קובלנץ: מעבר התאגיד לי-ם יחל ביולי ויסתיים בדצמבר

במכתב שנשלח לאחרונה למנהלים הבכירים בארגון, צוינו לראשונה לוחות הזמנים של אכלוס הקומות השונות בבניין החדש בירושלים ■ המעבר לבירה היה אמור לצאת לדרך עוד במהלך 2017 אך נדחה בעקבות "חוק הפיצול", וכיום משודרים ממנה רק מבזקי החדשות ברדיו

אלדד קובלנץ/ צילום:: איה אפרים
אלדד קובלנץ/ צילום:: איה אפרים

לאחר שורה של עיכובים, בתאגיד נערכים לעבור לירושלים בתהליך שיחל ביולי הקרוב. במכתב שנשלח לאחרונה למנהלים בארגון מטעמו של מנכ"ל התאגיד, אלדד קובלנץ, צוינו לראשונה לוחות הזמנים למעבר המיועד שייעשה בשלבים ויסתיים בסוף 2018.

המעבר יחל ביולי השנה, אז אמורה להיות מאוכלסת קומת ההנהלה בבניין החדש בירושלים, שאליה יעברו חטיבות המטה והמנהלה, כשבהמשך בכל חודש תאוכלס קומה אחרת בבניין החדש; באוגוסט תאוכלס קומת החדשות האחודה הכוללת את צוותי החדשות בטלוויזיה, ברדיו (רשת ב') ובדיגיטל; בספטמבר תאוכלס הקומה של אולפני הטלוויזיה, ובסוף השנה, בדצמבר 2018, המעבר יושלם עם אכלוס הקומה של אולפני הרדיו.

על פי החוק המקורי, התאגיד היה אמור להתחיל את שידוריו מירושלים, אך בהמשך אושר לו לשדר ממודיעין, מאולפנים ששימשו לפני כן את ערוץ 9, למשך זמן קצר. בשלב מסוים נקבע כי התאגיד יחל לשדר מירושלים כבר ביולי 2017 ובהמשך ישלים את המעבר, אך לאחר מכן, במהלך הדיונים ב"ועדת ביטן" שכונסה בבהילות זמן קצר לפני עליית התאגיד לאוויר, ובה הוחלט על פיצולו לשניים, הוסכם גם כי בעקבות השינויים המעבר לבירה יידחה.

המבנה שאליו יעבור התאגיד בירושלים הוא בניין בשכונת גבעת שאול בעיר שנקנה על ידו בשלבים שונים בסכום כולל של 120 מיליון שקל. מדובר בבניין שחלקו נמצא עדיין בנייה ואמור לכלול 14 קומות. בתאגיד רצו בתחילה לשכור את הקומות העליונות שמתאימות יותר לצרכיו, אך בהמשך, בגלל לחץ הזמן בשלב שבו המעבר היה אמור להתבצע עוד ב-2017, נרכשו הקומות התחתונות שכוללות קומה אחת מתחת לפני הקרקע ועוד ארבע מעליה, בשטח כולל של 8,000 מ"ר.

כיום משודרים מירושלים רק מבזקי החדשות ברדיו, ממבנה ששכר התאגיד בגן הטכנולוגי בהר חוצבים בעיר. שידורי הטלוויזיה החדשותיים - המהדורה המרכזית ומשדרי האקטואליה שבין 17:00 ל-20:00 - נעשים ממודיעין, אך רבים מאנשי הטלוויזיה יושבים בתל אביב, שם מחזיק התאגיד כמה קומות בבניין ברחוב קרמניצקי. גם שידורי הרדיו שאינם חדשותיים נעשים מתל אביב.

מלבד המכתב שנשלח למנהלים בארגון, קובלנץ שוחח גם עם כל אחת מהמחלקות, ופירט בפני העובדים את לוח הזמנים המפורט למעבר. על פי חלק מההערכות, המעבר לירושלים עשוי להוביל לכך שעשרות מעובדי התאגיד יבחרו לעזוב. יחד עם זאת, העובדים ממילא היו מודעים לכך כי בשלב כלשהו התאגיד יעבור לירושלים, שבהשוואה למודיעין היא אמנם רחוקה יותר, אך היא דווקא נגישה יותר בכל הנוגע לתחבורה ציבורית (ראו מסגרת).

בין העובדים לבין ההנהלה קיימת גם כך מתיחות, לאחר שבחודש שעבר הכריזו העובדים על סכסוך עבודה, ובהמשך אף נקטו במספר צעדים ארגוניים. יחד עם זאת, בדיון שנערך בבית הדין לעבודה לא קיבלו העובדים את צו המניעה שביקשו נגד צעדי ההנהלה, והצדדים היו אמורים לשוב לשולחן המו"מ.

ההיערכות למעבר של התאגיד לירושלים יוצאת לדרך אף על פי שמעל לראשו מרחף עדיין תיקון מספר 8 לחוק השידור הציבורי שקובע כי תחום החדשות והאקטואליה ייצא מידי תאגיד השידור "כאן", שמטפל בו כיום באמצעות חטיבת החדשות שלו, ויועבר לידיו של תאגיד נפרד, שאמור להיות מוקם בהמשך, בתוך 3 חודשים מיום כניסת החוק לתוקף.

התיקון אושר בהליך בזק בכנסת במהלך מאי 2017, זמן קצר לפני עלייתו של תאגיד "כאן" לשידור, ומיד עם אישורו הוגשו לבג"ץ מספר עתירות נגד המהלך, וזה הקפיא אותו עד להכרעתו בסוגיה.לאחרונה, בעקבות הפיכתו של מנכ"ל משרד התקשורת באותם ימים, שלמה פילבר, לעד מדינה, פנה ח"כ איתן כבל לבג"ץ בבקשה כי לא ייתן את החלטתו בנוגע לעתירות עד שפילבר ייתן את עדותו גם בסוגיית התאגיד.

התאגיד שילם כמעט 5 מיליון שקל בחצי שנה על הסעות למודיעין

העובדה שהתאגיד פועל מאז הקמתו מאולפנים שממוקמים במודיעין, באה לידי ביטוי גם בהוצאות הנסיעה שהיו לארגון בחצי השנה הראשונה לפעילותו ממאי 2017 ועד סופה של אותה שנה. בגלל חוסר הנגישות התחבורתית של העיר, בתאגיד העמיד לרשות העובדים מדי יום הסעות הלוך וחזור מירושלים ותל אביב בבוקר ואל שתי הערים בסיום העבודה.

מנתונים שהועברו על ידי התאגיד לתנועת "הצלחה" בעקבות בקשת חופש מידע שהוגשה על ידי עו"ד אלעד מן, עולה כי ב-2017 (שבה כאמור פעל התאגיד החל מאמצע מאי) הסתכמו הוצאות התאגיד עבור מוניות והסעות בסכום של 4.85 מיליון שקל.

מלבד זאת, הוציאו בתאגיד קצת יותר מ-8 מיליון שקל בגין החזרי הוצאות נסיעה. כ-5.5 מיליון שקל שולמו עבור אחזקת רכב, כ-2 מיליון שקל שולמו עבור החזר נסיעות בתחבורה ציבורית, וכחצי מיליון שקל שולמו עבור החזרי הוצאות נסיעה ברכב פרטי ("החזר ק"מ") לעובדים.