בישראל, על פי הרכבן במדדי אג'יו, בעוד שמניות התיקים המושקעים בחו"ל תרמו כ-1.9% על פי הרכבן במדדים, זאת למרות ייסוף קל שחל החודש בשקל ביחס למטבעות השונים.

ראוי לציין כי למרות התגמול הראוי שנוצר באפיקי המניות לעומת האג"ח, התנודתיות שנלוותה אליהם השנה הייתה עצומה, דבר המתבטא במדדי שארפ גבוהים משמעותית באפיקי האג"ח, לעומת מדדי השארפ של תיקי המניות. עוד נתעכב על כך בהרחבה בניתוח שיתפרסם בסיכום השנה, בעוד כחודש, אך לפי שעה ההובלה עברה באופן מובהק מאפיקי האג"ח אל אפיקי המניות.

רק המניות יכולות

הדבר נובע כמובן מהתחזקות ברורה של נטיית המשקיעים אל שוקי המניות. נטייה זו מבוססת על המחשבה כי אפיקי המניות ימשיכו לייצר עדיפות, ולעלות כמעט בכל מצב, הן על רקע תוכנית המיסוי של הנשיא טראמפ והן על רקע התקרבותו של המעבר למדיניות מוניטרית מצמצמת, בארה"ב, ואולי גם באירופה. הדעה הרווחת אם כן היא ששוקי המניות הם אפיק יציב מאוד, אשר ימשיך לספק יציבות גם בתקופה הקרובה, יציבות יחד עם תשואה.

לפי הערכת המשקיעים, גם אפיקי האג"ח בשוק המקומי אינם יוצרים איום. הסיבה לכך היא כמובן מדיניות הריבית של בנק ישראל, שלפיה הריבית השקלית לא תעלה בעקבות העלייה הצפויה בריבית בארה"ב, עקב הצורך של בנק ישראל לנסות ליצור מגמה של פיחות בשקל ביחס לדולר.

נראה כי צורך זה עומד להתממש בתקופה הקרובה, לאור שתי מגמות ברורות, אשר מאפשרות לבנק ישראל להיות האחרון להעלות את הריבית: המגמה הראשונה היא התקררות ברורה למדי בשוק הדיור והשנייה היא שיעור אינפלציה נמוך, אשר קיים בכלכלה המקומית למרות ביקושים ערים הקיימים בה. בתנאים אלו המשקיעים מעריכים כי בנק ישראל אכן יוכל להימנע מהעלאת הריבית עוד זמן לא קצר.

בכל זאת, ההערכה הרווחת בקרב מנהלי ההשקעות היא שרמת התשואות הנוכחית מהווה אתגר גדול, וכי מנועי התשואה לשנה הקרובה הם בתחום המניות.

חוסר מודעות או חוסר סיכון?

הגישה הליברלית כלפי שוקי המניות מעלה חששות רבים בקרב מנהלי השקעות, והשאלה הרווחת היא האם השווקים מראים מאפיינים של בועה, או במונחים מעשיים יותר, האם הם נעים לקראת נפילה?

חשוב לציין כי למרות החששות, אין בשווקים אווירה של פחד וגם לא תחושה של משבר מעבר לפינה. ההיפך הוא הנכון; התחושה היא כי "יש מפרש לבן באופק", לאמור - צפי חיובי הנובע מעלייה ברווחיות ומירידה בהוצאות החברות, בעיקר עקב רפורמת המס של טראמפ.

למרות תחושת הביטחון הרווחת בציבור, דווקא מנהלי ההשקעות הם אלו שחוששים מהבאות, מעליית הריבית בארה"ב ומהשפעה שלילית על שוקי המניות, ובכלל, הראלי מתחיל להפחיד אותם. נראה כי חששות אלו אינם מספיקים כדי לעצור את המגמות, וההסבר לכך נעוץ אולי בטכנולוגיית המידע. ציבור רחב של אנשים שאינם מקצועיים בתחום ההשקעות ברחבי העולם מעורב בשוקי המניות בעידן הנוכחי, שבו קיים מידע זמין על השווקים, על המחירים, על שערי המט"ח ועוד.

קיימות מערכות מסחר פתוחות ומידע הפתוח לכולם, ואכן, בכל העולם קיימים משתתפים רבים במשחקי ההשקעות האמיתיים, במסחר ובפעילות בשווקים.

אולם מידע אינו ידע והבנה עמוקים, כמו אלו המצויים בקרב מנהלי השקעות מקצועיים. האחרונים מבינים את השלכות המחירים והמכפילים הגבוהים, את סיכון עליית הריבית המשליך על שוקי המניות, את המשמעות של עליית מחירי הנפט, שיכולה להקשות על רווחיות החברות ועוד, ואת כללי המשחק הכלכליים. אלו פחות משפיעים על אותו ציבור ענק וגדול מתמיד, אשר מעורב בתחומי ההשקעות באמצעות טכנולוגיית המידע, ופשוט אינו חושש. הוא אולי צודק, אך הוא אינו רואה את הסיכונים בצורה בהירה, אלא את הרווחים היציבים ואת העובדה שהמניות "תמיד עולות".

לא ברור כיצד הציבור הרחב הזה ינהג בעת משבר ונפילה במחירים בשווקים, אולם ניסיון עבר ממשברים קודמים מראה כי הוא פועל בפאניקה מוחלטת, המחריפה ירידות שערים בעת התרחשותן.

בעיניים שכאלה, העליות הבלתי פוסקות בשוקי ההון נראות מאוד סבירות והגיוניות, אך ראוי להזכיר את הסיכון ההולך ומתגבר ככל שהעליות נמשכות.

*** הכותב הוא מנכ"ל חברת אג'יו ניהול סיכונים והחלטות פיננסיות בע"מ, העוסקת בניהול עושר משפחתי, ליווי ועדות השקעה ופיקוח על הנכסים הפיננסיים והריאליים של חברות, ארגונים וקיבוצים.ליועץ ו/או לחברה אין עניין אישי ואין לראות בסקירה ובאמור בה תחליף לייעוץ השקעות כהגדרתו בחוק