נשק הבחירות של נשיא ונצואלה: הרעב הכבד של האזרחים

ממשלו של ניקולס מאדורו מצליח להשיג תמיכה של בוחרים באמצעות שליטה על אספקת המזון במדינה

ניקולאס מאדורו / צילום: רויטרס
ניקולאס מאדורו / צילום: רויטרס

שרה מסה מהעיר סנטה ריטה בוונצואלה היא סוג של בוחרת שהאופוזיציה במדינה יכלה בעבר לסמוך עליה שתצביע עבורה.

מסה, מורה בת 32, שונאת את הנשיא ניקולס מאדורו. שכרה צנח לרמה של 2 דולרים אמריקאיים בחודש, עם קריסת המטבע המקומי. היא מתקשה להאכיל את בנה בן ה-10, ואינה יכולה לטפל בגידול קטן בשד מפני שמערכת הבריאות הציבורית מרוסקת. אבל מסה הצביעה בעד מפלגת השלטון הסוציאליסטית בבחירות האחרונות לראשות העיר, מחשש שהיא תאבד את עבודתה הממשלתית ואת ההטבות - בייחוד שקי האורז, קמח התירס והמזון המסובסד הנוסף שמחזיק את משפחתה בחיים. היא מתכננת להצביע גם עבור מאדורו בבחירות לנשיאות ב-20 במאי. "אם לא אצביע, יהיו לי צרות, כך אמרו לי", היא אומרת בעיירה שלה הסמוכה לגבול עם קולומביה. "הם משחקים על הרעב של אנשים".

כל ממשלה הייתה מתקשה להישאר בשלטון עם מחסור חמור במזון, אינפלציה שצפויה להגיע השנה ל-13,000% וכלכלה שמתרסקת במהירות ותתכווץ בקרוב לחצי מגודלה לפני חמש שנים.

אבל ממשל מאדורו, שנהנה מתמיכה של 22% בלבד, פיתח אסטרטגיה רחבה לשמירה על השלטון באמצעות טריקים מלוכלכים, טקטיקות הפחדה ובעיקר שימוש במזון כדי להשיג את תמיכת העניים ביותר, אומרים מומחי בחירות בוונצואלה. בשנה שעברה זכתה מפלגת השלטון בשלוש מערכות בחירות - לרשויות המקומיות, למדינות המחוז ולגופים לאומיים.

מזון הוא נשק רב עוצמה במדינה שבה תינוקות מתים מתת-תזונה, מדפי החנויות ריקים בדרך כלל ושלושה רבעים מהאוכלוסייה איבדו בממוצע 12 ק"ג ממשקל גופם. מענקי המזון למיליוני מצביעים מוכי עוני יכלים להבטיח שהממשלה השמאלנית תמשיך לנהל את המדינה עוד שנים רבות.

ראיונות עם בוחרים במדינה, ממעוזי אופוזיציה בקרקאס עד עיירות נידחות שהיו תמיד מעוזי תמיכה בממשל, חשפו שאפילו קהילות עניות שסובלות מאוד מן ההתדרדרות במצב מוכנות לתמוך במאדורו. רבים ממבקריו אומרים שלא נשארה תקווה לשינוי.

מפלגות האופוזיציה המובילות אומרות שהן לא ישתתפו בהצבעה במאי, אחרי שהדיונים עם הממשל לארגון בחירות הוגנות נכשלו ב-9 בפברואר. מועמד אחד של האופוזיציה, הנרי פלקון, מתנגד לחרם על הבחירות והוא ינסה להביס את מאדורו עם הצעה לחסל את ההיפר-אינפלציה באמצעות הצמדת המשק לדולר והבטחת חנינה לנאמנים של הממשלה. מתנגדיו של פלקון ושל הממשלה אומרים שהשתתפות בבחירות רק מעניקה לגיטימציה לשיטת בחירות מניפוליטיבית שבה הנשיא בוחר למעשה את יריביו, כפי שעשו דיקטטורות באמריקה הלטינית בעבר.

הנשיא מתבצר בעמדתו על ידי ויתור על סיסמאות שינוי וחסימת סיוע הומניטרי בינלאומי, כדי להחריף משבר שגרם לכמעט 3 מיליון אזרחים לעזוב את המדינה ב-19 השנים האחרונות, לפי הסוציולוג תומאס פאס. מאות אלפים נמלטו בחודשים האחרונים לקולומביה ולברזיל, וגרמו לשתיהן להציב חיילים לאורך הגבולות הפרוצים עם ונצואלה. המחסור במזון והיוקר שלו הם המניעים העיקריים לבריחה. מיליונים נשארו במדינה כשהם תלויים בתמיכה שלה.

כ-3.5 מיליון מתוך 6 מיליון משקי הבית במדינה מקבלים תיבות מזון באמצעות גוף שהצבא מנהל, "הוועדה המקומית לאספקה וייצור", לפי חברת הסקרים דלפוס. התוכנית הזו, שידועה בראשי התיבות שלה בספרדית CLAP, היא מקור המזון העיקרי של 15% מתושבי המדינה, לפי האוניברסיטה הקתולית בקרקאס.

בנובמבר, חודש לפני הבחירות לראשות הערים והמועצות המקומיות, מאדורו הציע סיוע של בשר חזיר למצביעים. כעבור כמה שבועות, על רקע הקושי לממן קניות בגלל ההיפר-אינפלציה, הוא הבטיח לבוחרים בונוסים במזומן. ביום הבחירות, עם ההיענות הדלה, הוא פיתה בוחרים עם "מתנה מיוחדת". לא היה ברור למה הכוונה, אך בוחרים רבים קיבלו תיבות מזון. כדי לקבל את ההטבות הללו, הממשלה דורשת מיותר אזרחים להחזיק תעודות זהות חדשות, שהונפקו לכמחצית מ-30 מיליון אזרחי המדינה.

"תעודות המולדת" החדשות הללו, שמתבססות על טכנולוגיה של חברת הטלקום הסינית הענקית ZTE, מאפשרות לממשלה לעקוב אחרי מי הצביע בבחירות. כך אפשר ללחוץ על מקבלי מזון שלא להוטים להגיע לקלפיות, אומרים מומחי בחירות ופעילים של מפלגת השלטון.

החוק מחייב הצבעה חשאית, אבל במוקדי הצבעה בקרקאס הבירה, ובמדינת המחוז המערבית זוליה בבחירות המוניציפליות בדצמבר, היה קל לראות איך מפלגת השלטון הפעילה את מכבשי הממשל כדי להבטיח שתומכים יגיעו לקלפיות. באוהל אדום ענק, פעילים סוציאליסטיים סרקו את כרטיסי המולדת של המצביעים. בעזרת מאגר נתונים ממוחשב, הם יכלו לקבוע מי לא בחר ואילו הטבות הוא מקבל. תומכי ממשלה שתפקדו כ"נוטרים" נסעו באופנועים לבתיהם של מקבלי חבילות מזון כדי להזכיר להם אילו הטבות הם מקבלים ולשכנעם להגיע לקלפיות, לפי מקור מקומי במפלגת השלטון.

ואם זה לא מספיק, ישנו גם נוהג של "עזרה בהצבעה" בכמה קלפיות, לפי משקיפים מקומיים. תומכי מפלגת השלטון "עוזרים" לעתים לבוחרים להכניס את הפתק הנכון לקלפי.