האם כל בלוקצ'יין שווה זהב? בקצרה - ממש ממש לא

לפני שמצמידים תג מחיר מנופח לכל פעילות מבוססת בלוקצ'יין, יש לזכור ש"התואר" הזה כלל אינו סינרגטי לפעילותן של רבות מהחברות שמצמידות אותו לשמן - ולכן הוא אינו ערובה לשיפור העסקים או להנבת ערך

בלוקצ'יין / איור: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
בלוקצ'יין / איור: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

בשיא בועת הדוט.קום נהרו משקיעים לחברות טכנולוגיה שהוסיפו "com." או "e-" לשמן, תוך התעלמות מנתונים בסיסיים, כגון היעדר רווחים או אפילו הכנסות, והביאו לזינוקים של מאות אחוזים בשוויין. התפוצצות הבועה בשנת 2001 מחקה 5 טריליון דולר מהשווקים.

בחודשים האחרונים, התופעה חוזרת במלוא הדרה: עשרות חברות שהוסיפו "בלוקצ'יין" לשמן או הכריזו על כניסה לפעילות בתחום, נוסקות מיידית. מרבית הזינוקים מתרחשים למרות שלמרביתן אין כוונה להטמיע בלוקצ'יין בעסקיהן הקיימים, אלא בעיקר כוונות עתידיות, ברובן עמומות, להיכנס להשקעות בתחום המטבעות הקריפטוגרפיים.

דוגמה בולטת היא Long Island Ice Tea, יצרנית תה קר, שמאז 2011 צברה רק הפסדים. שינוי שמה ל-Long Blockchain הביא לזינוק של 500% ביום מסחר, שהסתיים ב-183% בסופו. מיותר לציין שהבלוקצ'יין לא צפוי לשפר את טעם המשקאות או להגביר מכירות, אינו סינרגטי לפעילות החברה או לתחום התמחותה, וכניסה להשקעות בו כפעילות נוספת אינה מבטיחה דבר למשקיעים.

עם השם "בלוקצ'יין" מגיעה גם התנודתיות למניות החברות, וברוב המקרים הן חוות לאחר הזינוק תיקון מסיבי. לראיה, מניית Long Blockchain איבדה בשבוע כמעט מחצית מהעלייה שהשיגה. ייתכן שעצם ההכרזה על כניסה לבלוקצ'יין גוררת ביקושים ממכונות המזהות את הטרנד, ומוכרות לאחר העליות למשקיעים שנכנסו מאוחר.

בלוקצ'יין אינו "תרופת פלא" לשיפור עסקים ולהנבת ערך למשקיעים. אך כיצד ניתן לזהות חברות שבאמת מתאימות ליישום בלוקצ'יין, ולהבדילן מחברות ש"רוכבות על הגל" ללא ביסוס עסקי?

כדי שבלוקצ'יין יהווה פתרון אפקטיבי לחברות, צריכים להתקיים בעסקיהן - או בחלק רלוונטי מהם - המאפיינים המרכזיים המובאים להלן.

1) צדדים רבים משתפים ומעדכנים מידע, ויכולים ליהנות משקיפות מלאה (בבלוקצ'יין ציבורי) או חלקית (בבלוקצ'יין פרטי) במערכת. שרשרת אחת יכולה לשמש מספר חלקים בארגון או מספר ארגונים במקביל, ללא שליטה של אף צד.

2) המשתתפים זקוקים לאמון ולאימות שהפעולות תועדו ואושרו, אך אינם זקוקים לגורם מרכזי אחראי (בדרך יתקיים במערכות סגורות של ארגונים). ביטול הגורם המתווך מאפשר להפחית מורכבות, לקצר תהליכים ולמזער עלויות.

3) קיצור זמני עסקאות: מרכיב התלוי בפרוטוקולים בבסיס הבלוקצ'יין. בעוד שלביטקוין זמני המתנה יחסית ארוכים כיום, טכנולוגיות בלוקצ'יין חדשות יוכלו לאפשר אישור עסקאות מהיר.

4) צורך ברישום קבוע ובלתי הפיך - בניגוד לפלטפורמות קיימות שבהן המשתמשים מחזיקים בעותקים קשיחים, בלוקצ'יין מייתר זאת כמערכת דיגיטלית מבוזרת ומוצפנת, ויכול להועיל בהפחתת תהליכים בירוקרטיים גוזלי זמן ומשאבים.

5) אפשרות לעיבוד מידע רב באופן מתוחכם ויעיל, כגון שימוש בחוזים חכמים.

המרוויחים הפוטנציאליים

לצד הצורך בהתאמה ספציפית של עסקים לבלוקצ'יין, הסיכון העיקרי לחברה שלא תשכיל לאמץ בלוקצ'יין במקום שבו הוא מתאים ומייעל תהליכים, הוא שתמצא עצמה נדחקת על-ידי חברות שכן יעשו זאת.

סביבתו הטבעית ביותר של הבלוקצ'יין היא התעשייה הפיננסית. מעבר ליישומים במערכת הבנקאית, ישנן אפשרויות יישום עצומות נוספות שקורמות כיום עור וגידים. לדוגמה, בדצמבר הפכה בורסת ASX האוסטרלית לבורסה הגדולה הראשונה שאימצה בלוקצ'יין לצורכי סליקה ורישום החזקות בניירות ערך.

תעשיות נוספות שעשויות להרוויח ממעבר לבלוקצ'יין הן שירותים ממשלתיים, בריאות, נדל"ן, אנרגיה, מסחר קמעוני, תיירות וחקלאות. לדוגמה, שירותים שבהם יש צורך במרשם ציבורי או פרטי למניעת הונאות או כפילויות של בעלות, כגון הרישום בטאבו. בעוד שכיום התהליך מצריך ניירת מרובה, בירוקרטיה מייגעת ועלויות גבוהות - העברת רישומי הבעלות על גבי בלוקצ'יין, נוסף על נטרול הבעיות לעיל, יכולה להועיל גם במניעת רישום כפול או אי-רישום. מדינות רבות כבר נמצאות בתהליכי פיתוח מתקדמים של העברת רישומי מקרקעין לבלוקצ'יין.

דוגמה רלוונטית נוספת היא תעשיות החשופות להלבנת הון ומימון טרור, כגון תעשיית היהלומים. חברת Everledger פועלת בתחום ומאבטחת למעלה ממיליון יהלומים תוך פחות משנתיים מהקמתה, תוך יצירת "דרכון דיגיטלי" לכל יהלום, העוקב אחר הבעלות עליו ומבטיח מסחר נקי מהונאות ומכסף שחור.

תהליך רלוונטי נוסף הוא בחירות. כמעט 100 שנים אחרי המשפט האלמותי של סטלין ש"הבוחרים לא מחליטים, אלא סופרי הקולות", חברת Follow my Vote מתכננת הקמת פלטפורמת בלוקצ'יין לספירת קולות, שתסייע במניעת זיופים, ותאפשר תוצאות מהירות ומדויקות יותר, תוך חיסכון משמעותי בעלויות.

שירותים הדורשים זיהוי פיזי גם כן עשויים לעבור לבלוקצ'יין, כדי לאפשר הוכחת זהות ללא פנים.

אתגרים באימוץ בלוקצ'יין

עם זאת, עצם המעבר לבלוקצ'יין עשוי לטמון בחובו אתגרים משמעותיים. ראשית, יש צורך בהוכחה ובהבטחה של רמת אבטחה גבוהה במערכת, במיוחד בעידן של מתקפות סייבר מתוחכמות, תוך שימור יעילות ומהירות המערכת. מאידך, הצפנת הנתונים טרם אחסון על גבי הפלטפורמה עשויה להגביר אבטחה ומהימנות, אך לפגוע בשקיפות ובמהירות השלמת העסקאות. נדרש למצוא את האיזון הנכון בתכנון המערכת.

שנית, אין כרגע כל מסגרת רגולטורית מוסדרת כדי לקבוע מהם הסטנדרטים המקובלים בעסקאות אלו. תהליך ההטמעה ידרוש תמימות דעים בין מקימי הפלטפורמה בנוגע ליצירת כללים מוסכמים ללא גורם חיצוני המסדיר זאת.

שלישית, יש לבחון את האינטגרציה של טכנולוגיית הבלוקצ'יין עם טכנולוגיות ומערכות קיימות בחברה, כשדרוג, תחליף או תוסף משמעותי. מהפכת בלוקצ'יין מוצלחת כרוכה בסינרגיה רבה ככל הניתן עם המערכות הקיימות.

לבסוף, כיום הבלוקצ'יין הנפוץ ביותר, שבבסיס הביטקוין, גוזל רמות אסטרונומיות של חשמל, בעיקר בשל פרוטוקולים ישנים המחייבים "Proof of Work", קרי הוכחה שהועמדו משאבים לפתרון משוואות מסובכות. מה גם, שרוב החשמל "מתבזבז", שכן הבלוק שייווצר לבסוף הוא של הכורה שפתר ראשון את המשוואה, והשקעת האחרים ירדה לטמיון. כיום יש מנגנונים אחרים במקום ה-POW, חסכוניים יותר בחשמל.

לצד השימושים הפוטנציאליים הרבים, "לא כל הבלוקצ'יין זהב". בחלק מהמקרים הטכנולוגיה מאפשרת ייעול וקיצור תהליכים בתחומים צרים וצדדיים בכלכלה, שאינם טומנים בחובם מקורות הכנסות ורווח משמעותיים. גם כאשר בלוקצ'יין יכול לשמש "בליבת הפעילות", בחלק ניכר מהמקרים יהיה מדובר בשיפור או בייעול תהליכים, אך לא בהכרח במקור רווח משמעותי נוסף. ראוי להביא זאת בחשבון לפני שמצמידים תג מחיר מנופח לכל פעילות מבוססת בלוקצ'יין.

נקודה נוספת נוגעת לפרקטיות הטמעת הבלוקצ'יין בתעשיות הרלוונטיות, כעשר שנים לאחר המצאתו. יש הטוענים שתהליך כה משמעותי עשוי לקחת עשרות שנים, ושהמהפכה רק בראשיתה. מאידך, ניתן היה לצפות לשימושים פרקטיים רבים יותר בבלוקצ'יין בתעשיות הרלוונטיות, דבר המעיב על ישימות הטכנולוגיה בקנה מידה נרחב ועל הפוטנציאל המקווה.

כיום, למרות יישומים מוגבלים במערכות סגורות של ארגונים מסוימים, וניסיונות לשתף פעולה ביישומים מערכתיים וחוצי-ארגונים, הטכנולוגיה טרם יושמה באופן נרחב בין גופים שונים ובכמויות נתונים גדולות. להערכתנו, הר הבלוקצ'יין לא יוליד עכבר, אך הר הציפיות כיום כנראה גבוה מדי.

הכותבים הם, בהתאמה, שותף ומתמחה ב-PwC ישראל. הגורמים בכתבה עשויים להשקיע בני"ע ו/או מכשירים, לרבות אלו שהוזכרו בה. האמור אינו מהווה ייעוץ או שיווק השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם

בלוקצ'יין הוא "יומן" דיגיטלי וביזורי, שבו מתועדות עסקאות שבוצעו בשרשרת בלוקים. בכל בלוק חותמת זמן ולינק לבלוק הקודם, ולא ניתן לשנותם בדיעבד. בלוק נבדק ומאושר על-ידי המשתתפים במערכת, תהליך המייתר את הצורך בגורם מרכזי שיאשר את העסקאות