בנק ישראל מאלץ את הבנקים לפתוח חשבונות לחברות ה-P2P

הנחיות בנק ישראל בעקבות טענות מצד פלטפורמות ההלוואות על כך שהבנקים מערימים עליהן קשיים ■ מחר תקיים ועדת הרפורמות דיון בסוגיה

חדוה בר / צילום: איל יצהר
חדוה בר / צילום: איל יצהר

אחרי שורה של תלונות מצד פלטפורמות ה-P2P על מערכת היחסים מול הבנקים, ויום לפני שוועדת הרפורמות בכנסת תקיים דיון בסוגיה, מפרסם היום (א') בנק ישראל הנחיות לבנקים כיצד עליהם לפעול מול פלטפורמות אלה.

הבנק המרכזי קובע כי כל אחד מחמשת הבנקים הגדולים צריך לקבוע מדיניות ונהלים מפורטים לניהול חשבונות למערכות לתיווך באשראי. מדיניות זו צריכה להיקבע בתוך שלושה חודשים ועליה לכלול מספר עקרונות, ובראשם האיסור על בנק לסרב לפתוח חשבון לפלטפורמות. נציין, כי הגוף היחיד כיום שמסכים לפתוח חשבונות לפלטפורמות P2P הוא בנק לאומי, שנהנה למעשה ממעמד של מונופול, ולאחרונה אף פורסם ב"גלובס" כי הבנק החליט להעלות את העמלות שנגבות מהפלטפורמות.

נזכיר כי פלטפורמות ההלוואות הישירות אמורות להתחיל להיות מפוקחות ע"י רשות שוק ההון. אולם עד שהפיקוח יחל לעבוד כסדרו, בנק ישראל החליט להסדיר את הפעילות מול הבנקים. מההנחיות שמפרסם היום בנק ישראל עולה כי על הבנקים ייאסר לסרב לפתוח חשבון בנק או חשבונות נאמנות לפלטפורמות אלה, וכן ייאסר עליו לסרב לבצע פעולות בחשבון אלא מטעמים סבירים. "סירוב ללקוח מסוג זה ינומק ויימסר למפעיל הפלטפורמה בכתב ותוך מספר ימים. בנוסף על הבנק גם לדווח בצורה מפורטת לפיקוח על הבנקים בדבר הסיבות לסירוב", לשון ההוראה.

אחד הנימוקים המרכזיים של הבנקים לכך שהם אינם מסכימים לבצע אוטומטית פעולות בחשבונות הקשורות לפלטפורמות ה-P2P נשענות על החשש מהלבנות הון. מדובר בתחום בו הדרישות מהבנקים מאוד הוקשחו בשנים האחרונות. בנק ישראל קובע בנושא זה כי ניהול הסיכונים בחשבונות של הפלטפורמות ייעשה תוך התחשבות בגורמים כגון אנונימיות, היקפי פעילות וסוגי הפעילות. על הבנקים להציג למפקחת על הבנקים, ד"ר חדוה בר, את המדיניות ולאשר אותה.

עוד נציין כי בנק ישראל קובע שבשיחות ובפגישות הקשורות לחשבון הנאמנות של הפטלפורמה, ישותפו גם מנהלי הפלטפורמה עצמם ולא רק הנאמן שאחראי רשמית על החשבון. כל זאת בכפוף לבקשתו של הנאמן.

עוד דורשים בבנק ישראל להגביר את השקיפות של הבנק אל מול מנהלי הפלטפורמות, ולהודיע להם מראש על עלויות ניהול החשבון ועל מדדי ביצוע של פעולות בחשבון (למשל, תוך כמה ימי עבודה מתבצעת הוראת תשלום מסוימת).

יחסים מורכבים ורגישים

נזכיר כי לפני קרוב ל-5 חודשים אושר בכנסת חוק המסדיר את הפעילות והרישוי של פלטפורמות ה-P2P, שכאמור יפוקחו ע"י רשות שוק ההון. כללים אלה ייכנסו לתוקפם בחודש פברואר 2018. "עד כניסת החוק לתוקפו והחלת צו איסור הלבנת הון על פעילותן של פלטפורמות ה-P2P, על הבנקים לפעול ליישום, בין היתר, של הכללים הבאים בפתיחה וניהול של חשבונות נאמנות כחלק מפעילות פלטפורמות ה-P2P", כותבים בבנק ישראל.

מבחינת בנק ישראל ההנחיה הנוכחית היא פתרון זמני ולא אידיאלי, שכן היא מותירה את האחריות לתחום הלבנת ההון של הפלטפורמות אצל הבנקים. "פלטפורמות ה-P2P פועלות כיום ללא רישוי ופיקוח, ולא חלות עליהן חובות מתחום איסור הלבנת הון. בנוסף, הן מתנהלות באמצעות חשבונות נאמנות מרובי נהנים, ובכך מגבירות את רמת הסיכון שהן גורמות לבנקים, שכן הן מהוות חיץ בין הבנק ללקוחותיהן", כותבים בבנק ישראל ומוסיפים: "לבנקים קיימת חשיפה לתביעות מצד מי שעשוי להיפגע מהתנהלות כושלת של המערכות הללו".

על רקע הסיטואציה הבעייתית הזו, בבנק ישראל קוראים לזרז את סיום הליכי הרישוי והחקיקה של הפלטפורמות. "על מנת להקל על הקשיים בהם נתקלות פלטפורמות P2P ולצמצם את הסיכונים הכרוכים בפעילות הבנקים עם גופים אלו והחיכוכים הנובעים מכך, קורא הפיקוח על הבנקים לרשות שוק ההון ולוועדת חוקה חוק ומשפט להאיץ את פרסום ההוראות הרלבנטיות", כותבים בבנק ישראל.

פלטפורמות ה-P2P הן פלטפורמות דיגיטליות שמתווכות בין לווים למלווים באשראי צרכני ולעסקים קטנים, ותמורת עמלה מבצעות הליכי חיתום וגבייה. בישראל החלו הפלטפורמות לפעול לפני 4 שנים, ועד כה חילקו אשראי בהיקף של מאות מיליוני שקלים, סכום זניח מתוך שוק של מעל ל-150 מיליארד שקל הלוואות צרכניות. לאחרונה עברה בכנסת חקיקה שאמורה להכניס את הפלטפורמות תחת רגולציה ורישוי, מה שאמור להגביר את אמון הציבור ולתת להן רוח גבית שתגדיל את נתח השוק שלהן.

היחסים בין הפלטפורמות לבנקים נחשבים למורכבים ורגישים. מצד אחד, פלטפורמות ההלוואות הדיגיטליות מתחרות בבנקים ומוותרות על תפקידו כמתווך בין המפקידים ללווים; מצד שני, אותן פלטפורמות הן לקוחות של הבנקים ונדרשות לנהל את כספי המלווים בחשבון בנק. כתוצאה מכך, בשנה האחרונה נשמעו לא אחת תלונות מצד חלק מהפלטפורמות לפיהן הבנקים מערימים עליהן קשיים בפעילות שכרוכה בתנועות רבות של כספים הנכנסים ויוצאים מהחשבון.

להוריד את גובה הלהבות

שיא המתיחות נרשם לפני כמה שבועות כאשר פורסם ב"גלובס" כי בנק לאומי חסם למשך יומיים את הפעילות בחשבון הבנק של חברת ה-P2P "טריא". חסימת החשבון הייתה לאחר שבבנק טענו כי אחד הלקוחות שלא הצהיר כנדרש על כספיו, ניסה להעביר לפלטפורמה כספים. שחרור החסימה נעשה רק לאחר התערבות הפיקוח על הבנקים. כמו כן, גם בבנק לאומי כאמור החליטו לאחרונה לייקר את העמלות הנגבות מהפלטפורמות, וחלקן התלוננו כי מדובר בהתייקרות משמעותית הפוגעת במודל העסקי שלהן.

על רקע התגברות הטענות השונות החליטה ועדת הרפורמות בראשות ח"כ רחל עזריה לקיים מחר דיון בסוגיה. רגע לפני הדיון, פרסם כאמור היום בנק ישראל את ההנחיות, בתקווה שהדבר יפתור לפחות חלק מהבעיות ויוריד את גובה הלהבות והתלונות של הפלטפורמות.

עיקרי הדרישות של בנק ישראל מהבנקים

- על 5 הבנקים הגדולים לגבש מדיניות ונהלים לניהול חשבונות של פלטפורמות P2P תוך 3 חודשים

- אסור לבנקים לסרב לפלטפורמות לפתוח חשבון או לבצע פעולות

- אם בכל זאת החליט הבנק לסרב לבצע פעולה, עליו לנמק את הסירוב בכתב הן למנהל הפלטפורמה והן לפיקוח על הבנקים

- לבצע ניהול סיכונים וניטור פעולות בחשבונות המותאם למאפייני הסיכון של הפלטפורמות

- לאפשר למנהלי הפלטפורמות להשתתף בשיחות ובפגישות הנערכות עם הנאמן בחשבון שלהן

- להציג בשקיפות לפלטפורמות את עלויות ניהול החשבון