סיידוף מציע הסדר ללא מחיקת חוב, בבנקים רוצים יותר מזומן

לפי המתווה, 400 מיליון שקל ייפרעו מרווחים עתידיים של יורוקום ■ בבנקים בוחנים את ההצעה המשופרת וגם פניות ממשקיעים נוספים

נתי סיידוף / צילום: אבי שאולי
נתי סיידוף / צילום: אבי שאולי

נתי סיידוף לא מוותר על יורוקום והציע לבנקים הצעה, שלפחות מבחינה ציבורית מהווה שיפור חשוב. לפי ההצעה החדשה, אותם 400 מיליון השקלים מהחוב שהיו אמורים להימחק, יישארו כחוב לבנקים וייפרעו מאפסייד עתידי בשוויה של יורוקום תקשורת. כלומר, בכל רווח עתידי שיגיע ליורוקום יקבלו הבנקים 40% עד לפירעון מלא של אותם 400 מיליון שקל.

בכך, באופן רשמי, אין מחיקה של החוב. עם זאת, לחוב אין מועד פירעון ידוע מראש ואין בכלל ודאות שהוא אכן ייפרע. נזכיר, כי מאז שיורוקום רכשה את בזק לפני כ-7 שנים, חילקה בזק דיבידנד של מעל ל-18 מיליארד שקל, בעוד שיורוקום לא נהנתה ולו משקל אחד שכן הדיבידנד נבלע במעלה הפירמידה שלה ושימש כפירעון לחוב בחברות-בנות (בי-קום ואינטרנט זהב). הפתרון היצירתי שמציע סיידוף חשוב בעיקר בהיבט הציבורי. אם יש נושא שמטריד את הבנקים הוא התדמית הציבורית. בשל מחיקות שהם ביצעו בעבר ללווים גדולים (בין אם בפועל ובין אם באמצעות גלגול החוב ללא פירעונו), הוקמה ועדת חקירה פרלמנטרית בכנסת, והיא אמורה להתחיל ולפעול בשבועות הקרובים. והבנקים רוצים להימנע ממתקפה בוועדה בגלל הסדר חוב עם יורוקום שכולל מחיקת חוב.

ועדיין, בנק דיסקונט, הפועלים והבינלאומי לא ממהרים לחתום עם סיידוף. אתמול קיבלו הבנקים את ההצעה והם אמורים לשקול אותה במהלך סוף השבוע. נזכיר, כי ליורוקום חוב של קרוב ל-1.5 מיליארד שקל. לפי ההצעה, סיידוף יזרים לבנקים כ-350 מיליון שקל, 400 מיליון שקל ייפרעו כאמור מרווחים עתיידים, ועוד 750 מיליון שקל ייפרסו כחוב רגיל וייפרעו ממימוש נכסים.

גורמים בנקאיים מציינים כי אמנם המתווה החדש מהווה שיפור חשוב, אבל מבחינת הבנקים רכיב המזומן מהותי יותר והם היו רוצים לראות את סיידוף מזרים ליורוקום יותר מ-350 מיליון שקל. בנוסף, ישנם גורמים, בהם קרנות השקעה זרות ומשקיעים ישראלים, שמביעים התעניינות ברכישת יורוקום, וחלקם טוענים כי הם מסוגלים להגיש הצעה טובה יותר.

למרות זאת, אין ספק שסיידוף מפגין לעת עתה רצינות - הוא הפקיד 5 מיליון דולר כדמי רצינות ומבטיח להעביר כ-400 מיליון שקל נוספים מיד לאחר חתימה על ההסכם, ללא בדיקות נאותות וללא קבלת היתר שליטה מראש מהמדינה על רכישת בזק וחברת חלל.

הבנקים צפויים להחליט בשבוע הבא האם להתקדם במו"מ עם סיידוף או עם הצעות נוספות. לא מן הנמנע כי בסוף הם יחליטו ללכת להליך התמחרות רשמי. סיידוף, נכווה באחרונה מהליך מתמשך של התמחרות באפריקה ישראל, ולדברי מקורביו אין בכוונתו לעבור סאגה נוספת כזו. מצד שני, העסקה הנוכחית מהווה הזדמנות לא טריוויאלית של השתלטות על קבוצת התקשורת הגדולה בישראל במחיר נמוך יחסית, וגלום בה פוטנציאל לאפסייד עתידי בהנחה שמניות בזק וחלל יתאוששו.