כבר לא שלנו: כך התנדפה "החברה הצומחת" של עודד קובו

שלנו גרופ, בהובלת עודד קובו, עלתה לכותרות כשתכננה להנפיק בת"א לפי שווי של 600 מיליון שקל ■ שנה וקצת לאחר ביטול ההנפקה לא נותר זכר לקשר של החברה לישראל

עודד קובו / צילום:יחצ
עודד קובו / צילום:יחצ

לאן נעלמה "החברה הצומחת שהפכה לאחת מחברות הטכנולוגיה המושכות ביותר בישראל"? כך לפחות הגדירה את עצמה "שלנו גרופ", רק לפני כשנה וחצי באתר האינטרנט שלה. נכון להיום, באתר האינטרנט של שלנו גרופ (Shellanoo Group), שבשנת 2016 תכננה לבצע הנפקה בבורסה בתל-אביב לפי שווי של 600 מיליון שקל, לא נותר כל זכר להיסטוריה של החברה בישראל ולא להשקעות שביצעה בחברות ובאפליקציות בעבר, או לגלריית המשקיעים הנוצצת שהשקיעו בה. גם שמו של היזם והמנכ"ל לשעבר, עודד קובו, נעדר משם.

למרות שדוחות החברה נשאו הערת "עסק חי", ביקשה שלנו גרופ, שפעלה ממשרדים מפוארים ועתירי פינוקים בהרצליה, לגייס 95 מיליון שקל מהציבור בת"א לפי שווי נדיב במיוחד. את ההנפקה ליווה קמפיין יוצא דופן - שלט חוצות ענקי שנתלה מעל נתיבי איילון בת"א.

החברה, בהובלת קובו והמיליארדר רומן אברמוביץ', התהדרה ערב ההנפקה המתוכננת בשורה של סלבריטאים שהשקיעו בעסקיה, ובהם דמויות בולטות בתעשיית הבידור העולמית כדיוויד גואטה, טייסטו, ניקי מינאז', אביצ'י, בני אנדרסון (מלהקת אבבא לשעבר) ו-וויל איי.אם.

אלא שבתקשורת הכלכלית המקומית זיהו שורה של בעיות הטמונות בהנפקה המתוכננת והציפו אותן בכותרות גדולות: רוב האפליקציות טרם הושקו בזמן ההנפקה, החברה עצמה לא רשמה הכנסות והפסידה 15 מיליון דולר במחצית 2016, ואפליקציה בולטת שלה, "בליינדספוט", עמדה במוקד הליך משפטי.

כל אלה הובילו לביטול ההנפקה, ימים ספורים לאחר תחילת ה"רוד שואו" לקראתה, ומיד לאחר מכן החלה שלנו גרופ לזמן עובדים לשימועים לקראת פיטורים. זמן קצר לאחר מכן, פורסם באתר האמריקאי "האפינגטון פוסט" כי החברה הצליחה למכור שתי אפליקציות שלה (אחת מהן הייתה בליינדספוט) ב-32 מיליון דולר לרוכש סיני, אך לא התקבלו אישורים נוספים לעסקה. נכון להיום, כניסה לאתר האינטרנט של בליינדספוט מעלה כי ניתן להשתמש באפליקצייה הפרובוקטיבית אך ורק בסין.

קיראו עוד ב"גלובס"


"לחברה אין כל פעילות בישראל"

מי שנכנס בימים אלה לאתר האינטרנט של שלנו גרופ, לומד עליה כי היא "חברת החזקות והשקעות טכנולוגיה" המתמקדת בעיקר בחברות ויזמים מאסיה. "החברה ממוקמת בהונג קונג, עם פעילות בבייג'ינג, צ'נגדו וסינגפור", נכתב באתר. המשרדים בסינגפור, בשטח של כ-2,800 מ"ר, צפויים להיפתח במארס הקרוב. על ההיסטוריה של החברה נכתב רק כי הוקמה ב-2014 "על-ידי משקיעים מובילים בתעשייה ושותפים".

לשאלה שהפנה "גלובס" לשלנו גרופ, מדוע אתר האינטרנט לא כולל כל מידע על ההיסטוריה הישראלית של החברה או על פעילותה הנוכחית בישראל, התקבלה תשובה ולפיה "קבוצת שלנו היא חברת החזקות והשקעות בתחום הטכנולוגיה עם פוקוס עיקרי בחברות ויזמים מאסיה. הקבוצה סגרה את הסניף שלה ואת פעילותה בישראל באמצע 2016 (לפני שנה וחצי), זמן קצר לאחר שנרכשה. לחברה אין כל פעילות בישראל".

לשאלה מתי נרכשה הקבוצה ומי הבעלים כיום, השיבה החברה כי "החברה האם של שלנו גרופ, SIG (Shellanoo Investment Group), השקיעה 40 מיליון דולר ב-2017 בהקמת ובניית חממות טכנולוגיות בצ'נגדו, בייג'ינג, ובסינגפור (חממה שכאמור, תיפתח במארס 2018). את SIG מובילים איימי הונג, סיימון צ'ן, פיטר מא, סם אנדרי ורוברט בורו". אגב, עד לפני כמה ימים, נכתב באתר כי החברה מונהגת על-ידי הונג, אך מאז שמה הועלם מהאתר. בחשבון הלינקדאין שלה מופיעה הונג כיו"ר ומנכ"לית קבוצת שלנו מאז ינואר 2005 (הגם שהחברה הוקמה על-פי האתר שלה רק ב-2014).

אחת האפליקציות שבהן השקיעה קבוצת שלנו ושהופיעה בתשקיף שהוגש לפני ההנפקה שבוטלה, הייתה Music Messenger. מדובר באפליקציית שליחת הודעות מוזיקה, חינמית וללא פרסומות, המאפשרת למשתמשים "גישה בלתי מוגבלת למאגרי מוזיקה" ויצירת רשימות השמעה. לפי נתוני החברה בתשקיף, המשתמשים באפליקציה הגיעו בעיקר מארה"ב, מקסיקו וברזיל. מי שנכנס כיום לאתר של Music Messenger, מוצא את כל הפרטים האבודים מהאתר של שלנו - המשקיעים הכוללים את רומן אברמוביץ', ניקי מינאז' ו-וויל איי.אם, והבסיס שלה בישראל.

השכר קפץ רגע לפני ההנפקה

בספטמבר 2016, יומיים בלבד לאחר שהחלה ב"רוד שואו" לקראת הנפקתה בבורסה בת"א, הודיעה "שלנו גרופ" שבשליטת המנכ"ל והיו"ר עודד קובו, על ביטול ההנפקה, אשר זכתה לקיתונות של ביקורת בתקשורת הכלכלית. בד בבד, הודיעה החברה כי החליטה להיפרד מכ-40 עובדים, שהיוו כשני שליש ממצבת כוח האדם בחברה (כ-60 עובדים).

קובו, בנו של איש העסקים בבו קובו, מסר בזמנו כי "בשבועות האחרונים חברת שלנו גרופ, עובדי החברה ובעלי המניות, היו נתונים להתקפות ברוטליות מצד מספר עיתונאים ואנשי תקשורת במדינה. אמונתנו הראשונית הייתה, ועודנה, שחברות טכנולוגיה ישראליות יכולות לשגשג בבורסה של ת"א. עם זאת, לאור חוסר הפרופורציה המוגזמת של ההתקפות עלינו מצד עיתונאים שונים, החלטנו למקד את פעילות החברה במקום אחר".

מתשקיף החברה התברר כי ימים ספורים לפני פרסומו, אישר דירקטוריון שלנו גרופ שידרוג משמעותי של 130% בשכרו החודשי של קובו ל-92 אלף דולר, כך שעלות העסקתו השנתית לחברה אמורה הייתה לעמוד על כ-1.2 מיליון דולר (4.5 מיליון שקל). זאת לעומת פחות מ-400 אלף דולר ב-2015. גם את שכר הסמנכ"לים החליטה החברה לשדרג באמצעות כספי הגיוס המתוכנן מהציבור, כך שיזכו לשכר בעלות שנתית של 420-480 אלף דולר כל אחד. זאת לעומת 240-230 אלף דולר "בלבד" ב-2015.

החברים לפיאסקו: BDO זיו האפט

גורמים מובילים בשוק ההון המקומי ליוו ותמכו בקובו במהלך ההנפקה ובתימחור והפכו לשותפים בפיאסקו: חברת החיתום פועלים אי.בי.אי בראשותו של ארז גולדשמידט, שאמורה הייתה להיות החתם המתמחר בהנפקה, ועו"ד ישראל שמעונוב, שליווה את מהלך הגיוס. גם לפירמת רואי החשבון המובילה BDO זיו האפט היה חלק נכבד בתימחור המפוקפק של ההנפקה, לאחר שהוציאה תחת ידיה הערכת שווי של לא פחות מ-177 מיליון דולר (כ-680 מיליון שקל) לשלנו גרופ, אשר נכללה התשקיף ההנפקה. על הערכת השווי חתום רו"ח יגאל טולדנו, שותף מנהל ב-BDO.

שלנו גרופ הציגה בתשקיף ההנפקה ארבעה תחומי פעילות עיקריים: פיתוח אפליקציות מובייל, שירותים מקוונים, אפליקציות מובייל המשתמשות בטכנולוגיית בינה מלאכותית ומכירה מקוונת של תוספי מזון. במצגת שפרסמה החברה לקראת ההנפקה, ניסתה שלנו לשווק עצמה כחברת חלום השמה דגש על אקזיטים בשוק הטכנולוגיה בישראל וציינה, כי היא "מציגה דרך חדשנית להשקעה בטכנולוגיה".

האפליקציה המפורסמת ביותר של שלנו גרופ הייתה בליינדספוט שפיתח דור רפאלי, אחיה של הדוגמנית בר רפאלי. האפליקציה שמאפשרת שליחת הודעות אנונימיות עלתה לכותרות בעקבות חשש שתאפשר בריונות נגד בני נוער ותביעה ייצוגית נגדה בסך 650 אלף דולר.

באתר החברה תואר בזמנו עודד קובו, שהחזיק ב-38% מהחברה, כ"יזם אינטרנט ואיש עסקים ידוע בעל יותר מ-20 שנות ניסיון בתחום". עוד נכתב כי "במהלך שני העשורים האחרונים עסקיו כללו בין השאר טלקום, אינטרנט וקרנות הון באקזיטים של מעל למיליארד דולר". טרם ההנפקה המתוכננת גייסה שלנו גרופ כ-25 מיליון דולר בשני סבבים, בעיקר מהמיליארדר רומן אברמוביץ', שהחזיק ב-16% מהמניות.