המוטציה בחברות האינטרנט: צמיחת הענקיות יצאה משליטה

אמזון, פייסבוק, גוגל ונטפליקס הפכו בתקופת הזמן הזאת למפלצות שכובשות עוד ועוד טריטוריות ברשת האינטרנט, שולטות ביד רמה בטריטוריות שכבשו ומנצלות את כוחן העצום כדי לזלול את הכנסותיהם של עסקים רבים מהכלכלה הישנה והחדשה כאחד

ג'ף בזוס   / צילום: רויטרס
ג'ף בזוס / צילום: רויטרס

אם יש תופעה אחת מובהקת שאפיינה את שוק המניות העולמי בשלוש השנים האחרונות, אזי היא בראש ובראשונה הפיכתן של חברות האינטרנט הגדולות בעולם מענקיות למפלצות. אמזון, פייסבוק, גוגל ונטפליקס הפכו בתקופת הזמן הזאת למפלצות שכובשות עוד ועוד טריטוריות ברשת האינטרנט, שולטות ביד רמה בטריטוריות שכבשו ומנצלות את כוחן העצום כדי לזלול את הכנסותיהם של עסקים רבים מהכלכלה הישנה והחדשה כאחד.

את הביטוי הטוב ביותר לכך נותנים הגרפים של מניות אלו. בעוד ששוק המניות האמריקאי הוסיף לערכו כ-30% בלבד בשלוש השנים האחרונות, הרי שמפלצות הרשת הכפילו את גודלן בלפחות פי שניים, אם לא פי ארבעה ואף פי חמישה. אם מניות פייסבוק, גוגל ומיקרוסופט הניבו בתקופה זו תשואה של כ-100% "בלבד", הרי שמולן הציגו אמזון ונפליקס זינוקים של 300% ו-400%, בהתאמה. רק לשם המחשה, החברה הגדולה בעולם במונחי שווי שוק, אפל, רשמה באותה התקופה תשואה מתואמת של כ-30%, בדומה לשוק האמריקאי כולו.

שלוש שנים חלומיות לענקיות האינטרנט
 שלוש שנים חלומיות לענקיות האינטרנט

הזינוקים הללו הוסיפו בשלוש השנים האחרונות מאות מיליארדי דולרים לשוויין של החברות הללו, והעמידו אותן בראש רשימת החברות הגדולות בעולם, אחרי אפל שנסחרה אתמול לפי שווי של 869 מיליארד דולר. כך, למשל, אמזון נסחרה לפי שווי של 765 מיליארד דולר, בעוד שגוגל נסחרה לפי שווי של 761 מיליארד דולר. מיקרוסופט הציגה שווי שוק של 712 מיליארד דולר, כשפייסבוק "מסתפקת" בשווי של 492 מיליארד דולר, לאחר שאיבדה מתחילת השבוע 8.5% (שווה ערך ל-46 מיליארד דולר) בעקבות חשיפת הזליגה של נתונים מהרשת החברתית לידיה של חברת קיימברידג' אנליטיקס. לנטפליקס, הקטנה שבחבורה שנחשבת עדיין לענקית בהתהוות, שווי נמוך יותר משמעותית של 137 מיליארד דולר "בלבד".

לכאורה, כל אחת מהחברות הללו זינקה מסיבותיה שלה. אלא שבפועל, פעילותן בסביבת הרשת והשתלטותן המהירה על השוק בתחום התמחותן, הביאו להן את רובו המכריע של הקהל הגלובלי ואת הכסף הגדול. כעת השאלה העיקרית שעולה היא האם תופעה זו עתידה להימשך ולהתעצם, או שבכוונת המדינות החזקות בעולם לנסות ולבלום אותה.

תופעה דומה גם בסין

מול הענקיות הללו ניצבות חברות הכלכלה הישנה ובראשן ברקשייר האת'וויי, חברת ההחזקות הענקית שבשליטת וורן באפט, שזוכה מהמשקיעים לשווי של 505 מיליארד דולר לאחר שגם היא רשמה בתקופה המדוברת תשואה מתואמת דומה לזו שרשמו השוק כולו ומניית אפל (שהיא גם פוזיציית ההשקעה הגדולה ביותר של באפט).

יש לציין, כי תופעה דומה נרשמה גם בצדו השני של האוקיינוס השקט, במעצמה הכלכלית השנייה בגדולה בעולם, סין. מבט על בורסת הונג קונג מגלה שגם המדד המרכזי שלה עלה בשלוש השנים האחרונות בקרוב ל-30%. אלא שבזמן הזה זינקו מניותיהן של שתי שליטות האינטרנט המקומיות - טנסנט ועליבאבא - בכ-220% ובכ-140%, בהתאמה. כך, ששוויה של טנסנט עומד כעת כל 555 מיליארד דולר, בעוד שעליבאבא נסחרת לפי שווי של 502 מיליארד דולר.

עליבאבא, בדומה לאמזון, שולטת בתחום המסחר המקוון בסין ומספקת מגוון רחב של שירותים נוספים, ובראשם תשלומים מקוונים ואחסון בענן. טנסנט, לעומתה, דומה יותר לפייסבוק אולם מפותחת ממנה. היא מפעילה את האפליקציה וויצ'אט שהחלה כתוכנת מסרים מידיים, אולם הפכה מאז לכלי עבודה המעניק למשתמשים שירותים רבים נוספים כגון העברת כספים בין משתמשים, תשלומים מקוונים, ואף חיבור ופעולה מול אתרים של גופי ממשל ושירותים ציבוריים.