פרשנות: בתפקיד יו"ר הקואליציה החדש - רה"מ נתניהו

כשעתיים התעכב מטוסו של ראש הממשלה בנימין נתניהו שלשום (ב') על מסלול ההמראה המושלג בשדה התעופה של בריסל. ביקור הבזק בעיר המושב של ראשי האיחוד האירופי היה בן פחות מ-12 שעות, 6 מתוכן שעות שינה. לא קשה לדמיין את הסלידה של נתניהו מן הפורום הרב-לאומי הזה, ולמרות קבלת הפנים שערכה לו שרת החוץ של האיחוד האירופי, פדריקה מוגריני, והסבתו לשולחן פגישת בוקר לא פורמלית עם רוב שרי החוץ של האיחוד, הראש של נתניהו כבר היה בירושלים.

לאחר שפגישתו עם השרים התארכה, נתניהו ביטל את הפגישה המתוכננת עם ראש הנציבות של האיחוד, ז'אן קלוד יונקר, ושיירת הרכבים מיהרה - תחת שלג כבד - לשדה התעופה. העמסת הצוותים הזריזה לא סייעה, כיוון שממש באותם הרגעים הודיעו בשדה התעופה על סגירת כל המסלולים.

בעת ההמתנה בתוך המטוס, עדיין לא הועברו מסרים פומביים ששר הפנים אריה דרעי מאיים בהתפטרות על רקע חוק המרכולים. סגורים בתוך המטוס - לא בטרמינל ולא בשמיים - נתניהו ניצל את הזמן להלך לאחורי המטוס ולשוחח עם העיתונאים שליוו אותו, ואני ביניהם, על ביקור פוטין בסוריה ("לא הופתעתי"), על המשמעות של הודעת טראמפ ("הגיע הזמן שהפלסטינים ישמעו אמת, ויפסיקו להתפנק") ועל יחסיו עם האיחוד האירופי ("יש שינוי שמובילות מדינות ממזרח אירופה").

אך מיד עם הנחיתה בישראל, כל הניידים צפצפו, והודעה פומבית על האיום של שר הפנים הבזיקה על המסך. נתניהו ירד מן המטוס, עלה על השיירה המלווה ברכבי משטרה, ותוך כ-20 דקות כבר צולם נכנס ללשכתו בכנסת, תוך שהוא מזמן אליו את הח"כים שרן השכל, יהודה גליק ואחרים.

יו"ר קואליציה חדש נולד. במקום ח"כ דוד ביטן, שאמנם לא היה שלשום בחקירות אך הימים האחרונים הקשו על פועלו, נכנס נתניהו לתפקיד נוסף. שר החוץ, שר הבריאות, יו"ר הקואליציה - וגם ראש הממשלה. נתניהו נראה שלשום שבע-רצון משלל התפקידים. לאחר שיחה עם דרעי הוא הגיע למזנון הכנסת, ובאקט חריג יחסית עבורו התיישב מוקף בח"כים של מפלגת העבודה, כמו איילת נחמיאס-ורבין ולאה פדידה, ובכתבים ויועצים פוליטים ממפלגות אחרות. במסדרונות הכנסת הוא עצר לפטפט עם כתב "הארץ" חיים לוינסון. כל צעד צולם והועלה מיד לרשתות על ידי עוזריו הצעירים, טופז לוק ויונתן אוריך.

אחרי שנתניהו הפעיל לחץ על המתנגדים מתוך הקואליציה לחוק המרכולים, נותרו רק חברי הכנסת של ישראל ביתנו - עודד פורר, יוליה מלינובסקי, חמאד עמר ורוברט אילטוב - בספירת הראשים בצד של המתנגדים להצעה. שרת הקליטה סופה לנדבר יצאה מן המליאה. הכנסת תמכה בחוק ברוב של 59:54, כאשר ח"כ אילן גילאון ממרצ מקזז את השר דוד אזולאי מש"ס, המאושפז בבית חולים, ומסייע לחוק נגד מסחר בשבת - לעבור.

ההשלכות הפוליטיות עבור גילאון עדיין לא ברורות, אך הדבר עורר ריב עז בקרב שורות האופוזיציה. ח"כ יואל חסון, יו"ר סיעת המחנה הציוני, תקף את החלטת גילאון להגיש סיוע לממשלה. לדבריו, "ככה לא מתנהג יו"ר סיעה שהיא חלק מן האופוזיציה ולהחלטה הזו יהיו השלכות". בשעה 4:46 לפנות בוקר, כאשר ההצבעה הושלמה, צייץ חסון: "אילן גילאון בזכותך נושמים לרווחה בקואליציה ועכשיו מורידים את כל החוקים האחרים. פשוט הצלת את ממשלת נתניהו".

גם ח"כים מהקואליציה ציינו בימים האחרונים שהחוק לא נוח עבורם כיוון שהוא כופה אורח חיים על ציבורים מקומיים. יהודה גליק (הליכוד) ורחל עזריה (כולנו) אף הרחיקו לכת והציעו לדון לעומק בשבועות הקרובים באמנת גביזון ליחסים בין חילוניים לדתיים, ולא למהר להצביע על חוק זה. גם עשרות ראשי רשויות בישראל הביעו התנגדות חריפה לחקיקה הזו.

בסופו של דבר, חוק המרכולים אושר בקריאה ראשונה ויועבר לטיפול ועדת הפנים של הכנסת בראשות ח"כ דוד אמסלם. יהיה מעניין לראות האם הוועדה בראשותו תטפל בדיונים בחוק הזה באותה המהירות והיעילות שבה טופל בשבועיים האחרונים חוק ההמלצות.

החוק קובע כי חוקי עזר בעניין פתיחתם וסגירתם של עסקים בימי מנוחה יהיו טעונים הסכמה של שר הפנים לצורך פרסום ברשומות, וכי הסכמת השר תינתן רק אם פתיחת העסקים היא לשם צרכים חיוניים. בחוק הקיים, פקודת המועצות המקומיות ההליך הוא הפוך. ראש הרשות המקומית צריך להביא את חוק העזר לידיעת שר הפנים, ולו יש סמכות לעכב את החוק במהלך 60 הימים הראשונים. ביטול חוק עזר נעשה רק מטעמים חריגים. כעת, לפי החוק החדש סדר הדברים יתהפך, והם לא ייכנסו לתוקף ללא אישור פורמלי של השר.

הח"כים אישרו לעצמם עוד כסף למימון הפריימריז

שלשון בערב הצביעה הכנסת בקריאה ראשונה בעד חוק המתקן את נושא מימון המפלגות. ברוב של 65:52 אושר שינוי מהותי באופן מימון הפריימריז במפלגות, כך שמועמדים בבחירות מקדימות יקבלו מאוצר המדינה מימון העשוי להגיע עד ל-320 אלף שקל.

החוק, של ח"כ דוד אמסלם, מעניק למתמודדים בפריימריז מקורות מימון ממשלתיים - מכספי משלם המסים - להוצאות. החוק מאפשר למועמדים שבאים מתוך הכנסת או הממשלה לקבל מימון מאוצר המדינה בגובה תקרת ההוצאות המותרת הנגזרת. סכום זה נגזר ממספר המתפקדים בכל מפלגה. למשל, מועמד בפריימריז של הליכוד, מפלגה שיש בה מעל ל-100 מתפקדים המנסה להיכנס לרשימה הארצית (ולא למחוזות), יזכה לסכומים הגבוהים ביותר. הסכום עשוי להגיע עד ל-320 אלף למתמודד, בהלוואה או מענק. ח"כ שייבחר לא יצטרך להשיב את הכסף, וח"כ שהתמודד פעם נוספת ולא נבחר - גם הוא לא יצטרך להשיב את הכסף. למועמדים אשר אינם ח"כים או שרים מכהנים, הצעת החוק מתירה לקבל הלוואה מאוצר המדינה למימון התמודדתם, וזאת במקביל לאפשרות לגייס תרומות. ההלוואה יכולה להפוך למענק בכפוף לתנאים מסוימים, ובמידה והמועמד יחל לכהן בכנסת בתוך שנה ממועד הבחירות הכלליות לכנסת.

בנוסף, כדי להרגיע את הביקורת של המפלגות הלא-דמוקרטיות - כולנו, יש עתיד, ישראל ביתנו, רע"ם-תעל, יהדות התורה וש"ס - קובע החוק שסיעה שלא קוימו בה פריימריז תקבל תוספת מימון הוצאות בחירות בסך 50 אלף שקל למנדט.

החוק, בנוסחו הנוכחי, ישפר את מצבם של המתמודדים בבחירות מקדימות ביהדות התורה, הליכוד, מפלגת העבודה, מרצ, חד"ש ובל"ד.

מטרת החוק של אמסלם היא לנטרל את הצורך של מועמדים בפריימריז להיזקק להוצאות גדולות. לדבריו, השיטה הקיימת מעניקה עדיפות למועמדים בעלי אמצעים, או למי שיש להם יכולת לגייס כספים רבים. "תלות של מועמדים בבעלי הון לשם קבלת תרומות יוצרת קשר לקוי בין בעל ההון לבין נבחר הציבור אשר קיבל ממנו תרומה נדיבה במהלך מסע הבחירות, ולכן עלול לחוש כלפיו מידת מה של מחויבות לאחר היבחרותו", ציין אמסלם. "במפלגה כמו הליכוד, כמעט 45 אלף איש נותנים צ'קים לח"כ כדי שיתמודד בפריימריז. בז'רגון שלי זה נקרא שוחד על פי החוק. צריך לנתק את ההון מהשלטון. חבר כנסת לא אמור לפגוש תורמים בשום תחנה. זה חוק חשוב לחיזוק הדמוקרטיה ולמלחמה בשחיתות".

היה מעניין לשמוע את אמסלם עומד ומסביר את ההיגיון של החוק אמש, כאשר יו"ר הקואליציה, ח"כ דוד ביטן, חברו הטוב, נמצא בימים אלה בחקירה בנוגע לחשדות שהוא עבר עבירות בדיוק מן הסוג שאמסלם מקווה למנוע.

באופוזיציה, גם מפלגות שיש בהן פריימריז וייהנו מן החוק הזה, התנגדו לו. ח"כ עיסאווי פריג' (מרצ) אמר בדיון: "יש אווירה של נטו בחירות. כולם מתפנקים, כולל חברי כנסת מכהנים שרוצים פינוק. חברי הליכוד צריכים להתכונן לפריימריז והם מעבירים חוק שיצ'פר את עצמם. זו חקיקה שהיא ניצול לרעה של הכיסא שעליו אתם יושבים".

יו"ר סיעת המחנה הציוני, ח"כ יואל חסון, אמר: "כשהצעת החוק נולדה ראיתי בה נקודת אור. אבל ברגע שהכנסתם את סעיף השוחד לסיעות שאין בהן פריימריז, יש בעיה".

גם השר צחי הנגבי (הליכוד) אמר שהחוק פסול: "לא קיימת שיטה כזו שהציבור מממן בחירות בתוך מפלגה. כדי שיהיה רוב משחדים פה את הסיעות האחרות. לא היה חוק עם ניגוד עניינים מובנה שכזה".