בכירים בקונצרן המלט הצרפתי-שווייצרי לפארז'-הולסים חשודים על ידי הרשויות בצרפת כי שילמו דמי חסות לארגוני טרור אסלאמיים, ובהם גם לדאעש - בתמורה לכך שלא יפגעו בתשתיות של החברה במהלך הלחימה בסוריה בשנים האחרונות.
ההסתבכות של כמה מבכירי התאגיד התעשייתי הענק בחשדות ל"מימון חברה שמשרתת ארגון טרור", מתגלגלת כעת גם לתוך הוויכוח הסוער שמתקיים ממילא בין השחקניות בשוק המלט הישראלי: סימנט איי. אס, חברה-בת של מספנות ישראל, מייבאת לארץ מלט שמקורו בתאגיד החשוד, ועל כך אומר סמנכ"ל מלט הר-טוב, רונן יונה, "אני תוהה אם מישהו חשב על כל המשמעויות בזמן שמתבססת כאן תחרות באמצעות שחקן שמייבא מלט מתאגיד כזה".
גורם אחר בשוק המלט אמר: "קשה לי לדמיין מצב שחלק מהמלט שמיובא לארץ עשוי לשמש את צה"ל בעבודות הבנייה של קריית המודיעין שלו בדרום, בזמן שהיצרנית שלו מממנת ארגוני טרור".
מבנה שוק המלט
בעקבות יבוא המלט של סימנט איי.אס, יצרני המלט המקומיים, המונופול נשר ומלט הר-טוב, מעורבים בהליך ממושך מול הממונה על היטלי הסחר במשרד הכלכלה והתעשייה בבקשה שיוציא היטל היצף שיגביל את יבוא המלט על ידי סימנט. לטענת מלט הר-טוב, המובילה של מהלך זה, סימנט מייבאת לארץ מלט שנמכר בשוק מחירים נמוכים יותר ממחיר המלט המיוצר בישראל, וזאת באופן שגורם להיצף ומסכן את עתיד ייצור המלט המקומי.
באחרונה פרסם הממונה על היטלי הסחר במשרד הכלכלה, דני טל, דוח ביניים אודות חקירה שהוא מקיים על החשד ליבוא בהיצף וקבע כי קיימים סימנים להיצף השוק, אך עם זאת לא הטיל את ההיטל המבוקש היות שלטענתו יצרניות המלט המקומיות לא הציגו לו את מלוא הנתונים הדרושים כדי להמחיש את היקף הנזק שנגרם להם מאז החלה סימנט לייבא מלט מיוון ומטורקיה. בכוונת הממונה על היטלי הסחר להמשיך גם בחודשים הקרובים בחקירת הנושא. בגמר החקירה, הוא עתיד לקבל החלטה סופית בנוגע להגבלת יבוא המלט, בניסיון להגן על הייצור המקומי.
"לא מכירים את המפעל בסוריה"
בימים האחרונים גברו הפרסומים אודות העמקת החקירה של הרשויות בצרפת נגד בכירים בתאגיד לפארז', וזאת לאחר שבאפריל השנה התפטר מנכ"ל לפארז'-הולסים, אריק אולסן. אולסן הכחיש את החשדות, וטען כי התפטרותו נועדה להקל על החברה נוכח פרשה זו.
מפרסומים בחו"ל עולה כי לפארז-הולסים הודתה בעבר כי העבירה כספים לקבוצות חמושות כדי לאפשר מעבר בטוח לעובדים ולסחורות ממפעל של התאגיד בסוריה. העברות אלה מתייחסות לשנים 2013 ו-2014.
מנכ"ל סימנט איי.אס, אייל הכט, הגיב היום (ב') על הטענות וייחס אותן ל"ניסיונות למנוע את התחרות בשוק המלט, ולהמשיך את קיומו של מונופול נשר והר-טוב, שהשית בישראל מחירי מלט שגבוהים ב-30% מעל המחירים באגן הים התיכון".
לדברי הכט, "סימנט רוכשת מלט מחברת הרקלס שביוון, שנמצאת בבעלות תאגיד לפארז'-הולסים. בניגוד לטענות שהעלו בעבר יצרניות המלט המקומיות, ללפארז' אין שותפות ואין אחזקות בסימנט. ללפארז' יש כ-340 מפעלים בכל העולם, ובקרוב נייבא מלט גם מטורקיה וממקומות אחרים בעולם, שאין להם קשר ללפארז', וזאת כדי למלא את המחסור האדיר בישראל במלט איכותי וזולו".
הכט הוסיף ואמר: "לא פגשתי את האנשים של לפארז' ואני לא מכיר את המפעל בסוריה. אני רוכש ממפעל ביוון שקשור לתאגיד הזה. כל הטענות בנושא הן רכילות ומניפולציה. כלפי התאגיד עצמו אין כל חשד, אלא כלפי כמה עובדים. המנכ"ל לקח בנושא אחריות אישית והתפטר, ובין האירועים לבין שוק המלט הישראלי אין שום קשר. מוטב שמלט הר-טוב תשקיע במפעל שלה, במקום לעסוק בנושאים כאלה. ב-2003 המפעל הזה קיבל מהמדינה הגנה מפני היצף בעקבות התחייבות שנתן להשקעות במפעל ולחידושו. גם היום, 14 שנה אחרי, לא הושקע בו ולו דולר אחד. זה מפעל מיושן, שמייצר בקושי 6% משוק המלט הישראלי, משמש שלוחה של נשק ומשווק ביחד עם נשר ומפעיל לחץ בלתי ענייני כדי לשמר מחירי מלט גבוהים. זאת בעת ששוק המלט בישראל זקוק ל-3 מיליון טונות מיובאים, שכן כושר הייצור המקומי לא יכול למלא את צורכי השוק".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.