רשות החדשנות: שורת הטבות והקלות לחברות החממה

תקציב חברות חממה שיפעלו בפריפריה יוגדל ב-500 אלף שקל לחברה ■ חברות ביוטכנולוגיה שנכנסות לשנה השלישית לפעילותן יקבלו תוספת של מיליון שקל

 אניה אלדן, סמנכ"לית רשות החדשנות  / צילום: שלומי אמסלם, לע"מ
אניה אלדן, סמנכ"לית רשות החדשנות / צילום: שלומי אמסלם, לע"מ

רשות החדשנות תגדיל את תקציבן של חברות חממה שיפעלו בפריפריה בסך של כ-500 אלף שקל לחברה, ויתאפשר להן להקים שלוחות בפריפריה ללא קשר למיקומן - כך הודיעה הרשות היום (ה'). עוד נמסר כי תקציבן של חברות בתחום הביוטכנולוגי הנכנסות לשנה השלישית לפעילותן יוגדל במיליון שקל, ללא קשר לאזור פעילותן.

התקציב הקבוע כיום לחברות חממה בתחום התוכנה הוא של עד 2 מיליון שקל לתקופה של עד שנתיים. התיקון יעניק חצי מיליון נוספים לחברות שיפעלו בפריפריה. התקציב לחברות בתחום הביוטכנולוגיה עומד כרגע על עד 3 מיליון שקל לשנתיים הראשונות עם אפשרות לתוספת של מיליון נוסף לשנה השלישית. התיקון יעלה את התקציב במיליון שקלים נוספים, כך שבסך הכל יעמוד התקציב המקסימלי על 5 מיליון שקל. רשות החדשנות מממנת 85% מהתקציב והחממות 15%.

תכנית החממות של רשות החדשנות כוללת כיום 18 חממות הפועלות בפריפריה וחממה אחת בתחום הביוטכנולוגיה. החממות מקבלות מימון ראשוני של 85% מהרשות, ומשקיעות בחברות בתחילת דרכן בתקציבים הקבועים בתכנית. בישיבתה האחרונה רשות החדשנות החליטה לבצע תיקונים במסלול התכנית, לדבריהם כדי לעודד פעילות מו"פ בפריפריה ולסייע לחברות בתחום הביוטכנולוגיה.

אניה אלדן, סמנכ"לית רשות החדשנות ומנהלת "זירת הזנק", אמרה ל"גלובס" שבאזורי פיתוח בתחילת דרכם קיימת הרבה יזמות מקומית אך חסרים משקיעים. בעזרת התיקון הם מקווים לחבר חממות קיימות עם יוזמות מקומיות באזורים שחסרים בהם משקיעים. אלדן מסבירה שהקריטריונים של הרשות לאישור הקמת שלוחה יכוונו לעודד יוזמות בנות-קיימא דוגמת חממת NGT הפועלת בנצרת בתחום הפארמה, בהתאם לתחומי ההשכלה של תושבי האזור.

היישובים המוגדרים כאזור פיתוח א' (לפי החוק לעידוד השקעות הון) הם ישובים ברמה סוציו-אקונומית נמוכה (אשכול 1 עד 3), ששיעור האבטלה השנתי הממוצע בהם גבוה מ- 10% ומעלה. בנוסף, נכללים גם אזורי תעשייה בעלי רמה סוציו-אקונומית נמוכה לפי אשכול 4-1, אזורי תעשייה ביישובי מיעוטים, ויישובי עוטף עזה. התכנית כוללת יישובים המוגדרים כאזורי עדיפות לאומית שאינם בהכרח עונים על הקריטריונים הללו, למשל מעבר לקו הירוק.

במקביל, אלדן סבורה כי קיימות בארץ יוזמות והמצאות רבות בתחום ביוטכנולוגיה שלא מצליחות לצאת מתחומי האקדמיה ולהפוך לחברות מסחריות בשל ההוצאות הגבוהות הכרוכות בתחום. הגדלת התקציב בשנה השלישית נועדה לעודד אותן לעשות זאת.