הערכות: רוב דחוק להפיכת המרכז הבינתחומי לאוניברסיטה פרטית

לאחר ניסיונות ממושכים של המרכז הבינתחומי הרצליה לקבל סמכות להעניק תארים שלישיים ולהפוך למעשה לאוניברסיטה הפרטית הראשונה בישראל, מחר צפויה המועצה להשכלה הגבוהה (מל"ג) לאשר זאת. לפי הערכות של גורמים שמעורים בנושא, יש רוב דחוק לאישור ההחלטה.

ל"גלובס" נודע כי שר החינוך נפתלי בנט, שמשמש גם כיו"ר המל"ג, צפוי להגיע לישיבה, שלא כמנהגו. בנט תומך בהחלטה ורוצה לוודא שהיעדרו לא יהיה זה שיגרום להפלתה. המל"ג כוללת 25 חברים, אך לפי הערכות צפויים להגיע לישיבה כ-15 חברים בלבד. הסיבה לכך היא שמדובר באסיפה שלא מן המניין, שהמועד שלה נקבע לפני כחודש וחצי, ולא כל החברים יכולים להגיע.

לפני כשלושה שבועות אישרה ועדת משנה של המל"ג למרכז הבינתחומי הרצליה להעניק תארים שלישיים. משמעות ההצבעה מחר היא אישור סופי של החלטת ועדת המשנה, והעברת התהליך לאישור בוועדה בינלאומית שתבחן אם המוסד עומד בקריטריונים המצופים ממוסדות המעניקים תארים שלישיים כמו לדוגמה מספר הפרופסורים במוסד.

המרכז הבינתחומי לא מתוקצב על ידי המדינה (באמצעות הוועדה לתכנון ותקצוב ההשכלה הגבוהה - הות"ת), ולא יהיה מתוקצב גם אם יהפוך לאוניברסיטה פרטית. עם זאת, המוסד מפוקח ברמה האקדמית על ידי המל"ג.

עלייה בכמות או ירידה באיכות

הדבר העיקרי שמבחין כיום בין מכללות לאוניברסיטאות הוא הסמכות להעניק תארים שלישיים. התומכים בהחלטה להרחיב את הסמכות גם למכללות שעומדות בקריטריונים, סבורים כי היא תוביל לעלייה במספר החוקרים בישראל, דבר שיתרום בסופו של דבר לכלכלה. הדבר עשוי להוביל, לתפיסתם, לתהליך דומה לזה שהתרחש עם הקמת המכללות - עלייה חדה במספר הסטודנטים לתואר ראשון.

מנגד, יש כאלו שסבורים כי העלייה הייתה חדה מדי והובילה לירידה ברמתו של התואר הראשון, דבר שעלול לקרות גם בתארים מתקדמים יותר. טיעון נוסף נגד ההחלטה הוא הרצון לשמור על המחקר האקדמי במסגרת המגזר הציבורי, ולא בגופים פרטיים. מי שהוביל את ההתנגדות במהלך השנים היו האוניברסיטאות, שסובלות כבר כיום מהתחזקותן של המכללות, וחוששות כי עתה ההבדל בינן לבין המכללות ייטשטש.

גורם באחת האוניברסיטאות אמר היום ל"גלובס" כי הבעיה העיקרית היא שאין כיום הגדרות ברורות למאפיינים של אוניברסיטה. "המל"ג אף פעם לא קבע מהי ההגדרה של אוניברסיטה. למשל איזה תחומי לימוד צריכים להיות בה או מה המבנה הרצוי של המוסד. המטרה של הגדרה כזאת היא ליצור תו תקן של איכות. יכול להיות שהשוק מספיק יעיל כדי להגדיר מה איכותי ומה לא, אבל המל"ג נחלש בשנים האחרונות ביכולת שלו לפקח על איכות המוסדות והלימודים, בין השאר בגלל הרצון להרחיב את מספר הסטודנטים בישראל. יש פה מעין הטעיה של הציבור כי אין כאן באמת רגולציה אפקטיבית", אמר אותו גורם.

מוועד ראשי האוניברסיטאות נמסר:

"במקום לפעול למען האינטרס הלאומי שהנו קידום המחקר האקדמי ומיצובה של ישראל כמובילה במדע פורץ דרך, מתרחש כעת מהלך של אישור הענקת תואר דוקטור למכללה ספציפית. מדובר באישור אשר יפגע באיזון בין אוניברסיטאות המחקר והמכללות.

דוקטורט לא בא לידי ביטוי רק בשם 'דוקטור' אלא במחקר עמוק ובמערכת שלמה שמפרה אותו. מוסד שמעניק תארים שלישיים צריך להיות מוסד עם עשייה מחקרית ארוכת טווח בתחומים רבים, אחרת יש פה תואר שהוא רק לצורך קבלת תואר, שאנשים יקבלו רק לצורך אגו או העלאת שכר - בעוד אחרים מבצעים מחקר עמוק ותחרותי ברמה גבוהה. חבל שמהלך זה במכללה יוביל לזילות תארי הדוקטורט. אנו תקווה כי אלו האחראיים על שמירת האינטרסים האקדמיים והלאומיים של ישראל יבינו במהרה את גודל הטעות ויעצרו את קידום המהלך אשר צפוי לפגוע בדור העתיד של החוקרים בישראל".