אחרי 21 שנה: דיסקונט חוזר לחלק דיבידנד

הבנק יחלק החל מהשנה הבאה עד 15% מהרווח הנקי מדי רבעון ■ יתר הבנקים הגדולים מחלקים 30%-50% מהרווח כדיבידנד

לילך אשר-טופילסקי / צילום: תמר מצפי
לילך אשר-טופילסקי / צילום: תמר מצפי

אחרי 21 שנה, בנק דיסקונט   חוזר לחלק באופן קבוע דיבידנד לבעלי מניותיו. בכך חוזרים כל חמשת הבנקים הגדולים בישראל למדיניות חלוקת דיבידנד.

דיסקונט, בניהולה של לילך אשר טופילסקי, קבע מדיניות דיבידנד, שלפיה הבנק יחלק מדי רבעון דיבידנד בהיקף של עד 15% מהרווח הנקי. המדיניות תיכנס לתוקף החל מפרסום דוחות 2018 - כלומר ממאי בשנה הבאה.

כאמור, זה יותר מ-20 שנה שדיסקונט לא חילק דיבידנד, למעט מקרה אחד באוקטובר 2008, שבו חולק חד-פעמית דיבידנד בסך 250 מיליון שקל. דירקטוריון הבנק, בראשות יוסי בכר, התכנס אתמול לאשר את תוכניות העבודה של דיסקונט לשנה הבאה, ובמסגרת זו אישר את מדיניות הדיבידנד החדשה.

"החלטת דיסקונט היתה צפויה, ושיעור חלוקת הדיבידנד נמוך לעומת היכולות של הבנק. יכול להיות שנראה תרחיש כמו בבנק לאומי, שהתחיל עם שיעור חלוקה של 20% ומהר מאוד העלה אותו ל-40% מהרווח", אומר אלון גלזר, מנהל המחקר של לידר שוקי הון.

בנק דיסקונט סבל לאורך השנים מיחס הון חלש - מה שלא אפשר לו חלוקת דיבידנד. בשנים האחרונות הבנק אמנם הגיע ליעדי ההון הרצויים: הלימות ההון ליבה של הבנק עומדת נכון לסוף ספטמבר על 9.8%, לעומת דרישה ליחס של 9.2%. עם זאת, הבנק העמיד לעצמו יעד של הגעה ליחס של 10% עד לסוף 2019.

כל הבנקים הגדולים חזרו לחלק דיבידנד
 כל הבנקים הגדולים חזרו לחלק דיבידנד

"שיפור בהיקפי ההון של הבנקים"

בנק ישראל אישר כבר לפני כשנה לדיסקונט לשוב ולחלק דיבידנד, אבל הגעה ליעדי ההון לא היתה המכשול היחיד בדרך לדיבידנד. במשך שנים דיסקונט היה "רדום", ועסק בעיקר בהגעה ליעדי ההון, על חשבון צמיחה בפעילות - מה שהוביל לשחיקה בנתחי השוק של הבנק.

אשר טופילסקי הצליחה אחרי הרבה מאמצים לשנות את המצב, ולגרום לבנק להיות אגרסיבי יותר, כשאשתקד התיק גדל בשיעור דו-ספרתי - קצב הצמיחה הגבוה ביותר מבין הבנקים. לצורך הצמיחה האגרסיבית, הבנק אף יצא בגיוס הון של 760 מיליון שקל בספטמבר אשתקד.

חשוב להדגיש שדיסקונט צומח בעיקר באשראי הצרכני. מדובר במגזר שקשה לזגזג בו במדיניות לעתים תכופות, ולהחדיר בכל פעם מחדש לכלל העובדים בסניפים את המדיניות החדשה. לכן, למרות ההגעה ליעדי ההון, אשר טופילסקי לא מיהרה לשנות מדיניות לטובת חלוקת עודפי ההון כדיבידנד, והעדיפה להשתמש בהם להגדלת נתחי שוק.

אלא שלצד הצמיחה באשראי, בלט בדיסקונט גם הגידול בהפרשות להפסדי אשראי. לבנק שיעור ההפרשות הגבוה ביותר מבין הבנקים הגדולים, המגיע ל-0.5% מהתיק. בדיסקונט הורידו קצת את הרגל מהגז: הבנק ממשיך לצמוח באשראי, אבל בשיעור מדוד יותר, שאמור להסתכם בכ-7% בשנה - מה שמאפשר לפנות הון לחלוקת דיבידנד.

"עדיף לבנק לחלק דיבידנד, ולא לרוץ לתת עוד אשראי למשקי בית, כי זה כבר נהיה יותר מסוכן", אומר גלזר. "הדיבידנד טוב למשקיעים, גם כי הם נהנים מכך ישירות, וגם כי כבעלי מניות עדיף שהבנק יעניק אשראי בצורה יותר מדודה, ואת ההון העודף יחלק כדיבידנד".

שיעור החלוקה שעליו הודיע דיסקונט, הוא הנמוך מבין חמשת הבנקים הגדולים. המדיניות בשאר הבנקים קובעת שיעור של 30%-50% מהרווח הנקי. כאמור, באחרונה לאומי הגדיל את שיעור הדיבידנד ל-40%, וגם בנק הפועלים ובנק מזרחי טפחות אמורים להגדיל את שיעור הדיבידנד, לאחר שתוסר עננת החקירות בארה"ב המרחפת מעליהם. "כל הבנקים, כולל דיסקונט, שהיה בבעיית הון, השתפרו מאוד בהיקפי ההון שהם מחזיקים", אומר גלזר.

אתמול פרסם מנהל המחקר של אקסלנס ברוקראז', מיכה גולדברג, סקירה על סקטור מניות הבנקים, והתייחס לעודפי ההון שצברו הבנקים. "בשנתיים האחרונות מערכת הבנקאות בישראל עברה ממגבלות הון לעודפי הון משמעותיים. נכון לסוף 2017, המערכת סובלת מעודפי הון של קרוב ל-10 מיליארד שקל", כותב גולדברג. לדבריו, עודפי ההון כמובן מעיקים משמעותית על רווחיות המערכת, ומקטינים את התשואה על ההון בכמעט 1%.

גולדברג מעריך כי בנק ישראל יאפשר לבנקים להגדיל את שיעור הדיבידנד, אבל הדבר לא יפתור את בעיית עודפי ההון הנוכחית, אלא רק יקטין עודפי הון עתידיים. לדבריו, אחד הפתרונות לכך הוא שהבנקים יבצעו תוכנית רכישה עצמית של מניות (ביי-באק). "זהו תהליך מקובל מאוד בעולם המערבי, אבל הוא לא מותר כיום בישראל", הוא אומר. "מלבד תוכנית שכזו, איננו רואים פתרון אמיתי לעודפי ההון בטווח הנראה לעין".