המבקר בביקורת על הבית היהודי: התנהלות קלוקלת

מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף שפירא, פרסם היום (ב') את חלקו השני של דוח הביקורת על מצבן הכספי של המפלגות וקבע שהבית היהודי אינה עומדת בדרישות ניהול הכספים. שפירא קנס את המפלגה בסכום של 180 אלף שקל.

בדוח שפורסם היום נמצא גם שהסיעות רע"ם ותע"ל, אשר בראשן עומד ח"כ אחמד טיבי ומהוות ביחד שליש מן הרשימה המשותפת, ניהלו את כספיהן בצורה תקינה והן מקבלות מן המבקר דוח חיובי. הסיעה היחידה שטרם פורסם דוח מבקר המדינה בנוגע אליה היא בל"ד (המהווה שליש מן הרשימה המשותפת).

כזכור לפני כחודש פרסם המבקר את דוחות הביקורת על הליכוד, כולנו, ישראל ביתנו, יהדות התורה, ש"ס, העבודה, יש עתיד ומרצ. המבקר קנס אז את הליכוד בסך של 350 אלף שקל, קנס גבוה יחסית, שנבע מייחוס אירוע הליכודיאדה באילת לסך ההוצאות של התנועה. הליכודיאידה יוחסה על ידי המבקר לליכוד בשל השימוש הבולט בה בשם הליכוד, ביצוע מעין התמודדות בין חברי ליכוד, וניהול אירוע שכולו סביב ולמען חברי ליכוד - וזאת על אף שמנכ"ל הליכוד ו/או יו"ר הליכוד ראש הממשלה נתניהו לא יזמו ולא נכחו באירוע.

המבקר קנס גם את ישראל ביתנו בסך של 137 אלף שקל ואת יש עתיד בסך של 100 אלף שקל, כמו גם את יהדות התורה ב-150 אלף שקל.

אולם הביקורת של מבקר המדינה נגד הבית היהודי היא שונה וחמורה יותר. מדובר בביקורת נוקבת בנוגע להתנהלות כספית קלוקלת, אי עמידה בהסדרי חוב, אי דיווח על שינוי באופן ביצוע הסדרי חוב, אי דיווח על הוצאות ובאופן כללי, אי סדרים כספיים במפלגה כולל יתרות עבר שאמורים היו להיות משולמים לתאגידים, עובדים ופעילים וככל הנראה לא שולמו עד היום.

לפי הדוח הבית היהודי לא שמרה פירוטים ואסמכתאות להוצאות, כללה בחשבונותיה הוצאות מס על מערכות בחירות קודמות, הוצאות שלא נכללו בדוחות הכספיים בזמן אמת והכניסה לחשבונותיה יתרות זכות שמקורן במערכות בחירות קודמות בסכומים כוללים, ללא פירוט.

לדברי המבקר, בסוף שנת 2014 עבר תיקון לחוק מימון מפלגות המאפשר לסיעה לקבל הלוואה מאוצר המדינה שאמורה להיות מוחזרת באמצעות ניכוי ממימון ההוצאות השוטפות שהסיעה מקבלת מדי חודש. עד לדצמבר 2014, הסיעות היו נוהגות לקחת הלוואות מהבנקים, אך התיקון האמור בדצמבר 2014 אסר זאת. החוק ביקש לנתק את התלות של ראשי המפלגות בבנקים ולאפשר להם להתנהל באופן יותר עצמאי אל מול שוק הבנקאות. כידוע, לקראת מערכת בחירות הפוליטיקאים זקוקים למימון רב, וכספי התרומות לא מכסים אפילו חלק קטן מהוצאותיהם. בשנים של אחרי הבחירות, המפלגות משיבות את הכסף באמצעות מימון מפלגות שוטף.

כאמור, מאז דצמבר 2014, המפלגות התבקשו לנתק עצמן מן הבנקים וכדי לאפשר זאת, הוכנס הסעיף המאפשר לקחת הלוואה מאוצר המדינה, הלוואה אשר תנאיה מפוקחים על ידי יו"ר הכנסת. אחד התנאים לאישור ההלוואה הוא וידוא, על ידי יו"ר הכנסת שסיעה הגיעה להסדר פריסת חובות אל מול הבנקים איתם היא עבדה עד 2014. אם הסיעה טרם פרעה את כל חובותיה, חובה עליה להגיש ליו"ר הכנסת תוכנית לפרעון החוב.

באפריל 2015 קיבלה סיעת הבית היהודי הלוואה מאוצר המדינה בסך 8 מיליון שקל, הסכום המרבי שיכלה לקבל, והודיעה בכתב לחשב הכנסת כי היא עדיין חייבת כסף לבנקים - 3 מיליון שקל. בכפוף לחוק, הסיעה הגישה תוכנית מפורטת לפירעון ההלוואות באמצעות תשלומים חודשיים, האמורים להימשך גם בימים אלה ועד לדצמבר 2018.

המבקר בדק את הדוחות הכספיים של הבית היהודי ומצא שבמהלך שנת 2016, הסיעה הפסיקה להחזיר את חובותיה לבנקים ו"רק בעקבות הערת עובדי משרדי במהלך הביקורת, הודיעה הסיעה ליושב ראש הכנסת בדצמבר 2017 שהם הפסיקו להחזיר את ההלוואה".

המבקר מציין בדוח כי הוא אינו מקבל את הסברי סיעת הבית היהודי, ואת טענתה שלא הייתה חייבת לעדכן בדבר הפסקת התשלומים לבנקים. "המחוקק הטיל על יושב ראש הכנסת והאמונים על הנושא מטעמו, לבדוק שהסיעה תוכל לעמוד בתוכנית שהוצגה בפניו מבחינה כספית באופן שיביא לסיום קרוב של תלות הסיעה בתאגיד הבנקאי. כל פרשנות אחרת, כמוצע על ידי הסיעה (שלא היו חייבים לדווח על הפסקת התשלומים - ט"ש), מרוקנת מתוכן את הוראת החוק ועל כן לא ניתן לקבלה", קובע המבקר.

הקביעות של מבקר המדינה בנוגע לאי-פירעון חובות ישנים של הבית היהודי היא כי מדובר בתרומות אסורות. לדבריו, כאשר סיעה חייבת כסף ומועד הפירעון חלף ואין לגבי החוב הסדר תשלומים ועל פי מצב הסיעה ניכר שאין לה דרך לפרוע את החוב - הרי שמדובר בתרומה אסורה על פי חוק. לדבריו, אין מדובר ב"תרומה מרצון" אלא במצב בו הנושים של המפלגה אינם מקבלים את המגיע להם ולכן מדובר ב"תרומה מאולצת, שהרי הסיעה נהנתה במערכת הבחירות משירותי הנושים, או מטובין שמכרו לה... לפיכך, יש לראות כל אחד מהנושים כמי ש'תרם' בעל כורחו תרומה אסורה, אם סכום החוב עולה על המותר על פי החוק".

שפירא מציין שהבית היהודי גוררת יתרות וחובות הרשומים בחשבונות הסיעה במשך שנים ללא כל שינוי. לדבריו חלק מן החובות נוצרות במערכת הבחירות לכנסת ה-17, ה-18, במערכת הבחירות לרשויות המקומיות ב-2008 ובמערכת הבחירות בעיר ערד ב-2010. הבית היהודי טענו בפניו שאין באפשרותם לאתר חלק מהזכאים, ולכן הם ביקשו למחוק יתרות חובה בחשבונות הסיעה, אך שפירא קובע כי מדובר בכחצי מליון שקל שהם "בין היתר חובות לתאגידים ויתרות זכות של עובדים ופעילים בסכומים העולים על סכום התרומה המרבי שמותר לסיעה לקבל".

"הדוח על החשבונות השוטפים של סיעת הבית היהודי אינו חיובי", קובע שפירא ומסכם: "בהתחשב באופי החריגה ובמידתה, ולאחר ששקלתי בין היתר את הסברי נציגי הסיעה, אני ממליץ לשלול מהסיעה סכום של 180 אלף שקל מתוך מימון המפלגות". 

תגובת מפלגת הבית היהודי לפרסום דוח מבקר המדינה בעניינה: "מפלגת הבית היהודי קיבלה את דוח המבקר, היא תלמד אותו לעומק ותיישם את הדוח. חשוב לציין כי מזה מספר שנים שהמפלגה נמצאת בתהליך ייצוב מבחינה כלכלית, לאור חובות שנוצרו משך שנים רבות לפני 2013. גם במשרד המבקר מבינים שנעשתה כברת דרך, ואנחנו ממשיכים לפעול במרץ בנושאים השונים".