"מפחדים שכסף של משקיעים במטבעות קריפטו ייעלם"

התחום ה"חם" ביותר בעולם ההשקעות בחודשים האחרונים הוא כמובן המטבעות הדיגיטליים וטכנולוגיית הבלוקצ'יין. מטבעות ה"קריפטו" הניבו למחזיקים בהם תשואה של אלפי אחוזים בשנה האחרונה, בהובלת מטבע הביטקוין. מה מאפיין את התחום ומה צפוי בשנים הקרובות לטכנולוגיות ולמטבעות הדיגיטליים? האם עדיין אפשר להרוויח כסף ומה הסכנות בתחום? לשאלות אלה ואחרות התייחסו הדוברים במושב שעסק בביטקוין, בלוקצ'יין וקריפטוגרפיה, בוועידת ישראל לעסקים של "גלובס".

במושב השתתפו רוג'ר וור, מייסד ומנכ"ל ביטקוין.קום; חנן שטיינהארט, מייסד ושותף בקרן פאלו אלטו בלוקצ'יין המתמחה בהשקעות במטבעות דיגיטליים; ד"ר גיתית גור גרשגורן, כלכלנית ראשית, רשות ני"ע; אורי גרינפלד, כלכלן ואסטרטג ראשי בפסגות, ומור אסיא, מנכ״לית שותפה ומייסדת, iangels. את המושב הנחה רועי קצירי, כתב ועורך במוסף שוק ההון ב"גלובס".

רוג'ר ור: "מפחדים שכסף של משקיעים במטבעות קריפטו ייעלם"

"המטבעות הדיגיטליים הם כנראה הדרך היעילה ביותר שהעולם מצא במטרה לצמצם את העוני להרחיב את החופש הכלכלי, כמו למשל את היכולת להקים עסקים. לביטקוין יש השפעה על הרבה מאוד פרמטרים הקשורים לחופש הכלכלי והוא נפוץ בעיקר המדינות שהם רמת החופש הכלכלי גבוהה כמו הונג קונג למשל", אמר וור בתחילת המושב (השתתף בשיחת וידאו מארה"ב ושילב מצגת).

"חירות כלכלית מובילה להארכת משך החיים, הרחבת ההשכלה בקרב האוכלוסייה ועוד ממדים חיוביים לכן היא חשובה מאוד. היא גם מובילה להפחתת העימותים והמלחמות, הורדת רמת השחיתות, והעלאת כושר ההשתכרות של האוכלוסיות החלשות בחברה, לצד הורדת שיעור האבטלה".

"למטבעות הדיגיטליים יש השפעה עצומה וחיובית על החופש הכלכלי בעולם. הם למשל מאפשרים העברות תשלומים שלא ניתן לחסום אותם על ידי רגולטור כזה או אחר. הם מאיצים את החדשנות בעולם ונותנים דחיפה גדולה להתרחבות הכלכלה, ובסך הכל הם תורמים להגדלת רמת האושר בעולם".

עוד אמר וור כי "בשורה התחתונה מטבעות הקריפטו והביטקוין תורמים להעלאת רמת החיים בעולם. המצב היום דומה לתקופה שלפני המהפכה שהביא הדואר האלקטרוני. פעם לא ידעו להשתמש בזה אבל מהר מאוד אנשים הבינו שזה מאוד קל ומגיע במהירות לכל מקום בעולם, והיום המצב דומה עם המטבעות הדיגיטליים".

פרופ' אלי בן ששון מהפקולטה למדעי המחשב בטכניון וחנן שטיינהרט התייחסו בהמשך להיבטים שונים ולאתגרים שהמטבעות הדיגיטליים מציבים. "הבעיה העיקרית שיש כיום היא כיצד לעלות מקצב עסקאות של כ-10 בשנייה לאלפי או עשרות אלפי טרנזקציות בשנייה. אתגר נוסף הוא האם אפשר להגיע לקונצנזוס בצורה מבוזרת מבלי לשרוף את כדור הארץ מכיוון שצריכת החשמל בתחום מטבעות הקריפטו עולה בקצב שאינו בר קיימא. הבטחת הביטקוין מאותגרת גם על ידי כוחות רגולטוריים מסורתיים - יש את שאלת הביזור בר קיימא לאורך זמן".

בן ששון ייסד ביחד עם קבוצת מדענים את מטבע ה"זיקאש" ונשאל על ידי שטיינהארט מה ההבדל בינו לבין הביטקוין: "לכל מטבע יש את המאפיינים שלו, הטכנולוגיה של זיקאש מאוד מתקדמת ומאפשרת לצרכנים לשמור על מידע רגיש מאוד כמו משל כמה כסף עבר מאחד לשני".

- האם אתה לא חושב שישתמשו בזיקאש ובמטבעות אחרים לצרכים שליליים?

בן ששון: "פרטיות היא תכונה חיונית כדי שכסף ישמש ככסף. בביטקוין זה לא קיים עדיין ובזיקאש זה קיים. אני לא מכיר טכנולוגיה בעולם שלא ניתן להשתמש בה למטרות לא ראויות. גם שאינטרנט יש הרבה שימושים לא ראויים אבל החברה החופשית מבינה שהיתרונות גדולים הרבה יותר מהחסרונות ואותו דבר גם עם המטבעות הדיגיטליים".

שטיינהרט: "הרעיון מאחורי המצאת הביטקוין היה למעשה לחזור לערכי הבסיס של הכסף. כלומר אנונימי, בינלאומי, לא הצריך מוסד פיננסי מתווך, כמו שהיה הזהב למשל. האם אתה רואה עולם שבו המטבעות הדיגיטליים יהיו את נקודת ההתייחסות ולא הדולר למשל?"

בן ששון: "אני בהחלט יכול לראות מצב שמטבעות הקריפטו ישלטו בעולם בעתיד. אבל קשה מאוד לחזות מה יקרה. החזון שלי הוא שהם יהיו משאב מבוזר לשימוש הציבור הכללי, חופשי ובטוח לשימוש עבור כולם, שאינו ניתן לשליטה על ידי המוסדות החזקים בעולם. כבר היום אנשים חושבים איזה עוד פונקציות חברתיות אפשר לשפר באמצעות טכנולוגיות מבוזרות. הפוטנציאל שאולי זה ייקרה הוא מאוד מרגש".

"מפחדים שכסף של משקיעים ייעלם"

- בהמשך המושב נערך פאנל בהשתתפות ד"ר גיתית גור גרשגורן, אורי גרינפלד ומור אסיא.

אסיא: "אני מאמינה שהביטקוין מבשר על עידן כלכלי חדש, כלכלה מבוזרת יותר, דרך חדשה לגיוס הון. אני רואה דור חדש של יזמים שיגייסו הון עבור מטבעות חדשים, 'טוקנים', ולא באמצעות מניות".

גרינפלד: "לדעתי לא מדובר בעידן כלכלי חדש. הכלכלה עובדת כיום במטבעות הקיימים. כדי שהביטקוין יתקיים הממשלות צריכות לאמץ אותו ואני לא רואה את הממשלות מוותרות על היתרון הכי הגדול שלהם - היכולת שלהם להדפיש כסף".

גור גרשגורן: "אין ספק שיש הבטחה בטכנולוגיה החדשה והרבה מהרעיונות שעומדים מאחורי הביטקוין ימשיכו ויובילו אותנו לעתיד חדש. אבל, לא מדובר בהכרח בביטקוין. ראינו בעבר הרבה טכנולוגיות חדשות שנעלמו מהר מאוד לטובת טכנולוגיות אחרות שהחליפו אותן ויכול להיות שזה גם מה שיקרה כאן".

- איך אפשר להעריך את השווי של הביטקוין?

אסיא: "התנודתיות בתחום מטבעות הקריפו הייתה צפויה, ולכן צריך להסתכל על המגמה לטווח ארוך. כיום אנחנו בסוג של כלכלת מחסור שמשפיעה כמובן על מחיר הביטקוין".

- האם ביטקוין יכול לשמש חלופה לזהב?

גרינפלד: "לא בטוח שהזהב באמת משמש אמצעי לשמירת ערך של כסף. אם תהיה קטסטרופה אמיתית בעולם לא בטוח שכדאי שיהיה לי ביטקוין כי לא בטוח שבכלל תהיה לי גישה אליו במקרה של עולם אפוקליפטי".

- היום יש כ-1400 סוגים של מטבעות דיגיטליים שנסחרים בעולם. האם הרגולציה צריכה להקל על הנפקות של טוקנים, ICO ?

גור גרשגורן: "כדי שעסק יצליח הוא צריך ודאות רגולטורית וזה לוקח זמן, ונכון שזה ייקח זמן. גם הרגולטור צריך זמן להבין מה קורה. גם היזמים אגב צריכים את אותה ודאות כדי להבין כיצד לפעול נכון. יש דומיננטיות של ישראלים בהרבה תעשיות חדשניות ואנחנו מברכים על זה, אבל צריך לברור כאן כי אנחנו מפחדים שכסף של משקיעים עלול להיעלם כליל".

אסיא: "ישראל היא בהחלט מוקד של השקעות ומיזמים בתחום הבלוקצ'יין והקריפטו. היום אנחנו הבלוקצ'יין ואלי. יש צוותים בהייטק ובאקדמיה שעובדים בימים אלה על פיתוח טכנולוגיות מאוד מרתקות בתחום הזה".

- האם נראה כסף מוסדי שישקיע בביטקוין?

גרינפלד: "אין ספק שיהיו הרבה מוצרים פיננסיים הקשורים לביטקוין ומטבעות דיגיטליים. משקיעים מוסדיים ממש לא בטוח כי לא מדובר בנכס להשקעה אלא ספקולציה, שהיא אגב לא דבר רע. כלומר אתה קונה את הנכס רק בגלל שאתה מאמין שמישהו בעתיד יקנה אותו במחיר יותר גבוה ממך".

- האם מניות של חברות הפועלות בתחום הבלוקצ'יין צריכות להיסחר בבורסה של תל אביב?

גור גרישגורן: "אנחנו חייבים לדאוג לכך שבבורסה יתקיים מסחר הוגן ותקין, ולמשקיעים צריך להיות את כל המידע הזמין. בתחום הבלוקצ'יין כרגע לא ברור מה הרגולציה אומרת, כולל דברים בסיסיים ביותר כמו תפעול. הנושא נמצא בבדיקה בכל העולם וגם אצלנו. נשמח להערות והארות של הציבור בנושא".

אסיא: "אני צופה שהרגולציה תתקדם אחרי הטכנולוגיה ותמצא את הפתרונות לתחום הזה שמתפתח במהירות בארץ ובעולם ואין ספק שהוא כאן כדי להישאר".