הנקראות ביותר

האם כספי הפנסיה שלנו יוציאו נשים ממעגל הזנות וימנעו תחלואה בסרטן?

הנחיות חדשות שפרסמה רשות שוק ההון מעודדות גופים מוסדיים להיכנס להשקעות אימפקט והשקעות בחברות שמגלות אחריות סביבתית וחברתית, בכפוף לשיקולי השקעה כלכליים מספר גופים מוסדיים גדולים כבר מגלים עניין, וכשמדובר ב-1.3 טריליון שקל אפילו שברירי אחוז יכולים לחולל מהפכה

האם כספי קרנות הפנסיה בישראל יושקעו במניעת מחלות סרטן, הוצאת נשים ממעגל הזנות ושיקום אסירים? שלושה גופים מוסדיים גדולים בוחנים לראשונה כניסה להשקעות אימפקט בתחומים הללו. זאת, על-רקע כללים חדשים שפרסמה רשות שוק ההון שמעודדים גופים מוסדיים להיכנס לתחום ההשקעות האחראיות המקדמות ערכים של סביבה, חברה וממשל תאגידי, תוך הבטחת תשואת שוק לחוסכים. תחום ההשקעות האחראיות (ESG), נציין, התפתח מאוד בשנים האחרונות במדינות מערביות, אך בישראל היה מוגבל עד כה להשקעות של פילנתרופים ומשקיעים פרטיים.

"עולם התוכן הזה הולך ונהיה יותר רלוונטי ויותר משמעותי", אומרת אלה אלקלעי, סמנכ"ל פיתוח עסקי בבית ההשקעות IBI, "למוצרים האלה יש 3 מקורות השקעה. הראשון, 'plain vanilla' - המשקיעים המוסדיים לטווח ארוך; השני זה משקיעים כשירים (משקיעים בעלי מיומנות פיננסית ומעל 8 מיליון שקל נזילים - ע.ב); והמקור השלישי, שיצטרף ככל הנראה החל מחודש ינואר, הוא המשקיעים הרגילים. גם ריקי כהן מחדרה תוכל להשקיע עד עשרת אלפים שקלים במכשיר".

מה מראה הניסיון עד כה?

"יש משקיעים פיננסיים שנכנסו בשנה-שנתיים האחרונות, ומדובר בהשקעות בהיקף זניח ושולי יחסית להיקף ההשקעות שהגופים הפיננסיים מנהלים. האם הסיכון דרמטית גדול יותר מאשר להשקיע בקניון חדש? לטעמי, הסיכון משתקף בתשואה, אבל שכל משקיע מוסדי יעשה את החשבון שלו. ברמות הריבית הנוכחיות זה צריך להיות לטעמי בתשואת שוק".

בחודש שעבר הודיעה קרן הפנסיה הלאומית של נורבגיה, המנהלת תיק השקעות בשווי טריליון דולר, על כוונתה לצאת מהשקעותיה בחברות אנרגיה. ההחלטה של הקרן (שצברה, למרבה האירוניה, את הונה ממכירות נפט וגז), התפרשה כניצחון של ארגוני הסביבה במאבקם נגד חברות שפעילותן גורמת להתחממות כדור הארץ. בעולם המושגים של ניהול השקעות אחראי או ערכי, החלטת הקרן מסווגת כ-'Negative Screening', או סינון שלילי, מדיניות המבוססת על אי-השקעה בחברות המייצרות מוצרים שנחשבים לא-אתיים כמו טבק או נשק, חברות המעסיקות ילדים או מפירות את החוק הבינלאומי.

קיראו עוד ב"גלובס"


ה-negative screening נחשב לכלי הראשון והוותיק ביותר במסגרת מה שכונהESG (environmental, social governance) - מדיניות השקעות שמתחשבת בשיקולי סביבה, ממשל תאגידי ראוי ושיקולים חברתיים - מבלי לפגוע בשיקול הבסיסי של השאת תשואה למשקיעים. במהלך השנים הצטברה ביקורת לא מעטה על יעילותו של ה-Negative screening. במישור הערכי נמתחת עליו ביקורת ככלי שאולי גורם למשקיעים להרגיש טוב יותר עם עצמם, אבל אינו תורם לשיפור החברה והסביבה. לחברות הטבק והנשק אין בעיה למצוא מקורות מימון אלטרנטיביים. על-רקע זה נולד הכלי של 'Positive screening' הפועל בכיוון ההפוך. סינון חיובי, כלומר בחירה בחברות המייצרות תועלת סביבתית או חברתית. הניסיון שנצבר משימוש ב-Positive screeningמביא להתמקדות בחברות העוסקות באנרגיה ממקורות מתחדשים, מיחזור, מזון ארוגני וחברות שמייצרות תחליפים למוצרי עץ.

הביקורת על מיחזור חיובי היא שהוא מביא להשקעת חסר בחברות גדולות משום שלהן קשה יותר לשמור על רקורד נקי. לדברי אירה פרידמן מ-SFI, כלי ה-Screening מתקשים לעמוד ביעדי תשואה תחרותיים משום שהימנעות מהשקעה בסקטורים שלמים בכלכלה והתמקדות יתר בסקטורים אחרים, פוגעת לאורך זמן בפיזור השקעות בתיק. "השקעה לפי כללי ה-ESG היא לא לפסול ענף שלם מראש, אלא לבחור בכל ענף את ה-Best in Class", אומרת פרידמן. "אם יש לך שני בנקים בעלי נתונים זהים מבחינה פיננסית, תעדיף את הבנק שיש לו ניקוד גבוה יותר של ESG, כלומר בתחומי הממשל התאגידי, הסביבה והחברה. ESG הפך להיות סטנדרט שכל קרן שמגייסת צריכה להתייחס אליו".

כרטיס הכניסה הרשמי של השקעות ESG למועדון כלי ההשקעה המקובלים היה מדד MSCI KLD 400 שהושק במאי 1990. במדד נכללות כ-400 חברות אמריקאיות בעלות ניקוד ESG הגבוה ביותר, המתבסס על 36 קריטריונים שונים של ממשל תאגידי, סביבה ואחריות חברתית, ולא נכללות חברות שהפעילות שלהן היא בעלת השפעה חברתית או סביבתית שלילית. ברשימת עשר המניות העיקריות במדד אפשר למצוא את מרבית השמות המוכרים - מיקרוסופט, פייסבוק, אלפבית (לשעבר גוגל), סיסקו ואינטל מתחום ה-IT, קוקה-קולה ופרוקטר אנד גמבל מתחום הקמעונאות, וולט דיסני ווריזון מתחומי המדיה והתקשורת. הנתונים שמפרסמת MSCI על ביצועי המדד ביחס למדד הבנצ'מרק (מניות IMI USA של 400 חברות אמריקאיות) מראים כי הוא משיג תשואת שוק בתנודתיות נמוכה.

השלב השלישי באבולוציה של ההשקעות הוא מה שמכונה השקעות אימפקט (Impact). אלה השקעות שמבטאות בחירה פוזיטיבית בהשקעה שיש להן תועלת חברתית או סביבתית שאפשר למדוד אותה באופן פשוט וברור. הדוגמה הנפוצה ביותר בארה"ב להשקעות אימפקט הןGreen Bonds, אג"ח שמנפיקות רשויות מקומיות לצורך מימון תוכניות של שיקום קרקעות מוזנחות ומזוהמות, בדרך-כלל באמצעות בנייה בשיטות חסכוניות באנרגיה וידידותיות לסביבה.

הדוגמה הבולטת להשקעת אימפקט מחוץ לארה"ב ובישראל היא אג"ח חברתי: מכשיר למימון חברתי המבוסס על עקרון תשלום לפי הצלחה. כספים המגויסים ממשקיעים חברתיים מנותבים למימון תוכניות המטפלות באופן יעיל בבעיות חברתיות, בדרך-כלל תוך הבטחת תשואה מינימלית למשקיעים. האג"ח החברתית הראשונה בעולם הונפקה באנגליה ב-2010 על-ידי Social Finance UK במטרה להתמודד עם שיעורים גבוהים של פשיעה חוזרת בקרב אסירים משוחררים.

לאור הוכחת האפקטיביות של הכלי הממוני התרחב השימוש בו, וכיום מונפקות כ-90 אג"ח חברתיות ב-19 מדינות ותוך שהן מממנות מגוון מיזמים חברתיים. בארץ, השיקהSocial Finance Israel בשנתיים האחרונות שתי אגרות חוב חברתיות - הראשונה לצמצום נשירה מהשכלה גבוהה בקרב סטודנטים למדעי המחשב באקדמיה תל-אביב יפו ובאוניברסיטת חיפה; והשנייה למניעת סוכרת מסוג 2.

קונפליקטים מוסריים

כאמור, המיזם היחיד של אג"ח חברתי שכבר פועל בישראל הוא לצמצום נשירה בלימודי הנדסה משני מוסדות אקדמיים. הפרויקט, שאמור להימשך 7 שנים, נמצא בשנתו הראשונה.אג"ח חברתי נוסף שהושק השנה נועד לצמצם את התחלואה בסוכרת באמצעות התערבות מניעתית בקרב 2,250 טרום-סוכרתיים. תרחיש הבסיס של התוכנית מבוסס על תוצאות תוכנית אמריקאית של 16 שבועות שהצליחה להפחית ב-58% את התחלואה בסוכרת, כשהתוכנית המוצעת בישראל הרבה יותר ארוכה. במיזם הסוכרת תשואת היעד היא תשואה פנימית שנתית (IRR) של 6.5% בתרחיש הבסיס, שעשויה להגיע בתרחיש האופטימי גם ל-13%. המיזם כבר גייס 19 מיליון שקל מ-15 משקיעים פרטיים.

האג"חים הבאים של SFI יהיו בתחום שיקום אסירים ומניעת תחלואה בסרטן המעי הגס. במקביל מבצעים ב-SFI בדיקות היתכנות למיזמים עתידיים בתחום הוצאת נשים ממעגל הזנות ותעסוקת אימהות יחידניות. לדברי פרידמן, תחום השקעות האימפקט מזמן אפשרויות נוספות מעבר לאג"ח החברתיות. "דוגמה מצוינת זו התוכנית של חברת עמידר להנפקת אג"ח לצורך מימון רכישת דיור ציבורי, Green bonds, קרנות אשראי סיוע לעסקים קטנים או מיקרו-פייננס ומימון למודרי אשראי".

דוגמאות נוספות שמציינת פרידמן הן תנועת "אור" (ללא כוונת רווח) שמקדמת פרויקטים של שכונות בפריפריה, באזורים שבהם אין כדאיות כלכלית למיזמי תמ"א 38; וקרן New Era של חמי פרס שאמורה לגייס מגופים מוסדיים הון להשקעה בטכנולוגיה משנה-עולם, בהתאם לחזונו של אביו.

"מה שהופך את הקרן להשקעת אימפקט הוא שהיא מבטיחה להציג גם את התשואה החברתית המדידה שצפויה להשקעותיה בפרמטרים של משרות חדשות, הגדלת ביטחון תזונתי ופרמטרים נוספים", אומרת פרידמן.

ברשות שוק ההון מציינים כי למעלה מ-1.3 טריליון שקלים מנוהלים כיום בידי הגופים המוסדיים, וסכום זה גדל בקצב של 80-100 מיליארד שקל בשנה. הכסף הזה מניע את הכלכלה והשאלה מה עושים איתו תלך ותתגבר עם השנים.על רקע מגמת ההשקעות ב-ESG המתרחבת בעולם, יזמה כאמור רשות שוק ההון כללים חדשים שיחייבו את הגופים המוסדיים לפרט את מדיניות ההשקעה הצפויה שלהם והאם הם משקיעים בהשקעות אחראיות, ואם כן - במה. ההגדרה של השקעות אחראיות הורחבה להשקעות ESG והשקעות אימפקט. הכללים אושרו לפני כשבועיים לאחר שימוע שבו פגשו אנשי רשות שוק ההון את נציגי הגופים המוסדיים שמתעניינים בהשקעות אחראיות. החשש העיקרי שהעלו המוסדיים בשימוע היה שהשקעות כאלה לא עולות בקנה אחד עם חובת הנאמנות שלהם להשיא תשואה פיננסית למשקיעים - וברשות שוק ההון הבהירו בתגובה כי אין סתירה פנימית בין הדברים כל עוד הגופים משתכנעים שמדובר בהשקעות בעלות תשואה ולא במיזמים שמראש ברור שאין להם היתכנות כלכלית.

"קיבלנו את הרושם שיש ביקוש ודרישה גוברת להשקעות ESG מצד עמיתים בגופים", אומרים ברשות, "אנחנו לא מחייבים את המוסדיים, אבל אנחנו רוצים שתהיה שקיפות. נכון שהשקיפות מביאה איתה מידה מסוימת של לגיטימיות והיא תיתן דחיפה מסוימת לענף הזה".

"רוב המשקיעים לא מודעים לתופעה הזו", אומרת אלקלעי, "ולכן המהלך של רשות שוק ההון חשוב כי הוא שם על זה זרקור ומעלה את המודעות. כרגע אלה מכשירים מאוד קטנים, אבל זה שרשות שוק ההון אמרה לאנשים 'הנה, זה קיים ואנחנו מעודדים את זה ולא נבוא אליכם בטענות שפתאום נכנסתם למכשיר פיננסי חדש, אלא להיפך אנחנו חושבים שזה תחום מעניין שחשוב שתהיו בו' - זה מסר רגולטורי חיובי שאומר 'אתם לא לוקחים סיכון רגולטורי כשאתם מסתכלים על עולם התוכן הזה'".

חוסר העניין בהשקעות אחראיות עד-כה נבע רק מחוסר מודעות, או גם כי השקעות כאלה לא נתפסו כמשתלמות כלכלית?

"יש עדיין תפיסה של העולם הזה, שהייתה מקובלת מאוד בעבר, של 'מחבקי עצים' ואנשים שהאידיאולוגיה מהווה עבורם שיקול מרכזי. חלק מהבעייתיות הייתה הקונפליקטים המוסריים. חברת טבע מצד אחד מביאה את התרופות הכי זולות, ומצד שני, היא מוכרת משככי כאבים, אופיואידים, ומקבלת הטבות מיסוי מפליגות ממדינת ישראל".

כלומר משקיעים לא אוהבים בכלל להיכנס לעולם הזה.

"כן, כי בסוף יש קונפליקטים. איזה שיקול מוסרי גובר? שיהיו דשנים זולים לכל האנשים ביקום ויותר מזון לעניים באפריקה, או זה שכימיקלים לישראל כורה פוספטים וגורמת נזק סביבתי בים המלח? בעולם הפיננסי נורא קל לקבל החלטות: יש סולם של סיכון-סיכוי, אתה לוקח קצת דברים עם סיכון נמוך וסיכוי נמוך וקצת דברים עם סיכון גבוה וסיכוי גבוה - ועושה פיזור. היופי בעולם של האימפקט שהוא הרבה יותר פיננסי מאשר מוסרי. העולם צריך אנרגיה מתחדשת, צריך מים, צריך יותר עסקים קטנים ובינוניים, יותר סטודנטים להנדסה ופחות חולי סוכרת - זה צורך שיש לו היבט פיננסי מאוד מובהק והשיקול האתי הוא מאוד חד-ערכי".

ומה הטרק-רקורד של השקעות אימפקט?

"קשה להגיד כי זה טווח זמן נורא קצר, ולא הסיכון ולא הסיכוי התממשו עדיין. מה גם שכרגע זה נורא קטן אז הסיכון לגוף מוסדי הוא זניח ושולי, אז למה לא. אתם מפזרים את ההשקעות על כל-כך הרבה דברים, אז יאללה. נכון, יש פה סיכון, אז תשקיעו שעתיים, תלמדו ותיקחו. זו השקעה של חוב ולא אקוויטי. נכון שאין פה ערבויות, אבל אנחנו מכירים עוד השקעות של חוב שאין בהן ערבויות, בטח כשהריבית בשוק היא אפס".

"שיקולים מעבר לתשואה פיננסית"

לדברי פרידמן, השאיפה היא שהגופים המוסדיים יתחרו ביניהם גם בנושא של אחריות חברתית. "אנחנו רוצים שבסופו של דבר החוסכים בקרנות הפנסיה יסתכלו מה כותבת קרן הפנסיה שלהם בשיקולים שמעבר לתשואה פיננסית. אנשים רוצים להשאיר עולם טוב יותר לילדים שלהם, כמובן בהנחה שהתשואה היא אותה תשואה".

האם כניסת גופים מוסדיים תחולל מהפכה בתחום?

"הכסף שייצר את התחום הזה בעולם לפני עשר שנים היה כסף פילנתרופי. היום הענף מובל על-ידי גופי ההשקעה הכי מתקדמים בעולם. אז כן, אנחנו מקווים שכניסת המוסדיים תחולל מהפכה בתחום הזה, ביחד עם יותר אקטיביזם של החוסכים".

האם יש למוסדיים מספיק אפשרויות השקעה בהשקעות אימפקט בישראל?

"זה נכון שכיום ה-deal flow הנוכחי בישראל מאוד מצומצם, אבל מחר בבוקר אפשר, למשל, להחיות את הרעיון של הקרן לסיוע לעסקים קטנים או מיזמים בתחום הגיל השלישי, שזו בעיה כואבת לכולנו - ומאוד נכון שכסף ציבורי יופנה לשם".

אלקלעי נשמעת אופטימית כשהיא נשאלת מה יגרום למשקיעים המוסדיים להיכנס באופן משמעותי לתחום. "אל"ף, מודעות. בי"ת, מגוון מוצרים. גימ"ל, ברגע שנראה הצלחות עם האוכל יבוא התיאבון", היא משיבה, "זה תהליך, יש פה מומנטום גלובלי ויש במקומותינו מוצרים מאוד יצירתיים".