העלות של ביטוח סיעודי ממלכתי לכלל האוכלוסיה תגיע ל-4.5 מיליארד שקל לשנה, כך מעריך בנק ישראל בדוח הסופי על הביטוח הסיעודי בישראל המתפרסם היום (ב'). בנק ישראל נמנע מלהמליץ במפורש לממשלה על הנהגת ביטוח סיעודי ממלכתי וקובע כי מדובר בהחלטה "נורמטיבית" שצריכה להתקבל בידי הממשלה מתוך סט אפשרויות הכוללות גם הרחבת המערך הנוכחי - כפי שנעשה לאחרונה במסגרת הרפורמה של שר האוצר משה כחלון.
אפשרות אחרת היא הכנסת פרוגרסיביות רבה יותר בסיוע של המדינה. הבנק מציין כי ביטוח סיעודי ממלכתי מהווה פתרון מקיף עבור כלל האוכלוסיה, כולל כ-20% מהקשישים שיתקשו לממן שירותי סיעוד, ונותנת כיסוי ביטוחי לכל החיים, שבשונה מהכיסוי שמציע הביטוח הפרטי אינו מוגבל בזמן.
בבנק מציינים כי ביטוח סיעודי ממלכתי הוא במובנים רבים חסכוני יותר. עלות הביטוח הסיעודי הפרטי שמשלם כיום הציבור בישראל מוערכת ב-1.6 מיליארד שקל לשנה. שיעור האוכלוסיה בישראל המבוטחת בביטוח סיעודי נע לפי הערכות בין 40% ל-60% ונחשב לאחד הגבוהים בעולם, אך בקרב השלישון התחתון של האוכלוסיה ובמגזרים החרדי והערבי, שיעור הכיסוי בביטוח סיעודי פרטי נמוך וחלקי. הביטוח הממלכתי שבחן בנק ישראל יציע פיצוי בסכום חודשי קבוע של 5,000 שקל לכל החיים מרגע הפיכת המבוטח לסיעודי, בשונה ממרבית הביטוחים המוצעים כיום, המעניקים כיסוי ביטוחי לתקופה של 3-5 שנים בלבד.
הדוח שהכין בנק ישראל נעשה במסגרת תפקידו כיועץ כלכלי לממשלה, על רקע הכוונה לערוך רפורמה במערך הטיפול הסיעודי. הדוח הסופי המתפרסם היום הוא המשכו של דוח הביניים שפורסם בנובמבר ויוצא לאחר קבלת הערות גורמי ממשלה רלבנטיים. את הדוח הכינו חוקרי חטיבת המחקר בבנק ישראל גלעד כהן קובץ', תמר רמות ניסקה ומאיה הרן רוזן.
להערכת בנק ישראל, 20% מהקשישים הנזקקים לשירותי סיעוד יתקשו לממן אותם. אחד הממצאים המפתיעים הוא שמצבם של קשישים במגזר החרדי אינו גבוה משיעורם בקרב שאר המגזרים הודות לשיעור בעלות גבוה על דירות במגזר הזה.
הסקירה ההשוואתית שערך הבנק מעלה כי שיעור הביטוחים הסיעודיים הקבוצתיים בישראל גבוה בהרבה מהמקובל בעולם. הסיבה העיקרית לכך, לפי הבנק, היא המאפיינים הייחודים של ביטוח סיעודי שמרתיעים את חברות הביטוח הפרטיות משום שהם מחייבים אותן להקצות כרית הון גדולה כדי להגן על עצמן מסיכוני הביטוח ולהגביל מראש את תשלומי הביטוח במשך הזמן ובגובה הסכום. "בשונה מביטוחים אחרים", כותבים בבנק ישראל "שבהם מרכיב הסיכון האינדיבידואלי הוא מרכזי ,בענף הסיעוד הסיכון המרכזי הוא מערכתי, בין-דורי" "ונובע מחוסר הודאות של התפתחות עלויות הסיעוד ושיעור הנזקקות".
בבנק ישראל מסבירים כי רכישת הביטוח הסיעודי על-ידי המדינה לכלל האוכלוסיה תהיה זולה יותר מאשר עלותו כיום לציבור, זאת בשל אפקט של Adverse Selection (מבוטחים בסיכון גבוה רוכשים כיסויים גבוהים מדי) המביא להתייקרות של מחיר הביטוח הפרטי הממוצע. בנוסף יכולה המדינה לחסוך עלויות הפצה, שיווק וחיתום ברכישה וגם כושר המיקוח הגדול יותר של המדינה עשוי להביא להוזלת העלות.
בבנק ישראל מציינים מספר בעיות מרכזיות במערך הסיעוד הנוכחי. הראשונה היא בעיית נשיגות השירותים. למרות שהביטוח הסיעודי הציבורי משרת כ-85% מהקשישים הסיעודיים, המימון הציבורי שמקבלים הזכאים נמוך ביחס להוצאות הסיעוד וקשישים רבים יתקשו לממן את השירותים שהם זקוקים להם, המוגדרים לפי מידת תלותם הפיסית בסיוע הזולת. רכישת ביטוח סיעודי פרטי פותרת את בעיית מימון השירותים - אך זאת רק עבור קשישים התלויים בסיוע הזולת לחלוטין, דהיינו קשישים שמידת התלות שלהם בזולת מקנה זכאות להפעלת הביטוח.
בעיה אחרת היא רמת הפרוגרסיביות הנמוכה של הסיוע: הסיוע הוא אחיד עבור קשישים המשתייכים לעשירון הראשון עד השביעי אם הם נמצאים באותה רמה של תפקוד. בבנק סבורים כי ניתן לשקול האם לחזק יותר את הקשר בין רמת הסיוע וגובה ההכנסה, כך שהתקציב הציבורי יתמוך במידה רבה יותר בקשישים מהעשירונים הנמוכים.
"אתגר למדיניות ההגירה בישראל"
גם השיעור הגבוה של עובדים זרים בקרב המטפלים בקשישים נתפס כבעיה בעיני החוקרים אשר "מעמידה את מדיניות ההגירה של ישראל מול אתגרים עליהם נכתב רבות במסגרות אחרות, ובמיוחד בהינתן מגמות הזדקנות דומות במדינות המפותחות האחרות בעולם"
מערך הסיעוד בישראל, תמונת מצב ל-2015
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
