השורה התחתונה: אליפות כדורגל מביאה רווחים - והרבה

דוח של KMPG שבדק 11 קבוצות אירופיות שזכו בתואר, מצא כי כולן סיימו את העונה ברווח נקי, כולל ממדינות כמו רומניה, הולנד וסקוטלנד ■ האם מדובר בבשורה לבעלי ההון שמשקיעים בכדורגל הישראלי?

אצטדיון כדור-רגל / צילום: שאטרסטוק
אצטדיון כדור-רגל / צילום: שאטרסטוק

בשנים האחרונות מתפתחת תעשייה חשבונאית שעוסקת בניתוח מועדוני כדורגל. פירמות חשבונאות גדולות מחזיקות מחלקת ספורט המייעצת לארגונים ובדרך כלל ממתגת אחת לשנה דוח מיוחד ומפורט העוסק בתעשיית הכדורגל. המוכר מכולם הוא ה-Deloitte Money League של פירמת דלויט העוסק במועדוני הכדורגל המכניסים בעולם. הרעיון בגדול: לשים רגל חשבונאית במגזר עשיר וייחודי שמייצר לא רק כסף אלא גם כמות כותרות לא נגמרת.

את הדוח הכדורגלני האחרון הוציאה בימים האחרונים KMPG - אחת מהטופ-4 של הפירמות העולמיות בתחום הייעוץ החשבונאי (יחד עם דלויט, ארנסט אנד יאנג ו-PwC). הכותרת המרכזית שלו אולי מאותתת לבעלי ההון בכדורגל הישראלי: כדורגל אירופי עשוי להיות רווחי גם בליגות פחות עשירות.

אז הנה כמה מדדים חדשים על תעשיית הכדורגל האירופי כפי שמוצגים בדוח:

1. שורה תחתונה: עושים פה כסף

הדוח, שלוקח 12 קבוצות אירופיות שזכו באליפות הליגה המקומית, מראה שגם בליגות פחות זוהרות מהאנגלית והספרדית אפשר לייצר מודל רווחי. למעשה, כל האלופות (למעט ספרטק מוסקבה הרוסית שעליה לא נמסרו נתונים) שנבחנו בדוח סיימו את עונת 2016/17 ברווח אחרי מס.

בנפיקה ליסבון מובילה את הרשימה עם רווח נקי של 44.5 מיליון אירו - תוצאה של מערך מוכר המושתת על יצירת רווח בשוק ההעברות השחקנים. יובנטוס, שמגיעה מהכדורגל האיטלקי המתפורר, נשענה על עוד עונה מוצלחת בליגת האלופות כדי לסיים ברווח נקי של 42.6 מיליון אירו. באיירן מינכן זכתה באליפות גרמניה ומציגה נתון חסר תקדים - עונה 25 ברציפות שמסתיימת ברווח, הפעם של 39.2 מיליון אירו. דווקא ריאל מדריד עם עונה מצוינת על המגרש שהסתיימה בזכייה באליפות ובליגת האלופות הצליחה להשאיר בשורת הרווח רק 21.4 מיליון אירו - נתון קצת מדאיג של 3% רווח נקי בלבד ממחזור שיא של 671.1 מיליון אירו. למה? מחיר ההצלחה. הוצאות השכר הכבדות גם ככה כללו הפעם בונוסים כבדים על זכייה בתארים והביאו את סעיף השכר של המועדון ל-406 מיליון אירו.

גם במדינות הדרג השני והשלישי אליפות הביאה לרווחים: פיינורד לקחה אליפות בהולנד וסיימה ברווח של 6.2 מיליון אירו, באזל השווייצרית סיימה ברווח של 4.7 מיליון אירו, האלופה הטורקית בשיקטש סיימה בפלוס 1.3 מיליון אירו, וסלטיק שמתחרה בעצמה בליגה הסקוטית רשמה רווח נקי של 8 מיליון אירו. אפילו קונסטנצה שזכתה באליפות רומניה עם תקציב של 3.2 מיליון אירו הצליחה לרשום מאזן חיובי נקי של 400 אלף אירו.

האלופות
 האלופות

2. ליגת האלופות: אסון או לא?

קבוצות גדולות ביבשת מספיק חסונות כדי לא לבנות את המודל הכלכלי שלהן על הצלחה בליגת האלופות. מקורות ההכנסה שלהן מגיעים לכל יבשת וכיס אפשרי כדי להימנע מקטסטרופה כלכלית בגלל אי הופעה בליגת האלופות. ריאל מדריד רשמה ב-2016/17 עונת שיא בהכנסות, למרות שההכנסות הישירות מליגת האלופות של אופ"א עמדו על 12% בלבד מהמחזור. באיירן מינכן שגירדה הכנסה של 600 מיליון אירו נשענה על 9% בלבד מכספי ליגת האלופות. ומה אפשר להגיד על החוסן הכלכלי של צ'לסי, שסיימה עונה של 420 מיליון אירו בשורת ההכנסות ואפילו לא אירו אחד מליגת האלופות.

לא אצל כולן המצב הוא כזה. אצל חלק מהאלופות מהווה ליגת האלופות למעלה מרבע מהמחזור. כך אצל סלטיק (30% מהמחזור הגיע מכספי ליגת האלופות), בשיקטש (28%), יובנטוס (27%), באזל (26%) ובנפיקה (22%).

המצב הכי רעוע ולא יציב הוא של מונאקו (מי שרוצה להמר על הקריסה הבאה של מועדון) - האלופה הצרפתית מגיעה משוק חזק יחסית, והצליחה להגדיל את המחזור בתוך עונה ב-86% לשיא של 144 מיליון אירו. וכל זה הספיק לרווח נקי של 100 אלף אירו בלבד. כספי ליגת האלופות היו שווים למונאקו 45% מהמחזור. עם שיעור רווח של 0.7% אחרי עונת שיא על המגרש, עם אליפות וחצי גמר ליגת אלופות, ואצטדיון קטן שלא מייצר הכנסות אין פלא שהדרך היחידה של מונאקו לשרוד עוברת דרך מכירתו של קיליאן אמבפה לפ.ס.ז', שתבטיח לה חמצן של כ-160 מיליון אירו.

3. שכר שחקנים: בואו נרגיע

נגמרו הימים שבהם כמעט כל הכסף של הקבוצות הלך לשכר שחקנים. חוקי חופש העיסוק באיחוד האירופי אמנם לא מאפשרים להעביר את הרעיון של תקרת שכר, אבל הרגולציות החונקות של אופ"א הסדירו את העניין.

הקבוצות הגדולות מעמידות סכום סביר והגיוני של בין 50%-65% מהמחזור לשכר (שחקנים, צוות מקצועי, עובדי מועדון). באיירן מינכן מפנה 45% בלבד מהמחזור לטובת שכר; בריאל מדריד סעיף השכר עמד בעונה שעברה על 61%, ואפילו צ'לסי של רומן אברמוביץ' שידועה בשכר המופרז שלה העמידה סעיף שכר ששיקף 61% בלבד מהמחזור.

הסיבה לשפיות שנחתה על עולם הכדורגל בנושא השכר לא קשורה ליכולת המו"מ המופחתת של כוכבים, אלא דווקא לעלייה האגרסיבית בהכנסות. שחקן שחתום על חוזה לשלוש או ארבע עונות "תקוע" באותן שנים במקום, בזמן שההכנסה של הקבוצה שלו באותה תקופת זמן מזנקת לפעמים בעשרות אחוזים. ניקח כדוגמה את צ'לסי - מאז עונת 2012/13 הגדילה את סעיף השכר שלה ב-40 מיליון ליש"ט, בעוד שההכנסה שלה צמחה ב-101 מיליון ליש"ט. גם בבאיירן מינכן ובריאל מנסים למשוך שחקנים עם משכורות עתק ועדיין הגידול בהכנסות גבוה מקצב הגידול בשכר.

4. כסף עקיף: תן לנו לייקים

פעילות ברשתות החברתיות מביאה בסופו של יום לרכישת חולצות, צעיפים, קלמרים, עטים, כדורים, מטריות בכל העולם. אין מקום באצטדיון לכולם ומבחינה טכנית אפשר לחיות את החלום בסינגפור עם חולצה רשמית של ריאל מבלי לבקר בברנבאו. גם ספונסרים מוכנים לשלם יותר למועדון שמציג אינגיינג'מנט חזק בפייסבוק.

מבין 12 האלופות שמוזכרות בדוח, ריאל מדריד היא אימפריה חברתית - עם 208 מיליון עוקבים על פני ארבע פלטפורמות - פייסבוק (106.1 מיליון), טוויטר (45.3 מיליון), אינסטגרם (54 מיליון) ויוטיוב (2.6 מיליון).

אבל כמה שהמועדונים חזקים ופופולריים, כשזה מגיע לרשתות החברתיות עדיין הכוכב גדול מהמועדון. וכנראה שהאהדה האישית לכוכב היא זו שמשכנעת מועדונים לעתים להשקיע כל סכום אפשרי ברכישת כוכב, ואחר כך בניסיון לשמור עליו. כריסטיאנו רונאלדו מחזיק יותר עוקבים מאשר קבוצתו ריאל מדריד (304.4 מיליון). לבאיירן מינכן יש 61.4 מיליון עוקבים ברשתות החברתיות, אבל לכוכב הגדול חאמס רודריגז יש 81.8 מיליון עוקבים. ובצ'לסי דויד לואיז, ודאי לא כוכב ענק, מחזיק 51.8 מיליון עוקבים - כמעט כמו המועדון כולו.