חולמים על תשואות גבוהות, אבל בלי הסיכון? אין חיה כזו

כששוק המניות האמריקאי מתחכך שוב בשיאים היסטוריים, משקיעים רבים רודפים אחרי עליות נוספות - אבל כמה מהם מנסים לצמצם הפסדים פוטנציאליים.

אפשר לעשות את זה עם מה שנקרא באמריקאית fixed indexed annuity, חיסכון צמוד מדד מניות - יצור כלאיים בין חוזה ביטוח לקרן או תעודת סל על מדד מניות. מוצר כזה מציע בדרך כלל תשואה שנתית מינימלית מובטחת, יחד עם הבטחה שלא יהיו הפסדים בשנים שבהן שוק המניות יורד. בתמורה, המוצר מעניק למשקיע פחות מהרווח המלא בשנים שבהן השוק עולה. המוצר יכול גם להבטיח הכנסה לגיל פרישה, ולספק הגנה חלקית מפני אינפלציה.

לרוע המזל, ה-annuities ("מוצר שנתי") הללו משווקות במקרים רבים בצורה כה אגרסיבית, עד שהן גורמות לך לחשוב שאתה מקבל תשואות כמו מניות באפס סיכון, ואין דבר כזה.

לפי Limra, חברת מחקר שממומנת על-ידי תעשיית הביטוח, המכירות של המוצר הזה הסתכמו ב-42.9 מיליארד דולר בינואר-ספטמבר 2017, ירידה של 9% מהתקופה המקבילה ב-2016, בעיקר מפני שרגולציות חדשות ממשרד העבודה האמריקאי ציננו את מכירות המוצר למשקיעים בגיל פרישה. Limra מעריכה שהמכירות יתאוששו לכ-60 מיליארד דולר בשנה הבאה, כאשר חלק מהרגולציה יושהה.

כ-54% מה-fixed annuities (בתרגום גס, "חיסכון שנתי מובטח") שנמכרו ברבעון השלישי השנה לא היו עם הבטחת תזרים הכנסה בגיל פרישה. הקונים של המוצר הזה מחפשים "צמיחה מוגנת", או את הפוטנציאל להשבחת ערך תוך הימנעות מההפסדים בשוק המניות. פחות ממחצית מהרוכשים בחרו "לנעול" הכנסה מובטחת לכל החיים, למרות ששני שלישים מהמכירות היו למחזיקי חשבונות פנסיה פרטיים, או לתוכניות חיסכון דומות לטווח ארוך.

רצפה להפסדים, תקרה לרווחים

מי שקונה fixed indexed annuity צריך לנעול (לסגור) את הכסף שלו, בדרך כלל לשבע עד עשר שנים, ולעיתים ליותר מזה. מי שזקוק להון לפני כן, ויבצע משיכה, יחויב בדמי ויתור או ענישה, שיכולים להגיע ל-10% ואפילו יותר מערך החשבון. אחרי השנה הראשונה אפשר לבצע משיכות קטנות ללא דמי ענישה.

סיכון נוסף הוא עלות ההזדמנות, כלומר הכסף הנוסף שיכולנו להרוויח אלמלא קנינו את ה-fixed indexed annuity מלכתחילה.

כאשר הערבות השנתית הזו מעמידה רצפה להפסדים בכוח, היא מעמידה גם תקרה לרווחים בכוח. עם הזמן, שוק המניות עולה, ולעיתים קרובות יותר, יותר משהוא יורד.

לכן, "ככל שאופק הזמן ארוך יותר, סביר יותר ששוק המניות יעקוף בביצועיו את החיסכון השנתי המובטח", אומר ווייד פאו, פרופסור לגמלאות פרישה במכללה האמריקאית לשירותים פיננסיים בפנסילבניה. לכן, כל אותם משקיעים רבים שקונים את המוצר זה, ה-fixed annuity, כסוג של משחק על מניות לפחדנים, טועים.

"fixed indexed annuities אינן חלופה להשקעה במניות", אומר ג'ון אולסן, יועץ למוצרים הללו מסנט לואיס. "יש להן רכיבי סיכון ותגמול שונים לגמרי. הן חלופה להשקעות דולריות קבועות אחרות, כמו תעודות פיקדון או שטרי אוצר".

אבל המוצרים הללו משווקים לעיתים קרובות כאילו הם חלום של כל משקיע, שמציע את רוב האפסייד של שוק מניות בלי דאונסייד (פוטנציאל הירידה). המסר השיווקי הוא: "תעשה המון כסף אם השוק יעלה, ולא תפסיד כלום אם השוק יורד".

תומכים בטיעון עם גרפים היפותטיים

כדי לספק תמיכה לטיעון המפוקפק הזה, כמה חברות ביטוח והסוכנים שלהן משתמשים בגרפים של תשואות היפותטיות, לא אמיתיות. זו בעיה משתי סיבות לפחות. קודם כל, חוזה annuity ספציפי אולי לא היה בתוקף לכל אורך חיי הגרף. שנית, שיעור העליות שהרוויח המוצר בשוק, משתנה עם הזמן, למרות שגרפים כאלו נוטים להראות שיעור השתתפות קבוע. בעולם האמיתי, שיעורים כאלו נמדדים לעיתים מידי חודש.

כתוצאה מכך, הגרפים ההיפותטיים הללו יוצרים את הרושם שמי שמחזיק את ה-fixed indexed annuity ירוויח בצורה מתמשכת את התשואה שקיימת בתום התקופה. בעולם האמיתי, המוצר אפילו לא היה קיים לאורך כל התקופה, והמידה שבה הוא היה יכול לעקוב אחרי שוק המניות משתנה עם הזמן. אולסן אומר שכל גרף שמתבסס על הנחות כאלה הוא "שטויות במיץ".

נוסף על כך, רוב המצגות הללו משוות את הביצוע של ה-annuity למדד 500 S&P, בלי דיבידנדים, שבעשרות השנים האחרונות מגיעים ל-2% בממוצע שנתי.

fixed indexed annuity יכולה להיות הגיונית אם אתם אוהבים ודאות, לא יכולים לסבול את המחשבה של להפסיד כסף ולא אכפת לכם לסגור את הכסף לעשר שנים, כדי להרוויח תשואה פושרת אבל מובטחת לכל ימי חייכם. היא לא הגיונית בכלל כדרך לעמידה בקצב של שוק המניות בלי סיכון. זה שילוב שקיים רק באגדות.