2017 פגמה בסיפור ההצלחה של יצרניות הבדים הלא ארוגים

לאחר תקופה ארוכה שבה הן נהנו מתוצאות עסקיות חזקות והסבו נחת למחזיקי המניות שלהן, נרשם דשדוש בפעילותן של החברות אבגול, על-בד, ספאנטק ושלא"ג, הנסחרות בבורסת ת"א

אבגול / צילום: עינת לברון
אבגול / צילום: עינת לברון

תעשיית הבדים הלא ארוגים בישראל מיוצגת בבורסה על ידי לא פחות מארבע חברות, שהציגו בשנים קודמות צמיחה גבוהה ומניותיהן הסבו נחת רבה למחזיקים בהן. אלא שבמחצית הראשונה של 2017 ניכרה מגמה שלילית בתוצאותיהן של החברות האלה, עם שחיקה ניכרת ברווחיות, שנפגעה, בין השאר, מהשפעות מטבע והרחבת הפעילות, עם הקמת קווי ייצור חדשים.

תוצאות הרבעון השלישי שפורסמו באחרונה, אמנם לא הביאו עמן בשורות גדולות, אבל כמה מהחברות הצליחו לרשום גידול משמעותי ברווח, לאו דווקא בשל שיפור במצב השוק ובמכירות.

הדשדוש בפעילותן של ארבע החברות - אבגול , על-בד , ספאנטק  ושלא"ג  - מתרחש לאחר תקופה ארוכה, שבמהלכה הן נהנו מתוצאות עסקיות חזקות לצד עליית ערך מניותיהן. שינוי הכיוון הנוכחי בא לידי ביטוי גם בתשואות הדלות שמציגות מניותיהן של החברות האלה בשנה האחרונה.

על-בד: המפעל בדימונה נפתח, הרווח צולל

28% הוא שיעור הירידה ברווח הרבעוני של על-בד - הירידה הבולטת מבין חברות הענף בפרמטר זה, לסכום של כ-11 מיליון שקל, וזאת לאחר ירידה קרובה (26%) ברווח התפעולי וירידה דו-ספרתית גם ברווח הגולמי (כ-10%), תוך שחיקת שיעורם מהמכירות. בסיכום תשעת החודשים הראשונים של השנה, רווחי על-בד נחלשו ב-35% ל-28 מיליון שקל.

קיראו עוד ב"גלובס"


הנפילה בשורה התחתונה הרבעונית של על-בד נרשמה למרות גידול בהכנסותיה, שהגיעו ל-386 מיליון שקל. על-בד לא מפרטת יתר על המידה בנוגע למגמות הרבעוניות, אבל ניתן להניח כי על התוצאות השפיעו לשלילה גם שינויי מט"ח וגם הרחבת הפעילות, ובמרכזה המפעל שהקימה בדימונה בעלות של כ-230 מיליון שקל, אשר הפעילות המסחרית שלו התחילה במהלך אוגוסט האחרון.

הירידה הניכרת ברווח הרבעוני של על-בד נרשמה למרות צמצום בהוצאות המסים ובהוצאות המימון של החברה.

פעילותה של על-בד מתרכזת בשלושה תחומים עיקריים: ייצור ושיווק מגבונים לחים, מוצרי היגיינה נשית (טמפונים) ומוצרי ספיגה. יותר מ-90% מסך המכירות שלה מתבצעות בחו"ל, ועיקרן ביורו ובדולר - שנחלשו ביחס לשקל.

למרות השחיקה בתוצאות, החברה, הנמצאת בשליטת מושב משואות יצחק, הודיעה במקביל לדוחות על חלוקת דיבידנד של 20 מיליון שקל לבעלי מניותיה.

אבגול: אף שהרווח עלה, צפי שלילי להמשך השנה

7.5 מיליון דולר הוא הרווח הנקי של אבגול לרבעון השלישי של השנה - הגדול ביותר בענף, המשקף קפיצה של יותר מ-20% ביחס לרבעון המקביל. אלא שבסיכום תשעת החודשים הראשונים של 2017 רשמה אבגול נסיגה ניכרת של יותר מ-50% ברווח, שעמד על פחות מ-8 מיליון דולר מתחילת השנה.

למרות הרבעון החיובי, התוצאות של אבגול עדיין לא מצביעות על שינוי של ממש, וזאת לאחר שהשיפור ברווחים נרשם בעיקר בזכות צמצום הוצאות המסים והמימון שלה.

עיקר פעילותה של אבגול מתרכזת בייצור מוצרי בד לא ארוג, המשמש חומר גלם לשוק ההיגיינה - בעיקר לחיתולים חד-פעמיים, תחבושות חד-פעמיות לנשים, מוצרים רפואיים חד-פעמיים ומגבונים.

אבגול אמנם נהנתה משיפור במכירות הרבעון השלישי, שעלו ב-10% ל-95 מיליון דולר כתוצאה מעלייה בכמות המוצרים שמכרה לצד עליית מחירים. עם זאת, שיעור הרווח הגולמי מהמכירות נשחק, בשל תחילת פעילות ייצור בדימונה, שפגעה ביעילות התפעולית וגררה לעלייה בהוצאות פחת - מה שגרר שחיקה ברווח התפעולי שלה, שהושפע לשלילה גם מעלייה בהוצאות שיווק ומכירה.

גם לגבי המשך השנה אבגול לא משדרת יותר מדי אופטימיות, למרות צפי לרווח הון חד-פעמי (לפני מס) של כ-10 מיליון דולר בעקבות עסקה למכירת קרקע של כ-30 אלף מ"ר, שעליה נמצא המפעל שלה באזור התעשייה ברקן, תמורת כ-15 מיליון דולר.

החברה, הנמצאת בשליטת קרן את'מבה (Ethemba), מעדכנת כי הוריקן הארווי, שפגע בדרום ארה"ב בספטמבר, "יצר בעיות באספקת חומרי הגלם בארה"ב וגרר עליית מחירים בצפון אמריקה, שצפויה להשפיע לרעה על תוצאות הרבעון הרביעי, עד שיותאמו מחירי המכירה ברבעון הראשון של 2018".

ספאנטק: שיפור במכירות, צניחה ברווח הנקי

21% הוא שיעור העלייה במכירות הרבעון השלישי שהציגה ספאנטק - החד ביותר בענף, שהגיעו ל-149 מיליון שקל - שיפור המיוחס גם לעלייה בכמות החומרים הנמכרים ולשינוי תמהיל המוצרים, "שהוביל לשינוי במחיר המכירה הממוצע". מנגד, התחזקות השקל ביחס לדולר וליורו פגעה במכירות.

מגמות אלה סייעו לספאנטק גם לשפר את הרווח הגולמי הרבעוני, ובצורה חדה יותר גם לשיפור הרווח התפעולי, שהושפע גם מצמצום מסוים בהיקף הוצאותיה של החברה.

ואולם, הפרשי שערי מטבעות הובילו לזינוק של קרוב ל-80% בהוצאות המימון נטו של החברה, שהגיעו לכ-5 מיליון שקל, כשנוסף על כך, הוצאות המס של ספאנטק זינקו בקרוב ל-50%, לכ-3.5 מיליון שקל, ואלה יחד הובילו לצמצום של קרוב ל-20% ברווחיה הרבעוניים של ספאנטק, שעמדו על כ-4 מיליון שקל.

עיקר פעילותה של ספאנטק, הנמצאת בשליטת חברת ניסן תעשיות של יחזקאל ניסן, מתרכזת בייצור ושיווק בד לא ארוג, המשמש חומר גלם לתעשיית המגבונים. בסיכום שלושת הרבעונים הראשונים של השנה, המגמות בתוצאות דומות, עם עלייה של כ-14% במכירות, שהגיעו ל-431 מיליון שקל, לצד צלילה של קרוב ל-80% ברווחים, שהצטברו לכ-6.5 מיליון שקל.

הירידה הניכרת ברווח נרשמה לאחר שמוקדם יותר השנה ספאנטק סבלה מניצול נמוך של חומרי גלם בקו ייצור חדש שיש לה בארה"ב, וכן מהתחזקות השקל ומשינוי בתמהיל המוצרים.

ספאנטק עלתה לכותרות בשנה האחרונה, בעיקר בשל חילופי ההנהלה התכופים שנעשו בה, שבסיומם חזר המנכ"ל גדעון קרסני בתחילת יולי לעמוד בראש החברה, כשנה וחצי לאחר שפרש ממנה לפנסיה.

שלא"ג: קפיצה ברווח, שחיקה במכירות

35% הוא הזינוק ברווחי חברת שלא"ג לרבעון השלישי של 2017, שהגיעו ל-16 מיליון שקל - גבוה מרווחיה בשני הרבעונים הקודמים יחד. ואולם בחינת התוצאות מראה כי השיפור ברווח נתמך בשינוי חד בסעיפי המימון של שלא"ג, עם הכנסות מימון של יותר מ-1.5 מיליון שקל, לעומת הוצאות מימון של כ-4.5 מיליון שקל ברבעון המקביל. מתחילת השנה ירד הרווח הנקי של החברה ב-17% ל-27 מיליון שקל.

בסעיף ההכנסות חלה שחיקה של 14% בסיכום רבעוני, ל-105 מיליון שקל - מגמה שאותה מייחסים בחברה בעיקר להתחזקות השקל, שגרעה חלק מהמכירות. הירידה ברווח הגולמי והתפעולי חדה יותר, ולגביה מציינת שלא"ג כי מלבד השפעות של שינויי מט"ח, היא נרשמה על רקע עלייה בפחת ועלייה בהוצאות שכר עובדיה.

שלא"ג, הנמצאת בשליטת קיבוץ שמיר, מחלקת את פעילות ייצור ושיווק הבדים הלא ארוגים שלה לשני מגזרים: תעשיית ההיגיינה החד-פעמית (חיתולים, תחבושות היגייניות, טמפונים וכדומה), וייצור מוצרים בשוק מוצרי הניקיון (מטליות רב-פעמיות, סחבות וכדומה). בפילוח הפעילויות למגזרים עולה כי החולשה הרבעונית היתה רוחבית, כשמקור הרווח התפעולי העיקרי - מוצרי ההיגיינה החד-פעמית בישראל - נחלש ברבעון ב-21% ל-11.5 מיליון שקל.

רווחי אותם מוצרים בארה"ב צנחו ב-24%, לקצת יותר מ-2 מיליון שקל, ואילו הרווח הרבעוני משוק מוצרי הניקיון צלל ביותר מ-40% ל-700 אלף שקל.

בדים
 בדים