פרשת UBS: מיהם הישראלים שהעלימו מסים בשווייץ

פרשת החשבונות "הסודיים" של ישראלים בבנק UBS שווייץ נחשפה ב-2014 ■ רשות המסים יירטה רשימות של ישראלים המחזיקים שם חשבונות לא מדווחים ■ בניגוד לנאשמים קודמים בפרשה - בעלי פרופיל גבוה שהעלימו הכנסות מאסיביות - הנאשמים הפעם הם אזרחים מהשורה

יו.בי.אס ubs בנק / צלם: רויטרס
יו.בי.אס ubs בנק / צלם: רויטרס

לאחר שסיימו את סבב כתבי האישום בפרשת "החשבונות בבנק UBS השווייצרי" - ובין היתר, כתב האישום הראשון והמרכזי בפרשה נגד בעלי "קליניקה און" לשעבר שהעלימו לכאורה הכנסות בכ-800 מיליון שקל - התפנתה פרקליטות מיסוי וכלכלה לחשודים ה"קטנים" יותר; אלו המואשמים בהעלמת הכנסות פיננסיות בגובה של בין מאות אלפי שקלים ועד כ-5 מיליון שקל. במסגרת זו, הוגשו לאחרונה כתבי אישום נגד 11 נאשמים, בגין העלמת הכנסות פיננסיות מהשקעותיהם בבנק.

השכיר בישקר, הדירות בברלין והחשבון בשווייץ

בין הסיפורים המגוללים בכתבי האישום בפרשת UBS, מסופר גם סיפורו של אריה לודוביק קופל, מנהל-שכיר במפעל חריטה ב"ישקר", שהגיש דוחות לפקיד השומה בעצמו ובאמצעות בת זוגו בשנים 2005-2012.

לטענת המדינה, קופל בחר שלא לדווח על הכנסות שהפיק מנכסים בחו"ל. בכתב האישום נטען, כי ב-2004 פתח קופל חשבון בנק בבנק השווייצרי UBS, שאותו ניהל ניהל באמצעות פגישות בעל-פה, טלפון ודוא"ל. לפי האישום, בשנים 2004-2012 יתרות החשבון נעו בסכומים של בין 1.5-3 מיליון שקל. בנוסף, נטען, בשנים 2007-2012 הפיק קופל מנכסיו בחשבון הכנסות פיננסיות (ריביות וכד') בסך כ-566 אלף שקל.

לפי האישום, החל מ-2010 החל קופל לרכוש דירות בברלין, באמצעות כספיו המצויים בחשבון ובאמצעות הלוואות. כך בין היתר, רכש הנאשם במהלך בשנים 2010-2013 חמש דירות ברחובות שונים בברלין. לפי הנטען, קופל נהג להשכיר דירות אלו, ולהפקיד את התקבולים מהשכרתן בחשבון בנק בבעלותו, בבנק הגרמני BERLINER VOLKSBANK.

העלימו מליונים
 העלימו מליונים

על-פי האישום, בשנים 2009-2010 עלה שווי נכסיו של קופל בחו"ל על הרף הקבוע בתקנות המחייבות דיווח מס בישראל, כך שהוא היה חייב לציין קיומם של נכסים בחו"ל, בדוחות שהגיש למס הכנסה בשנים אלו. עם זאת, נטען, קופל לא ציין קיומם של נכסים בחו"ל בדוחות שהגיש לפקיד השומה. בעשותו כן - טוענת המדינה - מסר הנאשם בדוחותיו האישיים תרשומת כוזבת. בנוסף, נטען כי קופל לא דיווח בדוחותיו האישיים בשנים 2005-2012 על הכנסותיו הפיננסיות בחשבונו ב-UBS.

רופא השיניים והמיליונים

בין כתבי האישום שהוגשו היום בפרשה, הוגש כתב אישום גם נגד סורין הרשקוביץ, רופא שיניים בעל מרפאה פרטית, העובד גם כשכיר בבית החולים תל-השומר. מהאישום עולה, כי ב-1982 פתח הרשקוביץ חשבון בנק בבנק השווייצרי BNP, וב-1984 פתח חשבון בנק נוסף בבנק השווייצרי UBS - שבהם, על-פי הנטען, העלים חלק מהכנסותיו.

"לאורך השנים, הנאשם נהג לטוס לשווייץ ולהפקיד כספים בחשבון בחשבונות ב-UBS- וב-BNP. כמו-כן, הנאשם בחר שלא לקבל מכתבים או הודעות דוא"ל מחשבונותיו אלו, ועל כן שמר על קשר טלפוני או קיים פגישות פנים מול פנים עם נציגי הבנק, ובאמצעותם הורה להם אילו פעולות לבצע עם הכספים בחשבונותיו אלו", נכתב באישום.

לטענת המדינה, בשנים 2005-2014, החזיק הרשקוביץ בחשבונות הבנק שלו בחו"ל, ב-UBS וב-BNP סכום של בין 2.3-4.6 מיליון שקל, והפיק הכנסה בגובה של מעל מיליון שקל מהסכומים הללו. לפי האישום, הרשקוביץ לא הצהיר בדוחותיו השנתיים על נכסיו בחשבונות הבנק בחו"ל, וכן לא דיווח על ההכנסות מהם.

בעל החברה וירושת המיליון

כתב אישום נוסף שהוגש בפרשה, מגולל את סיפורו של דוד פלג, בעלים ומנהל של חברה המייצרת ומשווקת מזון לעופות, שקיבל בירושה מדודתו שנפטרה ב-1991 סכום של כמיליון מארק גרמני; ומשנת 1993, החזיק את הסכום בחשבון בנק בבנק SAL. OPPENHEIM הגרמני.

בשנת 2011, נטען, מכר פלג את ניירות-הערך שהיו ברשותו בחשבון הבנק הגרמני, סגר את החשבון, והעביר את מכלול הנכסים שהיו בו לחשבון בנק חדש שפתח בבנק UBS השווייצרי.

לאורך השנים, נטען באישום, התעדכן פלג בקביעות במתרחש בחשבונות הבנק הזרים שבבעלותו וביצע בהם פעולות שונות, לרבות מכירה וקניה של ניירות ערך, משיכות והעברות כספים.

לפי האישום, בשנים 2004-2013 הפיק פלג מהנכסים שעמדו לרשותו בחשבונות הבנק הזרים הכנסות בסכום של כ-4.3 מיליון שקל, הנובעות מריבית, דיבידנד ורווחים מניירות-ערך.על כל אלה מואשם פלג כי לא דיווח לרשויות המס בישראל.

הוראות בעל-פה, משיכות במזומן

כתב אישום נוסף בפרשה חושף עד כמה הפרופיל של הנאשמים בפרשת UBS אינו אחיד, ואינו כולל רק אנשי עסקים, אלא גם כמה דמויות מפתיעות, ובהם מרצה שכירה באוניברסיטת תל-אביב בחוג לספרות אנגלית ולימודים אמריקאיים, הדס בן-בסט, המואשמת כי משכה כספים מחשבון הבנק שלה בשווייץ במזומן בלבד. לשם כך, טסה בן-בסט כל פעם לשווייץ.

החשבון שעומד בבסיס האישומים נגד בן-בסט הוא חשבון שפתח בעלה, דן בן בסט, שאותו "ירשה" ב-2001 עם פטירת בעלה. הדרך בה ניהלה בן-בסט את החשבון מסתורית למדי. לטענת המדינה, היא נתנה הוראות בחשבון רק בעל-פה ונטלה כספים ממנו רק במזומן. "הנאשמת לא קיבלה דפים מחשבונה ב-UBS לכתובתה בישראל, ועל-מנת להתעדכן במצב החשבון נהגה להיפגש עם נציג UBS בארץ, ולחלופין לטוס לשווייץ. על-מנת להוציא כספים מחשבון החשודה ב-UBS, הנאשמת נהגה ללכת פיזית לסניף בנק UBS בשווייץ". בשנים 2004-2013 החזיקה בן בסט בחשבון ב-UBS, נכסים בשווי של 3.4-7.4 מיליון שקל. לפי האישום, בשנים הרלוונטיות הפיקה בן-בסט בחשבון הכנסה מריבית, מדיבידנד ומניירות ערך בסך של כ-1.2 מיליון שקל.

עורך הדין שהסתבך בפלילים

פרשת החשבונות הסודיים של ישראלים בבנק UBS שבשווייץ לא פסחה גם על הזירה המשפטית, ובין הנאשמים בה "מככב" גם עורך דין.

לפי הטענה, עו"ד יוסף לוי המתמחה בתחום האזרחי, החזיק חשבון בבנק UBS השווייצרי מאוקטובר 2000, אך לא דיווח על הכנסות בסך של כ-1.4 מיליון שקל שהפיק בחשבון.

"הנאשם לא קיבל ו/או שמר דפי בנק של בנק UBS", נטען בכתב האישום. "על כן, כאשר היה מעוניין להתעדכן בנוגע למצב החשבון ב-UBS היה יוצר קשר ישירות עם נציג בנק UBS רוני אליאס". אליאס, ששימש כיועץ השקעות בבנק UBS השווייצרי, היה העצור הראשון בפרשה, ובעקבות מעצרו נחשפו רשימות של מאות ישראלים המחזיקים בחשבונות בנק בלתי מדווחים בשווייץ, שהוא אחראי ישירות על הטיפול בהם.

מהאישום נגד עו"ד לוי עולה, כי בשנים 2004-2013 החזיק בנכסים בשווי של בין 3-5 מיליון שקלב-UBS, והפיק מהם הכנסה בסך כולל של כ-1.4 מיליון שקל - שעליהן לא דיווח לרשויות המס בישראל.

פרשת UBS שווייץ: הפגישה במלון בתל-אביב הובילה לרשימות הבנק

"פרשת UBS שווייץ", שהובילה למעצרים רבים ולחקירתם של עשרות ישראלים החשודים בהעלמת מס, באמצעות החזקת חשבונות סודיים בבנק השווייצרי, התפוצצה ביוני 2014 עם מעברה של החקירה הסמויה לשלב הגלוי. העצור הראשון בפרשה היה רוני אליאס, יועץ השקעות בבנק UBS השווייצרי, שנעצר בסיומה של פגישה עם לקוחות שנערכה במלון פאר בתל-אביב, שהתנהלה תחת עינם הפקוחה של חוקרי רשות המסים. אליאס נהג לגייס לקוחות עבור הבנק השווייצרי בישראל, באופן דיסקרטי וללא תיעוד. בחיפושים שנערכו בחדר המלון של אליאס נמצאו ברשותו רשימות של מאות ישראלים המחזיקים בחשבונות בנק בלתי מדווחים בשווייץ, שהוא אחראי ישירות על הטיפול בהם.

בין הישראלים שהוגשו נגדם כתבי אישום הודות לרשימות שהשיגה רשות המסים: בוריס ואבישר וייסמן, שניהלו את רשת מרפאות "קליניקה און" בארץ והואשמו בהעלמת הכנסות בהיקף של כ-800 מיליון שקל. זאת, בין היתר באמצעות חברות-קש בפנמה ובאיי הבתולה, אנשי קשר להעברת כספים במזומן ומלביני כספים בבתי קזינו ברומניה.

בין הנחקרים הנוספים בפרשת UBS היו שופט המחוזי בחיפה, משה גלעד, שהודיע באוגוסט 2015 על פרישתו מתפקידו על רקע החשדות לעבירות מס שביצע לכאורה. רעייתו של השופט, אביבה גלעד, חתמה על הסדר כופר עם רשות המסים, לפיו שהיא תשלם 600 אלף שקל, והחקירה הפלילית שנפתחה נגדה במסגרת פרשת UBS תיסגר.

7 מיליון אירו מוחבאים

חשוד נוסף בפרשה הוא יוסף ווג מרמת-השרון, בעל עסקי מסחר ושיווק ברומניה, שנחקר בחשד להעלמת הכנסות של כ-7 מיליון אירו, שהופקדו בחשבונו המקודד בבנק UBS שבציריך. ווג נעצר ונחקר ביולי אשתקד על-ידי רשות המסים והובא לבית משפט השלום בחיפה לדיון בתנאי שחרורו ממעצר, תוך הפקדת ערבויות כספיות גבוהות ותנאים מגבילים נוספים.

לפי בקשת המעצר שהוגשה לבית המשפט, במסגרת עסקיו ברומניה, היה ווג מנהל ובעל שליטה בחברה רומנית, ובינואר 2008 מכר את מניות החברה בעבור כ-11 מיליון אירו. לטענת רשות המסים, בכוונה להתחמק מתשלום מס, ערך ווג באותה העת שני הסכמים עם רוכשת המניות: האחד שבנסגרתו נמכרו 50 אלף מניות תמורת כ-4 מיליון אירו, כאשר את הסכום האמור הפקיד ווג בחשבון בבנק BRD ברומניה ודיווח על ההכנסה בדוח שהגיש למס הכנסה. אולם לצד הסכם זה, היה הסכם נוסף, נסתר, שלפיו נמכרו 83,293 מניות נוספות תמורת כ-7 מיליון אירו. סכום זה, על-פי החשד, הופקד בחשבונו המקודד של ווג בבנק UBS-ציריך ולא דווח למס הכנסה הישראלי. 

מ-UBS נמסר בתגובה: "UBS מקפידה על מילוי דרישות הרגולטור הישראלי והשווייצרי כאחד, והיא אינה נתונה לחקירות אלה. UBS השלימה תוכנית ציות לדרישות לגילוי מס עם לקוחותיה בישראל ומיישמת את ההסכם להעברת מידע בנושא מס (Automatic Exchange of Information) כסטנדרט בינלאומי חדש. יודגש כי UBS הייתה בין הראשונים בתעשייה לדרוש מקהל לקוחותיה תיעוד של גילוי מס".