בריטניה | בלעדי

הכסף הבריטי בדרך להייטק הישראלי

חץ, הקרן הבריטית הראשונה שתשקיע בסטארט-אפים ישראליים בלבד, קמה בימים אלה בהשקעה של 50 מיליון דולר ■ אחד ממייסדיה הוא יו"ר המפלגה השמרנית בבריטניה לשעבר

קרן חץ / צילום: אמיר מאירי
קרן חץ / צילום: אמיר מאירי

לורד, איש עסקים ויוצא יחידת מודיעין בצה"ל הם שלושת השותפים המנהלים של Hetz Ventures, קרן הון סיכון  בריטית חדשה להשקעה בסטארט-אפים ישראלים. חץ, שנחשפת כאן לראשונה, היא קרן של 50 מיליון דולר להשקעה בחברות סטארט-אפ ישראליות בשלבים המוקדמים. זו הקרן הכל-בריטית הראשונה שמשקיעה במיזמים ישראלים בלבד.

בשלושת החודשים האחרונים הקרן נפגשה עם יותר מ-60 חברות ישראליות, אך היא תשקיע בלא יותר מ-12 חברות, לדברי השותפים. מייסדי הקרן הם לורד אנדרו פלדמן, סטיוארט רודן ויהודה טאוב. שלושתם בריטים יהודים, מרקעים שונים, אשר החליטו להביא את הכסף הבריטי להייטק הישראלי, ואת ההייטק הישראלי לשוק הבריטי. שותף נוסף שחבר אליהם הוא ניל כהן, ממייסדי "יזראל סיד פרטנרס" ומייסד ויו"ר Castel Partners.

הלורד פלדמן כיהן במהלך 11 השנים האחרונות כיו"ר ומנכ"ל המפלגה השמרנית בבריטניה, תחת כהונתו של דיוויד קמרון. לפני שנכנס לפוליטיקה פלדמן הקים עסק בתחום הקמעונאות. "שני הממדים האלה, גם הפרטי וגם הציבורי, הביאו אותי לטכנולוגיה ולישראל", הוא אומר ל"גלובס", "דרך הפוליטיקה נחשפתי למה שקורה בישראל - השגריר הבריטי היה מאוד מעוניין בטכנולוגיה ישראלית וקידם אותה. זה גרם לי להבין שבריטניה נמצאת בתת-ייצוג בהייטק הישראלי".

סטארט-אפים בתחילת דרכם

בתקופה שבה ההשקעות בחברות סטארט-אפ בתחילת דרכן יורדות, קרן חץ מחפשת להשקיע דווקא בסטארט-אפים בשלבי הסיד ובסבבי A. אסטרטגיית ההשקעה של הקרן היא "אקטיביזם קונסטרוקטיבי": הם מעוניינים להשקיע בחברות בשווי נמוך יחסית - סביב ה-10 מיליון דולר ולא יותר מ-20 מיליון. את החברות המושקעות מעוניינת הקרן לקדם בעזרת קשריה בבריטניה, במטרה להביא לכך ששווי החברות יגדל במהירות. לכן, קרן חץ תחפש סטארט-אפים שהטכנולוגיה שלהם תוכל לשרת חברות מתחומי הקמעונאות, הפיננסים והאחזקות.

לקרן בין 15 ל-20 משקיעים, כאשר ההשקעה הממוצעת לכל משקיע היא בין 2.5 ל-3.3 מיליון דולר. כל המשקיעים של קרן חץ הם בריטים, ואף שפלדמן סירב לחשוף את שמותיהם, הוא מעיד כי הם בכירים בכמה חברות גדולות בממלכה. הוא הוסיף שלמרות שהקרן קטנה יחסית בהיקפה הכספי, יש לה הרבה כוח פעולה - אם תהיה הזדמנות משמעותית, הרבה מהמשקיעים עשויים להיות מעוניינים להשתתף בהשקעה גם בסבבי ההמשך.

יהודה טאוב שירת בעברו כקצין ביחידת מודיעין מסווגת בצה"ל, ובשלוש השנים האחרונות כיהן כיועץ דאטה וטכנולוגיה בכיר בקרן Lansdowne Partners. "אני חושב שאחד ההבדלים הגדולים בינינו ובין רוב הקרנות האחרות, זה שאנחנו רוצים להשקיע רק בחברות שאנחנו יכולים לספק לשוויין ערך מוסף משמעותי. מה שהבנו מהחברות שפגשנו בחודשים האחרונים, זה שהגיים צ'יינג'ר עבורן יהיה להשיג לקוח בינלאומי גדול. לא רק בגלל התשלום של מיליון דולר בסוף הרבעון, אלא גם לקבל מהם פידבק, לשמוע איך כדאי לפתח את המוצר כדי להשיג לקוחות נוספים. אז באופן טבעי החברות שיוכלו להרוויח הכי הרבה מאיתנו יהיו החברות שלא לגמרי מוכנות לצאת לשוק".

טאוב ושותפיו ישימו דגש על עבודה עם חברות בינלאומיות גדולות כבר מהשלבים המוקדמים של המיזמים שישקיעו בהם, ועל גיבוש פתרונות טובים לבעיות קיימות בשוק. לדבריהם, לסטארט-אפ ישראלי ללא קשרים ייקח שנה או שנתיים לרכוש את אמונם של מוסדות אירופיים גדולים ולקבל גישה למידע שלהם. הם מקווים שהקשרים שקרן חץ מביאה איתה יצמצמו משמעותית את הזמן הזה עבור החברות: "אנחנו לא מדברים על שנים, אלא על שבועות וחודשים".

הבריטים אנשי מכירות נוראיים

סטיוארט רודן, המייסד השלישי של חץ, מכהן בימים אלה כיו"ר Lansdowne Partners, קרן הגידור השנייה בגודלה באירופה, המנהלת נכסים בשווי 20 מיליארד דולר.

הניסיון של רודן בהשקעות כבר הפגיש אותו עם מספר חברות וקרנות ישראליות. לדבריו, אחד היתרונות שיש לסטארט-אפים מישראל על אלה מבריטניה הוא כישורי השיווק: "בבריטניה לפעמים רואים יזמים עם טכנולוגיה טובה ואינטלקט גבוה, אבל הם אנשי מכירות די נוראיים. כאן היזם או היזמת באים, ויש להם גישה של 'אנחנו יכולים לשנות את העולם'".

למה קרן בריטית מגיעה לישראל בעיתוי הנוכחי?

"אני חושב שבריטניה הייתה יותר איטית מארצות הברית, ואפילו מהמזרח הרחוק וסין, בהכרה בפוטנציאל של מה שקורה פה, בפיצוץ היוצא מן הכלל של חדשנות טכנולוגית. אנחנו מספקים למשקיעים מתוחכמים, שאין להם בהכרח קשר לישראל, גישה למה שהם התחילו לראות כטכנולוגיות מאוד מרגשות".

מהצד השני, חברות ישראליות נוטות להסתכל על ארצות הברית, ולא על בריטניה, כעל בסיס ללקוחות פוטנציאלים. ואולם לדברי פלדמן "ישנם סקטורים חזקים בבריטניה, שאולי לעולם לא יהיו גדולים כמו בארה"ב, אבל הם יכולים להיות בני השוואה מבחינת הריכוז והחשיבות שלהם: שירותים פיננסיים, קמעונאות ואחזקות. אני חושב שההנגשה של המשקיעים המתוחכמים לישראל ושל חברות הסטארט-אפ הישראליות למשקיעים בבריטניה היא חלק חשוב מהסיפור הזה".

"כשעבדנו עם משרדי עורכי דין כאן, לא היה להם ניסיון בשאלה איך לקבל כסף מקרן בריטית", סיפר טאוב. "כאן הכל מרוכז בארה"ב ובמזרח אסיה, אבל הרבה יותר קל לקחת כסף מבריטניה, התקנות הרבה יותר ידידותיות. כמובן שארה"ב היא שוק גדול יותר, אבל כל יום יוצאים מטוסים מישראל למכור משהו לארה"ב".

קרן חץ

- תחום עיסוק: קרן הון סיכון בריטית להשקעה בסטארט-אפים ישראליים

- גודל הקרן: 50 מיליון ד'

- שותפים-מנהלים: לורד אנדרו פלדמן, סטיוארט רודן, יהודה טאוב וניל כהן

- תחומי השקעה: טכנולוגיות תומכות לחברות קמעונאות, פיננסים ואחזקות

- אסטרטגיית השקעה: השקעה ב-10-12 חברות. 50% מהקרן יוקדשו להשקעות ראשוניות בשלוש השנים הקרובות והשאר להשקעות המשך