"עלייה דרמטית במעורבות קבוצות כמו אמזון ועליבאבא"

כך אמרה פיונה דרמון, שותפה הקרן ההון סיכון JVP, בוועידת ישראל לעסקים של "גלובס" ■ איל וולדמן, נשיא ומנכ"ל מלאנוקס: "ציפינו למכתב של סטארבורד, ואנחנו מתכוננים לזה יותר משנה. לדעתי המכתב לא היה חריף כמו שציפינו שיהיה"

פיונה דרמון,  איל וולדמן,  דור צח , זהר זיסאפל,  נבו עלווה,  רונה שגב / צלם: איל יצהר
פיונה דרמון, איל וולדמן, דור צח , זהר זיסאפל, נבו עלווה, רונה שגב / צלם: איל יצהר

הנוסחה הקלאסית של ההייטק הישראלי היא "נוסחת מסודרים". בשנה האחרונה מתחילה להסתמן מגמה של מעבר מ"מסודרים" ל"מחושבים". היזמים כבר לא רוצים לעשות את האקזיט המהיר אלא להקים חברה גדולה ולשנות את העולם. המצב הזה יוצר שינוי בתעשייה והאקוסיסטם הולך ונהיה יותר בוגר. השינוי בנוף הייטק הישראלי עמד במרכז הדיון בפאנל "70 שנה לסטארט-אפ ניישן" בוועידת ישראל לעסקים של "גלובס". את הפאנל הנחה עורך מדור ההייטק של "גלובס", דור צח, והשתתפו בו פיונה דרמון, שותפה, קרן ההון סיכון JVP; איל וולדמן, נשיא ומנכ"ל מלאנוקס; נבו עלווה, מייסד ומנכ"ל ויזואליד, החברה הישראלית הראשונה שנמכרה לעליבאבא ורונה שגב, מייסדת ושותפה TLV פרטנרס.

"אנחנו ציפינו למכתב של סטארבורד, ואנחנו מתכוננים לזה יותר משנה. לדעתי המכתב לא היה חריף כמו שציפינו שיהיה", אמר איל וולדמן, נשיא ומנכל מלאנוקס, בפאנל "70 שנה לסטארט-אפ ניישן" בועידת ישראל לעסקים של "גלובס". "אני חושב שגם הקרן מתחילה להבין שמלאנוקס היא חברה יציבה, שמתנהלת טוב ושנמשיך להוביל את החברה ולהתקדם ברווחיות שלנו". בעניין פיטורי העובדים וולדמן הוסיף שההחלטה על הקיצוצים התקבלה כבר במאי 2017 לאחר שהתברר שהפעילות של סיליקון פוטוניק אינה רווחית.

לדברי עלווה, אנו עובדים בפתחה של "מלחמת חורמה על טאלנטים טכנולוגיים בישראל. אנחנו רואים פה מבול של ענקיות אינטרנט ששוטפות את המדינה וכמות סטארט-אפים מטורפת, וכולם רוצים את אותם אנשים".

כך גם לדברי דרמון, השינויים בהייטק הישראלי יוכתבו בעיקר מהשפעות של כניסת חברות זרות בינלאומיות לזירה המקומית: "אנחנו רואים עלייה מאוד דרמטית במעורבות של קבוצות זרות כמו אמזון ועליבאבא. שנת 2018 הולכת להיות שנה מרתקת מבחינת ההייטק הישראלי עם דגש על השפעת הגופים הבינלאומיים והכסף הגדול על כוח-האדם במשק". 

על התבגרות של תעשיית ההייטק בישראל שגב אמרה כי "עד לפני 10 שנים הייתה חגיגה בעיתונים על כל סטארט-אפ שנמכר בסכומים של עד 60 מיליון דולר. זה היה מאוד מביך. מה שגורם ליזמים היום לרצות לבנות חברות גדולות, זה מה שקורה בסביבה ונחשב בעיניהם לאפשרי. כשהיזמים רואים הצלחות של חברות גדולות, התיאבון שלהם הולך וגדל".

כסף זר מול כסף מקומי

לדברי דרמון, "יש שיח סביב השאלה 'האם ישראל תדע לשמר את המובילות שלה בתחום ההייטק?', עם כל ההייפ שקורה באירופה. בישראל יש התמקצעות טכנולוגית בתחומים מאוד מסוימים, ואם אנחנו נדע לקחת את הכסף הזר שמגיע לכן ולהשתמש בו במקומות הנכונים כדי לקפוץ ולהאיץ את הכניסה לשוק, אז ישראל תשמור על היתרון שלה, גם בתחרות מול צרפת". לטענתו, במקומות אחרים בעולם חברות סטארט-אפ מפחדות לקחת כסף מגופים גדולים בשלבים הראשונים "כי לכאורה זה צובע אותם והופך אותם לפחות אטרקטיביים. בישראל יודעים להשתלב בחברות בינלאומיות".

"אני הייתי שמחה אם היינו מצליחים לייצר פה אקוסיסטם של חברות ישראליות גדולות שגם קונות חברות, ולא היינו כל הזמן רק מוכרים למדינות זרות. אני מאמינה שזה לא רחוק שנוכל לעבוד פה בתוך הסביבה שלנו". אמרה שגב.

לדברי וולדמן, האקוסיסטם הזה כבר קיים: "מלאנוקס קנתה כבר כמה חברות ואנחנו רואים כבר כמה חברות ישראליות גדולות, ואני לא רואה את עצמי בתור חברה גדולה, שגם משקיעות וגם קונות בישראל". מלאנוקס השיקו לפני מספר ימים תכנית חדשה לסטארט-אפים בשלבים המוקדמים. לשאלה האם הסטארט-אפים הצעירים היום שונים ממלאנוקס בשלביה הראשונים, וולדמן ענה: "היו אז פחות קרנות הון סיכון בארץ ופחות כסף זמין. לימים היום הרבה יותר קל לגייס כסף ולרוץ קדימה. הקישוריות לעולם והכסף הזר שבא מסין, ארה"ב ואירופה עוזר לחברות סטארט-אפ להתקדם".

סטארט-אפים צעירים מול בוגרים

לדברי שגב, "פירסט טיימרס היום מגיעים לקרנות הרבה יותר בשלים מלפני כמה שנים כי יותר קל להתחיל ויותר זול לפתח פרוטוטייפ".

לדברי עלווה, אקזיט ראשון, גם אם פחות איכותי, יכול להיות חיובי עבור הכלכלה הישראלית: "יש קודם כל את ההיבט של הנסיון. בארץ יש 5-7 אלף חברות סטארט-אפ של יזמים צעירים. אין להם ניסיון והם עושים מלא טעויות באופן טבעי. הרבה מהחברות האלה לא יכולות להיו המובילאיי הבאה, אבל הן כן יכולות לתת למשקיעים ערך יפה וככה הם גם לומדים ועוברים בית ספר. רוב היזמים שאני מכיר זה לא אנשים שעשו את המכה ויושבים בבית. זה אנשים שכל הזמן מחפשים את הדבר הבא. אני גם יכול להגיד על עצמי שאני מתחיל לחשוב על החברה הבאה שלי עכשיו ואני כבר בא ממקום אחר, והרבה יותר בריא, ובמבט לאחור זה יאפשר לי ליצור חברה בסדר גודל הרבה יותר גדול שלא תישאר רק מרכז פיתוח של עליבאבא".

עלווה הוסיף שהפן השני של יזמים מנוסים שכבר עשו אקזיט הוא רווחה כלכלית: "על יזם חדש שמנסה לפתוח חברה בישראל יש המון לחצים. גם לחצים מקצועיים לחצים בבית - אנשים שעובדים שנה בלי משכורת ומנסים לבנות משהו, יש עליהם לחץ מאוד גדול. אנשים שמגיעים מנקודה יותר נוחה, אחרי שכבר עשו אקזיט ובלי לחץ כלכלי, יכולים להגיע יותר רחוק. גם יהיה יותר קל לגייס כסף ליזם שכבר עשה את זה בעבר".

שגב מספרת שמרבית ההשקעות שעשתה בשנים האחרונות היו דווקא ביוזמות ראשונות של יזמים חדשים: "אני חושבת שדווקא האקזיטים הפחות מוצלחים שלי היו של יזמים סדרתיים. הרבה פעמים ליזמים סדרתיים הרבה יותר קל לגייס כסף, גם עם זה על רעיון בינוני ומטה. יזמים סדרתיים יכולים לגייס 10-15 מיליון דולר לרעיון לא הכי טוב ואז הם מסתבכים כמה שנים בתוך סטארט-אפ בינוני עד שהם מצליחים למכור אותו. אבל כמובן שגם יזמים חדשים מתפשרים הרבה על איכות המשקיעים ומוצאים את עצמם בשותפויות בעייתיות".

לטענת וולדמן, "מי שמוכר את החברה שלו, שם חסם על כמות הכסף שהוא יכול להרוויח ממנה. אחרי המכירה של וויקס שנמכרה במיליוני דולרים, היא שווה היום מיליארדים. אם אתה נשאר עצמאי, וממשיך ובונה חברה מאוד גדולה אתה יכול למכור בסופו של דבר במיליארדי דולרים. זה עניין של סבלנות, של השקעה, של התמודדות עם המון דברים". הוא הוסיף: "אנחנו עושים כבר כמה שנים השקעות אסטרטגיות בחברות סטארט-אפ כשהמטרה היא לא רק לעשות כסף אלא שהטכנולוגיה שלהם מעניינת אותנו ונרצה להשתמש בה, או שהטכנולוגיה שלהם משתמשת במוצרים שלנו ותביא את המוצרים שלנו קדימה. התכנית היא של השקעות סיד וכבר יש לנו מעל 30 חברות שפנו אלינו. אנחנו מסתכלים על חברות שתהיה להם סבלנות לצמוח ולגדול בצורה משמעותית".

לדברי עלווה, האופי של הסטאראפים הישראליים דומה לחברות הסיניות: "אין אצלם תהליכים שלוקחים שנים, הם רוצים הכל כאן ועכשיו. המרכז של עליבאבא בישראל הוא המרכז היחיד שלהם שאין רוב סיני. זה שאלה מעניינת למה זה ככה. למעשה אין שם היום אף סיני. לדעתי זה נובע משתי סיבות: הם עובדים בישראל כבר כמה שנים ויש להם בטחון מסויים בישראל. הדבר השני והיותר בולט זה בתרבות הישראלית - כשמשווים את הישראלים לאמריקאים, לאירופאים ואפילו ליפנים, אנחנו הרבה יותר קרובים לסינים. אני קורא לזה 'חוסר סבלנות'".

דרמון: "אני חושבת שאחרי החברות האמריקאיות ראינו את המזרח ואז עלייה חזקה מאירופה. אני מסכיה עם נבו שאנחנו הכי דומים לסינים, כנראה מסיבה תרבותית, כי אנחנו וורקוהוליקס כמוהם. הישראלים זהה עם שעובד מאוד קשה, קם בבוקר וחושב איך אני יכול להוביל שינוי. ישראל נהייתה פלייגראונד של כל השחקנים הגדולים הסינייים. גם אחרי השינוי ברגולציה השחקנים הגדולים עדיין פה. שר האוצר הצרפתי צוטט אומר שהם רוצים ללמוד מאיתנו לולא רק מארה"ב. אנחנ וצריכים ללמוד איך למנף את זה. מבחינתי, בהשקעות בקרנות ובעיקר ברמת הסטאטאפים זה התעוררות מחודשת באירופה סביב תימות שישראל משתלבת שם בדיוק. אחת הקבוצות הכי גדולות בעולם שמקורם מסין, ישבה איתנו בקבוצת שיח".

וולדמן סבור שהעתיד של ההייטק נמצא בביג דאטא: "עליבאבא זה אחד הלקוחות שלנו בסין, ואנחנו עזרנו להם לעשות 26 מיליארד דולר ביום אחד ותחשבו על כמות הדאטא שצריך להעביר ביום אחד ובאיזה הספקים".

דרמון נשאלה לגבי שינוי הדמות של היזם הישראלי הקלאסי, יוצא יחידת 8200: "להגיד שיש שינוי דרמתי זה לא, אבל אנחנו מתחילים לראות יזמיות נשים וגם יזמים מרקעים סוציואקונומיים מאוד שונים. הצבא הוא גורם מכריע, אני מעורבת בתיכונים בלעשות כל מיני תכניות עם הצבא כדי להכניס אנשים שונים ל8200 ושהיה יותר מגוון כדי שכשהם יצאו יהיה להם כלים. הצבא הוא מאוד משמעותי בהתפתחות של יזם בישראל".