חשיפה: יחידת המכס הסודית של משרד הביטחון

כך עוברות סחורות אזרחיות ביחידת מכס שכפופה ישירות למשרד הביטחון ■ המשרד אישר את קיום היחידה, אך סירב למסור ל"גלובס" את רשימת הגופים האזרחיים הממשלתיים שעוברים דרכה

מכס נתבג / צילום: איל יצהר
מכס נתבג / צילום: איל יצהר

1. הציבור הישראלי מכיר את המכס הישראלי דרך היבוא האישי, דרך מסלולי המכס בנתב"ג, או במקרה של תאגידים העוסקים ביבוא, דרך המכלול של שחרור סחורה תוך קבלת האישורים המתאימים מהרשויות המוסמכות ותשלום המסים. זאת, בהתאם לסוג הסחורה ולרמת המס. אלא, שהיום חושף "גלובס" סוג של "מסלול VIP" של המכס.

מדובר ביחידה עצמאית של מכס בנתב"ג שאינה כפופה לרשות המסים ולמשרד האוצר, כמו כל יחידות המכס, אלא כפופה ישירות למשרד הביטחון ולמנכ"ל המשרד ועוסקת לכאורה ביבוא ביטחוני. לכן, לכאורה, עניין היחידה העצמאית נראה הגיוני: אין שום סיבה שיבוא של משרד הביטחון, הכולל ציוד ביטחוני מגוון ומסווג, יעבור דרך המסלול הבירוקרטיים הרגילים של המכס. אלא של"גלובס" נודע שהיחידה העצמאית אינה עוסקת ביבוא ביטחוני בלבד, וכי חלק מהסחורות שעוברות בה הן אזרחיות לכל עניין ודבר, בין היתר, של חברות כמו התעשייה האווירית ורפאל, שחלק לא קטן מפעילותן הוא אזרחי.

זאת ואף זאת, יש גופים ממשלתיים שכלל לא קשורים למשרד הביטחון, שעל-פי הערכות מעבירים את הסחורות המיובאות דרך היחידה הזו. כך למשל, שראל, חברה ממשלתית ליבוא תרופות וציוד רפואי, העבירה את היבוא שלה דרך יחידת המכס של משרד הביטחון. בנוסף, על-פי הערכות, כל אנשי משלחות הרכש של משרד הביטחון עוברים גם הם דרך אותו מסלול VIP.

מכס
 מכס

כל הגורמים שאיתם שוחחנו בנוגע ליחידה הזו העדיפו לשמור על עמימות ("מדובר בענייני ביטחון המדינה"), והדגישו שמבחינה כלכלית אין פה שום הפסד לקופת המדינה. אלא, שקיום היחידה הזו מעלה כמה וכמה שאלות ותהיות. העובדה שהוקמה יחידת מכס שבאופן היסטורי שחררה נשק זה ברור ומובן. מה שלא ברור ולא מובן הוא שברבות השנים הדבר גלש גם לחברות ממשלתיות ביטחוניות בעלות פעילות אזרחית, לבתי חולים ממשלתיים ולגופים נוספים.

התוצאה היא, שבפועל, כל הגופים הללו שעוברים דרך יחידת המכס של משרד הביטחון נהנים מחוסר פיקוח ומחוסר אכיפה שאופייניים ל"ללקוחות" הרגילים של המכס. ככל הנראה, רשות המסים והמכס אינם מסוגלים להתמודד עם העוצמה של משרד הביטחון, והעיוות ההיסטורי שנמשך כבר שנים ארוכות הוא סוד גלוי לכל מי שמצוי בענייני מכס, אך לחלוטין לא שקוף לציבור.

גם רשות המסים וגם משרד הביטחון אישרו את קיומה של היחידה הזו. גורמים ברשות המסים מסרו בתגובה ל"גלובס" כי "אכן יש שלוחה של המכס במשרד הביטחון הכפופה מקצועית למכס, ומכסה, בפיקוח המכס, גם חלק מהתעשיות הביטחוניות". ממשרד הביטחון נמסר בתגובה: "1. יחידת המכס קיימת באישור רשות המסים ומינהל המכס, והיא נמצאת באגף מינהל הרכש של משרד הביטחון וכפופה לראש מינהל הרכש; 2. משרד הביטחון לא מטפל במתן שירותי מכס לחברת 'שראל' מאז שאיננה חלק ממשרד הבריאות כבר למעלה מ-15 שנה; 3. משרד הביטחון נותן שירותי מכס לתעשייה האווירית, בהיותה חברה ממשלתית-ביטחונית, על ששת חטיבותיה, לרבות חטיבת בדק מטוסים שעוסקת בתחזקות מטוסים צבאיים ואזרחיים כאחד".

לשאלה האם אפשר לקבל את רשימת הגופים הממשלתיים, לבד ממשרד הביטחון, שעוברת דרך יחידת המכס הזו, והאם גם עובדי משלחות הרכש עוברים דרך היחידה, נמסר ממשרד הביטחון: "הגופים הממשלתיים המקבלים שירותים מתחנת המכס במשרד הביטחון הינם: התעשיות הביטחוניות תעש, רפאל והתעשייה האווירית, משרדי הממשלה ויחידות סמך וגופים ממשלתיים נוספים. עובדי משלחות הרכש של משרד הביטחון, בכל הקשור לשינוע מטעניהם האישיים בדרך הים והאוויר בדרכם לחו"ל ובחזרתם ארצה, אינם עוברים דרך תחנת המכס של משרד הביטחון ומטופלים באמצעות משלחים בינלאומיים וסוכני מכס אזרחיים".

גורמים בתעשייה האווירית אישרו ל"גלובס" שכל היבוא של התעשייה האווירית, כולל האזרחי, עובר דרך היחידה העצמאית של המכס במשרד הביטחון: "היחידה קיימת ופועלת שנים רבות. היא משחררת מטענים עבור התעשייה האווירית בנוהל מקוצר ומזורז, תוך תיאום עם רשות המסים, משרד הביטחון והארגונים השונים בתעשייה האווירית".

2. הסבר בקליפת אגוז על פעילות המכס: מינהל המכס שברשות המסים, בהגדרתו, הוא זה שאחראי להבטחת חוקיות היבוא והיצוא בתחנות המכס ולמניעת הברחות, בין אם של סחורות, סמים, נשק וכד'. המכס פועל באמצעות יחידותיו בנמלי האוויר, הים והמעברים היבשתיים. תפקידו לאכוף את החוק הן לגבי יבוא ויצוא מסחרי והן לגבי יבוא אישי, בין היתר, סחורות המצויות במיטלטליהם של הנוסעים הנוחתים בנתב"ג.

יבוא אישי מוגדר בחקיקה כיבוא על-ידי יחיד שלא באמצעות עוסק, שאינו מיועד לאספקה, ייצור או מתן שירותים, והוא מיובא בכמות סבירה לשימושו האישי או המשפחתי של המייבא. היבוא האישי מתבצע על-ידי הצרכן שמבצע הזמנה מול ספק כלשהו בחו"ל - ולרוב זה באמצעות רכישה באינטרנט. הסחורה המוזמנת מגיעה לארץ בדרך כלל על-ידי דואר ישראל, או באמצעות חברות בלדרות אשר מספקות את העברת המשלוח עד ללקוח.

על-פי המלצות הוועדה שבחנה את היבוא האישי, קיימות הערכות שונות לגבי היקף הקניות במסחר המקוון בישראל, אבל אין ספק שהוא צומח במהירות ומשפיע על כל שוק הקמעונאות. על פני נתוני חברת eBay, היקף הקניות במסחר מקוון בישראל בשנת 2016 מוערך בכ-12 מיליארד שקל. יחד עם זאת, בבדיקה שנעשתה עבור משרד הכלכלה והתעשייה עלה כי היקף שוק הקמעונאות המקוונת באותה שנה (2016) עמד על כ-7 מיליארד שקל, מתוכו היבוא האישי בישראל מוערך בכ-2.9 מיליארד שקל והתבצע על-ידי 3.7 מיליון רוכשים. בהשוואה לשנת 2013 מדובר בשיעור צמיחה שנתי משמעותי של 22% ובגידול של כ-5% בכמות הקונים. על-פי אותה בדיקה, ישראל היא בין 15 המדינות המובילות מבחינת כמות הקונים והמוכרים ביבוא האישי נכון לשנת 2017. בנוסף, הישראלי רוכש בממוצע 36 פעמים בשנה, שזו כמות גבוהה באופן יחסי, לצורך ההשוואה, מהכמות בארה"ב עומדת על 43 ובבריטניה על 32.

הדבר החשוב ביותר בנוגע ליבוא אישי, בניגוד ליבוא מסחרי, הוא שיבוא אישי אינו צריך לעמוד בדרישות חוקיות היבוא ו/או בצורך להמציא אישורים על עמידה בהם, בין אם אישורים ממכון התקנים, משרד הבריאות או משרד התקשורת, או כל משרד ממשלתי אחר. התמונה הזו משתנה, באופן טבעי, כשמדובר ביבוא מסחרי הכפוף לדרישות מחמירות הרבה יותר. בנוסף, כדי לשחרר את הסחורה המיובאת מהמכס, היבואנים משתמשים בשירותי עמילות מכס. השירותים הללו כוללים את כל מערך הבירוקרטיה בשחרור מהמכס, בין היתר, של הניירת מהספק עם ייפוי כוח בהתאם לדרישות החוקיות. למעשה, זהו מעין "צינור" בין היבואן לבין רשויות המכס, המוסמך לייצג את היבואנים בסיווג הסחורה המיובאת (מזון, הלבשה וכד') ובהתאם את גביית תשלום המסים.

3. היתרון המשמעותי של מסלול ה-VIP שנמצא תחת אחריותו של משרד הפיקוח, הוא שהוא מדלג על כל התהליך הזה של אישורים ממשלתיים, וכמובן על כל התהליך הזה של עמילות מכס. הוא בוודאי מדלג על האפשרות של בדיקה מדגמית כפי שכולנו חשופים אליה כשאנחנו עוברים במסלולי המכס בנתב"ג. וכאן צריך להבהיר נקודה מאוד משמעותית: אחוזי הדגימה של המכס מגיעים לכ-4%-5%, כפי שהמכס מודה בעצמו - אחוזי דגימה מעטים - אבל הם לפחות מייצרים הרתעה.

זאת ואף זאת: על-פני נתוני המכס, סך "רשימוני היבוא", כלומר מסמכי המכס המאפשרים את שחרור הסחורה מהמכס, עומד על קרוב לכ-1.7 מיליון בשנת 2016, מתוכם נבדקו פיזית רק כ-76 אלף - כ-4.5%. אחוזי הדגימה הנמוכים "מזמינים", באופן טבעי, את כל הרמאים, המבריחים והמתחמקים במס או מאישורים רגולטוריים.

שימו לב מה נחשף רק מתחילת השנה במכס: יבואן פלסטיני ייבא לארץ אלפי מצברים לרכב הדורשים אישור של מכון התקנים ומשרד התחבורה, בעוד הוא מצהיר כי המשלוח המיועד אליו כולל סוללות למצברי אל-פסק כדי להתחמק מהאישורים וגם ממסים בהיקף של כ-300 אלף שקל; סבל ועמיל מכס באשדוד נעצרו ושוחררו בערבות בחשד כי ניסו להעלים ארגז מבדיקת המכס בשל העובדה שהחומר בתוכו הצריך אישורים מיוחדים ממכון התקנים; במכולה שהתקבלה באשדוד ויועדה לעזה, נמצא ציוד צבאי בהיקף גדול ביותר הכולל אלפי אפודים צבאיים שהגיעו לסין; במכס מעברי הגבול נתפסה משאית בעלת דופן כפולה שהובילה אלפי חפיסות סיגריות מוברחות וטבק מוברח לנרגילות בסמוך לעיר חריש בשווי של מאות אלפי שקלים; והיו עוד עשרות דוגמאות כאלו לנסיונות הברחה, התחמקות ממס והתחמקות מאישורים של מכון התקנים ומשרדים ממשלתיים אחרים ב-2016.

אין בדברים האלה כדי לרמז על מה שקורה במסלול המכס של משרד הביטחון, אבל העובדה שהמסלול שינה את ייעודו והפך גם למעבר משמעותי של סחורות אזרחיות שאינן קשורות כלל לביטחון המדינה - והכול בחוסר פיקוח, שקיפות ואכיפה (גם אם מדגמית) - צריכה להדליק נורות אדומות. משרד הביטחון אינו יכול להיות מדינה בפני עצמה שעושה את מה שהיא עושה במכס בכסות של ביטחון המדינה ובכסות של הטיעון שמדובר ב"עניינים שהשתיקה יפה להם".