הנקראות ביותר

אור ירוק: אושרה הפרטת תעש ומכירתה לאלביט מערכות

על בסיס הטיוטה שגיבש החשב הכללי באוצר, אלביט מערכות תשלם 1.9 מיליארד שקל עבור מניות תעש ■ אישור סופי לעסקה צפוי להתקבל בימים הקרובים

תעש מערכות/ צילום: יח"צ
תעש מערכות/ צילום: יח"צ

אור ירוק להפרטת תעש: שלוש שנים לאחר שהחלו הליכי ההפרטה, אישרה הוועדה למכירת מניות המדינה בתעש עקרונית את מכירת החברה לאלביט מערכות, על בסיס הטיוטה שגיבש החשב הכללי באוצר רוני חזקיהו.

האישור העקרוני כפוף עדיין לשינויים מסוימים, אך לא מהותיים, בהסכם שדרשו היועצים המשפטיים החברים בוועדה, בגיבויו של מנהל רשות החברות הממשלתיות עו"ד יעקב קוינט.

אישורה הסופי של העסקה, הצפוי כבר בימים הקרובים, מהווה הישג משמעותי לחזקיהו שהטיל את מלוא כובד משקלו להשלמת ההליך. גם באלביט מערכות   רצו מאוד בהשלמת העסקה, ולהערכת גורמים בתעשיות הבטחוניות העריכו כי אלביט תיעתר לשורת התניות כדי לאפשר את ביצוע העסקה. מנגד, אישור העסקה צפוי להתקבל באכזבה בקרב מתחריה של אלביט - תע"א ורפאל - שקיוו שההליך ייעצר על רקע הכנתו של דוח מבקר המדינה על תקינות הליכי ההפרטה שנעשו בתקופת מנהל רשות החברות הקודם אורי יוגב. הדוח נמצא בשלבי הכנה סופיים.

בנוסף מנהלת רשות ההגבלים בחודשים האחרונים בדיקה על השפעת מיזוג אלביט-תעש על שאר החברות הביטחוניות, ובעיקר על רפאל והתעשייה האווירית. עם זאת הרשות אינה צפויה להערים קשיים על מיזוג בין אלביט מערכות לתעש, על פי הערכות.

כפי שפורסם ב"גלובס", העסקה צפויה לחזק בצורה דרמטית את הדומיננטיות של אלביט מערכות בתחום מערכות הנשק לזרוע היבשה. בשבועות האחרונים בכירים בתעשייה האווירית וברפאל הביעו בפני גורמים במשרד הביטחון ובאוצר הסתייגויות מהמהלך, שיאפשר לטענתם לאלביט להיכנס לתחומים שבהם לא הייתה פעילה עד כה, ובהם טילים ורקטות - ובכך לנגוס במכירותיהן של רפאל והתעשייה האווירית. החברה צפויה לגרוף בשנים הקרובות מיליארדים כתוצאה מהחלטתו של שר הביטחון אביגדור ליברמן להקים בצה"ל מערך רקטות וטילים מדויקים, המבוסס על מערכות שפותחו בתעש. היקף ההצטיידות הצפוי במערכות אלה יגיע בעשור הקרוב ל-7-8 מיליארד שקל.

קיראו עוד ב"גלובס"


הישגו העיקרי של חזקיהו הוא בהעלאת המחיר שתשלם אלביט למדינה ל-1.9 מיליארד שקל. יוגב, כזכור, קבע מחיר מטרה של 1.1 מיליארד שקל בלבד לחברה.

שר האוצר משה כחלון החליט להעביר את ניהול המו"מ לחשכ"ל, על רקע חוסר האמון שלו ביוגב, הביקורת שעורר הליך ההפרטה ובדיקת מבקר המדינה שהחלה בעניין.

הוועדה, בראשות קוינט, דרשה להכניס שינויים מסוימים להסכם, בהתאם לחוות דעת משפטית שהוצגה לה על ידי היועץ המשפטי של האוצר עו"ד אסי מסינג והיועצת המשפטית של רשות החברות עו"ד דלית זמיר, שמשמשים גם חברים בוועדה.

ל"גלובס" נודע כי בין חברי הוועדה היו חילוקי דעות בשאלת הוספת ההסתייגויות, אך קוינט - ששימש עד לאחרונה כיועץ המשפטי של רשות מקרקעי ישראל - הכריע לטובת היועצים המשפטיים. החשש העיקרי של המדינה היה מפני תביעות שיגישו מתמודדים אחרים במכרז המקורי, על רקע שינויים משמעותיים שהתרחשו במהלך התהליך המכרזי ובהם קליטת מאות עובדים לתעש ודרישת רמ"י כי תעש תמכור את אחד ממפעליה. למכרז שפרסמה המדינה בתחילת 2015 ניגשו למעלה מעשר חברות וקבוצות. בין החברות שהביעו במהלך החודשים האחרונים תרעומת על תקינות הליכי המכרז הייתה גם חברה בבעלות אנשי העסקים סמי קצב ומאיר שמיר, שטענו כי מידע רב הקשור לפעילות העסקית של תעש לא הוצג בפניהם במסגרת הליך המכירה שניהלה רשות החברות.