לא רק סיידוף: מתי כוכבי התעניין ברכישת בזק

איש העסקים הפעיל בתחום ההיי-טק, שהקים את קבוצת AGT והיה בעליה של חברת האבטחה לוג'יק שנסגרה ב-2005, בין הגורמים השונים שבחנו ובוחנים אופציות לרכישת השליטה בבזק

גם השבוע צפויים הבנקים לדון עם נציגי נתי סיידוף במתווה המשופר לרכישת יורוקום. עם זאת, גורמים המעורבים במגעים מציינים כי סיכוי נמוך שעסקה בין הצדדים תיחתם תוך מספר ימים. בבנקים ממשיכים לבחון דרכים נוספות לטיפול בחוב של קבוצת יורוקום העומד על 1.5 מיליארד שקל, בין אם במכירת יורוקום כמכלול כשם שמוצע במתווה סיידוף, או בטיפול בנפרד בנכסים השונים. אופציה ריאלית נוספת היא שבסופו של דבר יילכו הבנקים להליך מכרז מסודר על מנת לבחור את ההצעה הטובה ביותר.

ישנם גורמים שונים שבחנו ובוחנים את רכישת בזק. ל"גלובס" נודע כי בין הגורמים הללו נמצא גם איש העסקים מתי כוכבי, שפעיל בתחום ההיי-טק והקים את קבוצת AGT. הקבוצה מתמחה בתחום פתרונות ה-IoT והבינה המלאכותית; מספקת פתרונות בתחום הערים החכמות והתשתיות, וכן בתעשיות נוספות כמו רפואה וספורט. כוכבי היה גם הבעלים של חברת האבטחה לוג'יק שנסגרה ב-2005, וחלק מפעילותה נבלע ב-AGT.

כוכבי נחשב לאדם אמיד במיוחד והוא ביצע בחינה רצינית ומעמיקה של רכישת השליטה בבזק. עם זאת, ככל הידוע לעת עתה הוא ירד מקידום העסקה.

גורמים בשוק ההון מציינים כי מכירת יורוקום היא עסקה בעלת פוטנציאל מעניין של רכישת השליטה וההשפעה על קבוצת התקשורת הגדולה תמורת סכום נמוך יחסית של 300-400 מיליון שקל. אלא שעסקה כזו שבה נרכשת הפירמידה של יורוקום כולה מביאה לכך שעד אשר בעל השליטה החדש יראה רווח מהשקעתו ייקח זמן, והיא תלויה בעיקר בהמשך זרם הדיבידנד במעלה הפירמידה של בזק. נזכיר, כי שאול אלוביץ' שהוביל מדיניות דיבידנד אגרסיבית בבזק, שכללה חלוקת דיבידנד של מעל 18 מיליארד שקל ב-7 שנים, לא נהנה מהם עד היום שכן כל הדיבידנדים "נתקעו" במעלה הפירמידה. זאת ועוד, כלל לא בטוח שבזק תוכל להמשיך בחלוקת דיבידנד אגרסיבית שכזו כשם שעשתה בשנים האחרונות.

מצד שני, מלבד השפעה על קבוצת התקשורת הגדולה בישראל, רכישת יורוקום מגלמת בחובה פוטנציאל ל"רווח על הנייר" מהיר יחסית בעסקה, שכן שני הנכסים המרכזיים שלה - מניות בזק וחלל - נסחרות כיום במחירים נמוכים היסטורית.

בכל אופן, על אף שנוצר הרושם שהבנקים או-טו-טו חותמים על הסכם עם סיידוף, הערכות הן שהדרך לעסקה עדיין ארוכה. בבנקים מציינים כי הצעת סיידוף אמנם מפתה בכך שהיא כוללת תשלום מזומן מיידי ומהיר ללא בדיקת נאותות. אך חלק מהבנקים מאמינים שניתן למצוא גם פתרונות מורכבים יותר של טיפול מהיר בחברות התפעוליות הפרטיות של הקבוצה הסובלות מבעיות פיננסיות, ורק לאחר מכן קידום מכירת בזק דרך הקומות התחתונות יותר בפירמידה - מה שעשוי אולי להביא לסך תמורה גבוה יותר.

בכל אופן, יש לזכור כי ההסדר הנוכחי הוא אינו עוד הסדר חוב בחברה רגילה. מדובר בהסדר לאחד הלווים הגדולים בשוק, שגם ישפיע על זהות הבעלים של בזק. לכן, הבנקים מקפידים במקרה זה להתנהל בזהירות ככל הניתן ולהימנע מפוטנציאל הביקורת הציבורית הרב הטעון בהגעה להסדר, במיוחד כאשר הוא כרוך במחיקת חוב בדרך זו או אחרת.

עוד נציין, כי אמנם הבנקים מקפידים לומר שהם בוחנים היטב את כלל האופציות. עם זאת, מופעל עליהם לחץ הזמן מצד נושי יורוקום נדל"ן. אותם נושים - קונסורציום בהובלת מזרחי טפחות - כבר הגיש בקשת כינוס ודורש להעביר לידיו את מימוש הביטחונות שלו, ובראשם חברת חלל - נכס מרכזי של יורוקום תקשורת. ביום חמישי אמור להיערך בביהמ"ש דיון בנושא וקיים סיכוי שהשופט יאשר להם את הבקשה, מה שעלול להרע משמעותית את מצבם של נושי יורוקום תקשורת. לכן, קיים סוג של לחץ בניסיון להגיע להסכמות בסוגיית החוב עד סוף השבוע.