הסדר טיעון בפרשת ישראל ביתנו: דוד גודובסקי יודה בשוחד

(עדכון) - עפ"י ההערכות, הודאתו של גודובסקי, לשעבר ראש המטה הארגוני של מפלגת ישראל ביתנו, לא תפליל את פאינה קירשנבאום, החשודה המרכזית בפרשה ■ הצדדים טרם הסכימו על העונש ■ גודובסקי עמד על כך שיובהר בהסדר כי הוא לא לקח בשום שלב כסף לכיסו

דוד דאוד גודובסקי / צילום: שלומי יוסף
דוד דאוד גודובסקי / צילום: שלומי יוסף

פאינה קירשנבאום נשארת לבד במערכה הפלילית בפרשת ישראל ביתנו? דוד גודובסקי - ששימש כמנהל אגף הארגון של מפלגת ישראל ביתנו והיה הנאשם המרכזי לצד קירשנבאום בפרשת השחיתות והשוחד - הצטרף אמש (א') לשורת הנאשמים שחתמו על הסדרי טיעון עם המדינה על-מנת לסיים את ההליך הפלילי נגדו.

הבוקר (ב') הודה גודובסקי, והורשע על-פי הודאתו, בשורת עבירות של לקיחת שוחד, בקשת שוחד והלבנת הון. מדובר בהסדר טיעון שישי שנחתם עם נאשמים בפרשת השוחד והשחיתות השלטונית מהחמורות שנראו כאן לכאורה - "פרשה 242", המכונה גם פרשת "ישראל ביתנו", במסגרתה מואשמת סגנית שר הפנים לשעבר, פאינה קירשנבאום, בקבלת שוחד בתמורה לחלוקת תקציבים של המפלגה, בסיועו הצמוד של גודובסקי.

גודובסקי ניהל תחילה מגעים לחתימה על הסכם עד מדינה עם הפרקליטות, ואולם לבסוף נחתם הסדר טיעון, אשר במסגרתו לא הושגה הסכמה על קבלת עדות "מסבכת" מצד גודובסקי כנגד פאינה קירשנבאום. חרף זאת, הפרקליטות צפויה לזמן את גודובסקי להעיד כנגד קירשנבאום, ועדותו לא תועיל להגנתה של מי שהייתה הבוסית שלו והוא שימש כעושה דברה (בלשון המעטה). 

כפי שפורסם אמש ב"גלובס", סניגוריו של גודובסקי, מאור ברדיצ'בסקי ולירן זילברמן, הגיעו להסדר עם נציגי הפרקליטות, לפיו גודובסקי יודה בחלקו ביחסים השוחדיים שנרקמו בין גורמי מפלגת ישראל ביתנו לבין גופים ועמותות שונות במשק.

עם זאת, גודובסקי עמד על כך שיובהר במסגרת ההסדר כי הוא לא לקח בשום שלב כסף לכיסו.

גודובסקי הודה בחלקו ב-3 אישומים מרכזיים במסגרת הפרשה:

פרשת המופעים

במסגרת אישום זה הודה גודובסקי שפעל במספר מועדים להעברת עבודות וזכייה במכרזים ציבוריים על-ידי חברת ההפקות "אברורה" בבעלותה של נלי דינובזצקי, המקורבת לקירשנבאום.

על-פי האישום, סוכם בין קירשנבאום לדינובצקי ובעלה כי קירשנבאום תסייע לחברת ההפקות לזכות בעבודות הפקה תוך שימוש בקשריה, ודינובצקי תעניק בתמורה לקירשנבאום וגודובסקי 10% מהתקציב שתקבל עבור ההפקות. 

פרשת עמותת "איילים"

במסגרת אישום זה הודה גודובסקי כי פעל להעברת תקציב של 5 מיליון שקל לעמותת "איילים" שעסקה בפיתוח ההתיישבות בנגב ובגליל, בתמורה לקבלת חצי מיליון שקל בחזרה, במזומן. לאחר שמנהלי העמותה סירבו להעביר את הכספים במזומן, סוכם כי נתח משמעותי מהתקציבים שיועברו ממפלגת ישראל ביתנו על העמותה, יחזור לשימוש המפלגה ב"דרכים יצירתיות" שיימצאו. לאחר מכן פעל הנאשם לכך שהכספים אכן יועברו באותן דרכים יצירתיות למקורבים לקירשנבאום:

מימון שכרו של מיכאל קלגנוב, המדליסט האולימפי שהיה פעיל במפלגה, בשווי של 77 אלף שקל למשך שנה.

תשלום שכר חודשי למיכאל צ'ופנס, פעיל במפלגה שריכז פרויקט משותף למפלגה ולעמותה באזור הדרום. גודובסקי ביקש מהעמותה להמשיך לממן את שכרו את של צ'ופנס גם לאחר שהפרויקט הושלם, בסך 91 אלף שקל. 

בנוסף, העמותה מימנה בהוראת גודובסקי תשלומים שונים לחברות ייעוץ ומשרדי יחסי ציבור, עבור שירותים שניתנו לקירשנבאום ולמפלגה, בהיקף של 218 אלף שקל. 

בשלב מאוחר יותר הציע גודובסקי לעמותה לקבל תקציב נוסף של 1.5 מיליון שקל בתמורה להעסקה של ליה שמטוב, מקורבת לקירשנבאום, שכיהנה לפני כן כחברת כנסת מטעם מפלגת ישראל ביתנו.

דרך יצירתית נוספת להחזרת הכספים מהעמותה לקירשנבאום ומקורביה הייתה באמצעות מימון מדליות לוותיקי מלחמת העולם השנייה בשווי 20 אלף שקל. 

פרשת מימון הטיסות 

גודובסקי הודה גם בעובדות באישום בגינו הורשעה אתמול אירנה וולדברג, מי שהייתה מנכ"לית התאחדות היזמים לישראל. לפי האישום, וולדברג ביקשה את עזרתה של קירשנבאום בגיוס פרוייקטים להתאחדות, וספציפית בחיבור בין ההתאחדות לרשות למלחמה בסמים. לאחר שקירשנבאום יצרה את החיבור בין ההתאחדות לרשות, התבקשה והסכימה וולדברג לממן טיסה של גודובסקי ואדם נוסף, בעלות של 19 אלף שקל.

בחינת הפתע של השופט

השופט ירון לוי מבית המשפט המחוזי בתל-אביב ביקש לבחון את גודובסקי על היכרותו עם הפרטים העובדתיים המצוינים בכתב האישום המתוקן, בטרם אישר את ההסדר. כאשר סנגורו של גודובסקי ניסה לחלץ אותו מבוחן-הפתע של השופט, הגיב השופט: "תחסכו ממני, אני צריך להשתכנע שהנאשם יודע במה הוא מודה, במיוחד שזה בא אחרי כפירה כל-כך מפורטת. אני רוצה למנוע תקלות בטיעונים לעונש".

גודובסקי, שלא גילה עניין רב בדיונים שנערכו עד כה והעביר את רוב זמנו באולם בית המשפט בקריאת ספרים, התייצב מול השופט כשספר הקריאה שלו בידיו, ועל אף שהתקשה להשיב לשאלותיו של השופט ונאלץ להיעזר בסנגורו לא פעם - השופט לוי לא ויתר וסקר איתו את כל האישומים המפורטים במסמך.

סנגוריו של גודובסקי ביקשו להדגיש כי ההסדר מוגש בכפוף להסכמה דיונית שלא יעשה שימוש בהודאתו של גודובסקי לחובתה של קירשנבאום בהמשך ניהול ההליך.

הסנגורים מבקשים ששופט אחר יגזור את העונש

סנגוריו של גודובסקי הציגו לבית המשפט בקשה נוספת, שהטיעונים לעונש יישמעו בפני שופט אחר, מחשש שהשופט לוי כבר נחשף לראיות רבות לחובתו של גודובסקי, לרבות האזנות סתר שהסנגורים טענו שאינן קבילות. הסנגורים אף הביעו חשש שמא גזירת דינו של גודובסקי עלולה להשפיע על המשך ניהול ההליך לגבי הנאשמים הנוספים. 

השופט לוי הזכיר כי כבר גזר את דינו של נאשם אחר בפרשה (אפי פלס, מי שהיה הגזבר של מועצת בנימין), תוך כדי ניהול ההליך: "כבר גזרתי דינו של נאשם אחד, היו שם אמירות ערכיות, ואף אחד לא נפל מהכיסא", והוסיף: "אני לא זוכר שביקשו לפסול מותב כדי לגזור דין של נאשם, אתם מתבלבלים. התשתית לטיעונים לעונש זה כתב האישום, הא ותו לו". 

מכיוון שמדובר למעשה בבקשה לפסול את השופט לוי מהמשך הדיון בעניינו של גודובסקי לצורך גזירת דינו, ציין השופט: "הבקשה חריגה, צריך נימוקים כבדי-משקל. אין עילת פסלות בדין. אם תרצו, אתן החלטה עכשיו, והדרך לירושלים קצרה (לצורך ערעור על ההחלטה)". 

על אף שהשופט הודיע כי ימסור את החלטתו בבקשה בימים הקרובים, ניתן להניח מהערותיו במהלך הדיון שהוא לא ימהר לעביר את המלאכה לשופט אחר. את דבריו הוא סיים באומרו: "אני לא חושב שההחלטה שלי תפתיע אתכם".