למרות הסנקציות: עסקים בינל' ממשיכים לפעול בצפון קוריאה

עסקים רבים פועלים במדינה תחת מבנים מעורפלים שעוזרים להם לטשטש את קשריהם אליה

חיילים במצעד צבאי בצפון קוריאה / צילום: שאטרסטוק, א.ס.א.פ קריאייטיב
חיילים במצעד צבאי בצפון קוריאה / צילום: שאטרסטוק, א.ס.א.פ קריאייטיב

עסקים בינלאומיים ניצבו בשבוע שעבר בפני תאריך היעד ליציאה ממיזמים משותפים שפועלים בצפון קוריאה. אבל עשרות מהם עדיין פועלים שם, לפי מומחים, תחת מבנים מעורפלים שמסייעים להם לטשטש את קשריהם לצפון קוריאה. הם מספקים למדינה הזו הכנסות משמעותיות, ומדללים את השפעת העיצומים הפיננסיים על משטרו של קים ג'ונג און.

"כלכלת צפון קוריאה ממשיכה לתפקד על אף שהיא מבודדת יותר ויותר על ידי הידוק מסע העיצומים הבינלאומי", אמר בן דיוויס, פקיד לשעבר במשרד האוצר האמריקאי שמנהל את המחקר ב- Kharon, חברת טכנולוגיה שמזהה סיכוני עיצומים עבור חברות.

בחודשים האחרונים, גם מועצת הביטחון של האו"ם וגם הממשל האמריקאי העלו את רף הענישה נגד צפון קוריאה, כולל איסורים חדשים על מיזמים משותפים כדי להרתיע את תוכנית הגרעין של המנהיג קים. אבל האיסורים הללו התבררו כחדירים.

האו"ם וארה"ב עדיין לא ציינו שום חברה שמפירה את האיסור על מיזמים משותפים, אבל החשש מתרכז בקשרים בין צפון קוריאה לחברות מסין, מלזיה, סינגפור, הונג קונג ומדינות נוספות ששומרות על קשרים מסחריים עם המדינה המוחרמת.

כמה מהמיזמים נראים רווחיים במיוחד לצפון קוריאה. לדוגמה, דיווחי הממשל האמריקאי מראים שמדינה זו מחזיקה בחלק משמעותי מהמסחר הלא חוקי בסיגריות בעולם, שמגלגל מיליארדי דולרים בשנה.

פקידים אמריקאים ועריק בכיר מצפון קוריאה בעל ידע ישיר על פעילותו הפיננסית של קים, אומרים שמרבית הרווחים נכנסים ישירות לקופות של פיונגיאנג. המזומנים הללו משמשים למימון הצבא, תוכניות הנשק הגרעיני ומוצרי היוקרה שמסופקים לאליטה הפוליטית והצבאית שמסייעת להמשיך את שלטונו של קים.

חברה גדולה אחת שמעורבת עדיין במיזם משותף בצפון קוריאה היא אורסקום טלקום מדיה וטכנולוגיה ממצרים. בדוחותיה הכספיים לינואר-יוני 2017, החברה דיווחה על החזקה של 75% במיזם סלולרי עם חברת הדואר והתקשורת הצפון קוריאנית. היא גם ציינה החזקה בבנק צפון קוריאני שנקרא אוראבנק, שלפני כן מסר שהוא נסגר. אורסקום רשמה נכסים בשווי של 1.2 מיליארד דולר נטו מהמיזם הסלולרי בצפון קוריאה, ודיווחה שהיא קיבלה דיבידנד של 15 מיליון דולר ממנו ב-2016, ושל כ-39 מיליון דולר בחודשיים הראשונים של 2017. מידע עדכני יותר לא היה זמין.

לא ברור אם אורסקום מפירה עיצומים כלשהם. החרם של האו"ם מאפשר לחברות לקבל פטורים ממנו, אם הן עוסקות ב"מיזמי תשתית ציבורית לא מסחרית שלא מניבים רווח".

יו"ר אורסקום, נאגיב סוויריס, שהוא בעל אזרחות אמריקאית, אמר לאחרונה ל"וול סטריט ג'ורנל" שהחברה מצייתת לכל החלטות האו"ם, ואין לה תוכניות לעזוב את צפון קוריאה.

החברה המצרית מסרה בעבר ש"יש לה תהליך של בידוד החברה הבת הקוריאנית שלה, כדי להבטיח שהיא מצייתת לכל החוקים הנוגעים בדבר". היא הגישה בקשות לאגף לבקרת נכסים זרים באוצר האמריקאי ובמועצת ביטחון של האו"ם, באמצעות רשויות מצריות, לקבלת רישיונות להמשכת עסקיה בצפון קוריאה.

קשריה העולמיים של צפון קוריאה מדגישים את הקשיים של האו"ם באכיפת ציות לעיצומים בקרב המדינות החברות בארגון. מדינות רבות לא הגישו לארגון את דוחות היישום של העיצומים שהן היו אמורות להגיש. חוקרים מטעם האו"ם מתלוננים שמדינות רבות אינן מגיבות כראוי לעדויות על הפרת עיצומים. למדינות רבות יש גופי אכיפה פנימיים חלשים מדי או עדיפויות פוליטיות וחוקיות סותרות, שמאפשרות התעלמות מהעיצומים, לפי פרשנים.

קשרי פיונגיאנג עם חברות בעולם מאיימים גם על מוסדות פיננסיים שרוצים להימנע מענישה בגין פעילות שקשורה למשטר שם. Kharon מזהירה שקשה לאתר מיזמים משותפים אחרים בצפון קוריאה, וזהו סיכון לבנקים ולמשקיעים שלהם.

"זיהוי אינטרסים לא מדווחים בצפון קוריאה הוא אתגר למוסדות מסחריים", אמר דיוויס.

חברה אחרת, Charoong Thai Wire and Cable מתאילנד, מקיימת קשרים עם צפון קוריאה באצעות מיזם משותף עם חברת הדואר והתקשורת שלה, כדי להפעיל את שירותי האינטרנט, הטלפון והטלוויזיה בכבלים בצפון קוריאה.

Charoong דיווחה בדוחות שלה ל-2016 שיש לה 25% בחברה מתאילנד שיש לה מיזם עם "חברת הטלפון והתקשורת של צפון מזרח אסיה" הצפון קוריאנית. היא דיווחה גם על החזקה של 20% בחברה מהונג קונג שהיא שותפה בחברה הצפן קוריאנית "סטאר" שמנהלת את שירותי האינטרנט בצפון קוריאה. Charoong דיווחה ששתי ההחזקות הללו הניבו לה הכנסות של כמעט 4 מיליון דולר בשנה שעברה.

תאילנד לא דיווחה לאו"ם על צייתנותה לעיצומים נגד צפון קוריאה מאז 2009. דובר שגרירות תאילנד בוושינגטון אמר שהמדינה "מחויבת לחלוטין ליישום החלטות מועצת הביטחון שנוגעות לצפון קוריאה". הוא סירב לפרט.

בריטיש אמריקן טובאקו, יצרנית הסיגריות והבעלים של מותג לאקי סטרייק, מכרה את חלקה במיזם משותף עם ממשלת צפון קוריאה בשנה שעברה, על רקע הידוק העיצומים וחקירה של זיופי סיגריות, מסר מקור יודע דבר.

אבל הבעלים הרשום הנוכחי של המיזם היא לאקי גינברד, חברה מסינגפור, שהיא בבעלות של עוד חברה מסינגפור שהתאגדה בשנה שעברה, שהיא בבעלות עוד חברה בורסאית. לכולן יש כתובת ומזכירות אחת.

סינגפור, שבסוף השנה שעברה מסרה שהיא משעה את כל קשרי המסחר עם צפון קוריאה, מיישמת את עיצומי מועצת הביטחון "במלואן וכלשונן", מסר דובר שגרירות סינגפור בוושינגטון. הוא לא הגיב על שאלות לגבי החברות המסוימות.