קנאביס ישראלי מנוע צמיחה או הבועה החדשה

שוק הקנאביס הרפואי בישראל עובר תקופה של דריכות ואי-וודאות. השאלה הגדולה כיום בשוק היא האם יותר ייצוא של קנאביס מישראל ואם כן, מתי. אולם למרות אי-הוודאות בתחום, מניות חברות הקנאביס הם הדבר החם ביותר בבורסה, אחרי שהחליפו בתפקיד זה את מניות המטבעות הקריפטוגרפיים, שטלטלו את השוק רק לפני מספר חודשים.

בשבוע האחרון עלו מניות חברות הקאנביס במאות אחוזים, ובימים האחרונים הן נסחרות בתנודתיות רבה. האם זו בועה? את זה תמיד אפשר לומר רק בדיעבד, אולם אין ספק כי תחום הקנאביס מתנהג כשוק השקעה אופנתי.

במצב כיום, עצם אזכור העובדה כי חברה עומדת להיכנס לפעילות בתחום הקנאביס, גם ללא פירוט נוסף לגבי טיב הפעילות הצפויה, מטיסה את מניות החברה כלפי מעלה. ברוב המקרים מסתבר בהמשך הדרך, כי מדובר בפעילות של חקלאות צמחי קנאביס ומפעל לעיבוד התוצרת למוצר רפואי. אלא שבשלב הזה רוב המיזמים כוללים שטח חקלאי שעדיין לא נשתל עליו שתיל אחד ובשטח המיועד להקמת המפעל עדיין לא הונחה אפילו אבן הפינה.

אם בעבר נחשב שוק הקנאביס הרפואי לשוק של טכנולוגיה חדשנית, ורוב החברות הישראליות שזכו למוניטין בתחום עסקו בפיתוח מוצרי קנאביס ייחודיים: מכשור רפואי המשפר את צריכת קנאביס, תוכנות לשיפור זני קנאביס או פורמולציות ייחודיות, הרי שהחברות הכובשות היום את הבורסה הן חברות חקלאות לכל דבר. אמנם מדובר בגידול מתוחכם ורגיש הדורש ידע ייחודי ויכול תיאורטית להימכר במחיר גבוה, אולם עדיין מדובר בגידול חקלאי, לא פחות ולא יותר.

החברות הבורסאיות מדווחות על פוטנציאל עצום להכנסות ורווחים, על בסיס הנחת היסוד הבאה: אם אמנם יותר ייצוא קנאביס מישראל בזמן הקרוב - וזה כרגע "אם" משמעותי - יהיו החברות הישראליות, למשך זמן מסויים, יחסית בודדות בשוק העולמי. ההיגיון של המשקיעים אומר שגם מאות ישראלים המתנפלים על השוק לא יספקו את הביקושים העולמיים, ולכן המחירים ישארו גבוהים, וכל מי שיכנס לתחום יהנה.

אולם, גישה זו לא לוקחת בחשבון את חוסר הניסיון של רוב החברות הללו בשיווק מוצרים חקלאיים בשוק הבינלאומי, את העובדה שלא פשוט לייצר קנאביס שיעמוד בתקנים הדרושים למוצר רפואי ואת המגבלות על ייבוא קנאביס במדינות רבות בעולם. מגבלות אלו משאירות את השוק העולמי קטן מן הפוטנציאל שיוחס לו וזה עוד לפני שלוקחים בחשבון את שאלת היתר הייצוא שעדיין לא ברור אם יגיע.

בסופו של דבר, עדיין לא ברור אילו מחירים יוכלו יצרני הקנאביס הישראלים לגבות עבור התוצרת שלהם, מי ירכוש אותה, וכמה תחרות תהיה בשוק הזה. כרגע. התחרות צפויה לכלול עשרות עד מאות חקלאים ישראלים, ובנוסף גם תחרות מגורמים לא ישראלים, תחילה בעיקר מקנדה, ובהמשך כנראה ממדינות נוספות.

מנקודת המבט של חקלאי הקנאביס הפוטנציאליים, העניין שמגלות בהם לפתע החברות הבורסאיות, הוא פיתוי משמעותי. הקמה של פעילות קנאביס רפואי באיכות גבוהה, יכולה לעלות עשרות מיליוני דולרים. חקלאים רבים מצאו את עצמם עם רישיון לגידול, אבל בלי יכולת לממשו. כעת הם מקבלים לפתע פניות מחברות שיש להן לכאורה גישה להון דרך הבורסה, גם אם לרובן אין באמת הון זמין, שכל מה שהן רוצות הוא להצמיד את המילה 'קנאביס' לשמן, כדי להקפיץ את ערך המניה שלהן.

שתילת הקנאביס בשדות פתוחים מתבצעת לרוב ממש בעונה זו. אם החקלאים לא ידעו בקרוב מה מתוכנן והאם כדאי לשתול, כל שנת 2018 תפוספס עבור חקלאי השדה. חקלאי החממות לא תלויים בעונות השנה, אך מיזם לגידול בחממות, הוא יקר הרבה יותר להקמה.

זה לא מופרך לומר שישראל יכולה להיות מעצמת קנאביס רפואי. ישראל הייתה תמיד מתירנית יחסית ברגולציה בתחום, תחילה כשהתירה מחקר אקדמי בקנאביס ואחר כך כאשר לפני כעשור החלה להתיר שימוש בקנאביס רפואי באופן חלוצי. בשל כך נצבר ניסיון וידע רב בתחום, ולכן בהחלט ייתכן כי חברות מסויימות מישראל יהיו דומיננטיות בשוק, אולם אלה יהיו כנראה רק בודדות מתוך כלל החברות, פרטיות ובורסאיות, שהחלו לפעול בו לאחרונה.

דינמיקה של השקעה אופנתית ועדרית

מדיוי, חברת שלד בורסאי, הייתה החברה הבורסאית הראשונה שנכנסה לתחום בנובמבר 2017. את החברה מנהל מנחם כהן, בעל מתחמי דיור מוגן, אשר הכיר את תחום הקנאביס הרפואי מהעבודה שלו עם קשישים. השוק התלהב משינוי הפעילות של מדיוי, והעלה את מניית השלד ב-400% בתוך כחודש, אבל זו הייתה רק ההתחלה.

בינואר נכנסה לתחום חברת טוגדר, גם היא שלד בורסאי, והציגה תחזיות להכנסות של מאות מיליוני דולרים. השוק לא התרגש מכך שפעילותה של החברה נמצאת בראשית דרכה, בשלב ה-seed במובן הכי מילולי שיש, ולכן יכולתה לחזות קדימה מוגבלת. טוגדר עלתה ב-125% מייד בעקבות ההודעה, אך הנסיקה המשמעותית החלה בחודש מרץ.

מעניין כי העליות החלו דווקא לאחר שהממשלה סרבה לאשר את ייצוא הקנאביס וקבעה כי תמנה ועדת בדיקה לסוגיה. דווקא הסירוב לאשר, העלה את התחום לכותרות ואז הסתבר כי רוב משרדי הממשלה, למעט המשרד לביטחון הפנים, תומכים בייצוא קנאביס. לפתע נראה היה כי האישור המיוחד נצא מעבר לפינה.

וכך, אולי גם במקביל לירידה בהתלהבות מסקטור הבלוקצ'יין, גילתה הבורסה את תחום הקנאביס. בין ה-18 ל-27 במרץ עלתה מניית מדיוי בעוד 400%, והשלימה עליות של 1,100% מאז הודיעה על כניסתה לתחום הקנאביס בנובמבר. גם טוגדר עלתה ב-490% בין 11.3-28.3 בלבד, והשלימה בכך עליות של 1,430% מאז כניסתה לתחום בינואר.

ביום שלישי האחרון הודיעה חברת התשומות לחקלאות עמיר שיווק, על כוונתה להשקיע 27 מיליון דולר בחברה בתחום הקנאביס. עמיר שיווק לא חשפה באותו היום במי היא משקיעה (בינתיים השם נחשף ונראה כי דווקא מדובר בסינרגיה הגיונית - ראה מסגרת), או מהיכן תביא 27 מיליון דולר, אך מנייתה עלתה ב-28% באותו היום, ולא מדובר בחברת שלד שהוסיפה לערכה מיליוני שקלים בודדים, אלא חברה תפעולית שעבורה עלייה של 28% פירושה תוספת של כ-60 מיליון שקל לשווי.

באותו יום הודיעה גם די-פארם על כוונתה להתמזג עם חברה בתחום הקנאביס, ללא פירוט נוסף. מנייתה עלתה ב-140%. די-פארם היא חברת שלד שהודיעה בשנה שעברה כי תפעל בתחום הבלוקצ'יין, אך בספטמבר טענה כי תחדל מכך ותבחן פעילות בתחום הרחפנים. כעת הרחפנים נעלמו והגיע הקנאביס.

חברת נקסט ג'ן הצטרפה לטרנד ביום חמישי האחרון. עד אותו יום הייתה נקסט ג'ן שלד עם כוונות לפעול בתחום כריית הזהב בגאנה, אך ביום חמישי הצהירה על ביטול כל פעילות הכרייה ומעבר עקרוני לתחום הקנאביס. אף שמהודעתה ניתן בהחלט להבין כי שינוי הכיוון עדיין לא התבטא בפעולה כלשהי, למעט דיון בדירקטוריון, עלתה מניית החברה ב-22%.

זה כנראה היה כבר יותר מידי עבור חלק מן הספקולנטים בתחום, אשר החלו להרגיש שהטרנד לוהט מידי, וביום חמישי חלה ירידה במניות רוב חברות הקנאביס. היום ירדו מעט מניות מדיוי וטוגדר אך מניות החברות שנכנסו לתחום בשבוע שעבר עדיין עולות.

את מצב המניות כרגע ניתן לראות בתרשים. כמו כן ניתן לראות כי מגמה דומה עברה על מניות הקנאביס בקנדה ובארה"ב, שהגיעו לשיא בינואר אך ירדו מאז.

בקרוב - קנאביס בבתי המרקחת בארץ

כרגע לא ברור האם ייצוא קנאביס מישראל יאושר, משום שלא ברור מה מעכב אותו. משרד החקלאות ומשרד האוצר תומכים בתוכנית בהתלהבות, משרד הבריאות תומך באופן מסוייג אך תומך, ואילו המשרד לבטחון פנים טוען כי הוא תומך באופן עקרוני, אך מעוניין לוודא כי ניתן יהיה לפקח על השוק, ומבקש תקציב נוסף.

הממשלה צריכה לחתור במהירות להחלטה, כדי לאפשר את גידול הצמח בשדות הפתוחים עוד השנה, אולם בינתיים ההחלטה מתמהמהת, וגורמים בשוק הקנאביס טוענים כי ייתכן והשפעתו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ אחראית להיסוס הממשלה לאשר את המדיניות שאינה תואמת את הגישה הרשמית של ארה"ב לסוגיה.

בינתיים ממשיכה להתקדם הרפומה הפנים-ישראלית בשוק הקנאביס, לפיה כבר לקראת סוף החודש הקרוב ימכר קנאביס רפואי לבעלי מרשם בבתי המרקחת, במקום הנפקתו דרך בתי חולים פסיכיאטריים.

שינוי זה הוא חלק מרפורמה, הכוללת גם דרישה מהמגדלים כי ייצרו את המוצרים במפעלים מאושרים על ידי משרד הבריאות, וכן כי ישווקו אותם דרך גורם ביניים שקיבל היתר לכך.

בסוף החודש הזה, אם לא יהיו הפתעות, אמורים להגיע לרשתות המוצרים של שתי החברות הראשונות המשווקות לפי הרפורמה - חברת פנאקסיה בשיתוף עם המפיץ רפא, וחברת BOL (ראה מסגרת). שבעה מגדלים נוספים שהחלו לפעול טרם הרפורמה, יוכלו לשווק את המוצרים שלהם בשיטה הישנה, דרך בתי החולים, עד שיתארגנו על מפעלי ייצור ומפיצים העומדים בדרישות. יתר החברות כרגע לא יכולות לפעול בשוק הישראלי.

החברה השנייה שתמכור בארץ המוצרי קנאביס בבית מרקחת

BOL פארמה היא החברה שצפויה להתמזג עם עמיר שיווק

חברת BOL פארמה, היא החברה אשר בה צפויה עמיר שיווק הבורסאית להשקיע סכום של עד 27 מיליון דולר. BOL, המנוהלת על ידי תמיר גדו וחגי הילמן, צפויה להיות חברת הקנאביס השנייה שמוצריה ימכרו בבתי המרקחת, אחרי המוצר של חברת פנאקסיה המשווק על ידי חברת התרופות רפא. ל"גלובס, נודע כי המוצרים עשויים להיות זמינים כבר בסוף החודש הנוכחי.

BOL פארמה היא גלגול של "שאיפה לחיים", אחת משמונה המיזמים החקלאיים המקוריים שקיבלו רשיונות גידול קנאביס רפואי כשהטיפול בקנאביס הותר בישראל לראשונה. במהלך העשור שבו קיימת החברה, היא פעלה לדבריה לא רק לגדל ולמכור קנאביס, אלא גם להתמקצע בזיהוי וטיפוח הזנים היעילים ביותר לטיפול במחלות שונות, בייצור מוצרים הנספגים בצורות שונות (למשל תמציות שמן) וכן ערכה ניסויים קליניים כדי לבחון את השפעת הקנאביס.

כך למשל, ניסוי שנערך במעבדתו של ד"ר עדי ארן מבית החולים שערי צדק, בחן שימוש בקנאביס לטיפול בילדים אוטיסטים. תוצאות הביניים הראו כי אצל 70% מהילדים חל שיפור בהתנהגות ואצל שליש חל שיפור ביכולות התקשורת.

לעומת רוב חברות הקנאביס שקמו במסגרת הרפורמה, ומעוניינות לגדל את הצמח כחקלאים ולייצר ממנו מוצרים ברמה של תעשיית המזון, BOL לפחות בהצהרתה, הולכת צעד נוסף קדימה. בנוסף לשיווק הצמח השלם, היא עוסקת בבידוד רכיבים מסויימים מתוך הצמח, וזיקוק שלהם כתרופה של ממש.

חברה בשם GW מבריטניה, כבר עושה זאת עם החומרים THC ו-CBD, ונסחרת ב-3.2 מיליארד דולר בארה"ב.

"אנחנו מפיקים מוצר שהוא יותר נקי מזה של GW", טוען גדו. לדבריו, ניסוי שערכה החברה ב-CBD נקי, הראה שהחומר יעיל כתרופה למחלת "שתל נגד מאכסן", שהיא תופעת לוואי לטיפול בסרטן הדם באמצעות מח עצם. הניסוי נערך על ידי שירותי בריאות כללית באמצעות מור יישומים, חברת המסחור של הכללית. מוצר כזה, שהוא כימיקל המופק מצמח הקנביס ולא הצמח כולו, דורש גם אישור כתרופה, תהליך שיכול לארוך עד עשור ולדרוש השקעה של מאות מיליוני דולרים, אם כי במקרה של מולקולה מוכרת מצמח הקנביס, ייתכן שהתהליך יהיה קצר יותר.

בינתיים BOL ממתינה, כמו כל מגדלי הקנאביס הרפואי, לאפשרות לייצא את הצמח השלם לחו"ל. גדו מציין כי לישראל יש יתרון של חלוציות לא רק בייצוא הקנאביס, אם יאושר בזמן הקרוב, אלא גם בתחום הניסויים הקליניים. "כרגע הניסויים הללו לא חוקיים בארה"ב וברוב המדינות שאיכות הרפואה והקליניקה שלהן טובות כמו שלנו. יש לנו בערך 3-4 שנים להתמקצע בזה, ואז יחד עם אישור הייצוא, יהיה לנו באמת יתרון עצום של מוצרים מובילים, ידע וכושר ייצור".

עם זאת גדו מזהיר כי ייתכן והשוק לא יהיה אטרקטיבי עבור המגדלים כפי שחשבו.

"לפי הרפורמה בשוק הקנאביס המוטמעת בימים אלה (והייצוא, אם יאושר, יהיה חלק ממנה - ג"ו), כל מגדל שרוצה למכור בשוק הישראלי, חייב להעביר את מוצריו למפעל מאושר, עם בקרה מאוד קפדנית. אנחנו בין הגורמים המעטים שיש לנו את שני החלקים של התמונה - גם חקלאות וגם מפעל. השוק לא כל כך אטרקטיבי למי שרק מגדל, ואני מעריך שאפילו חלק מן המגדלים מתוך השמיניה שבנתה את התחום, לא ישרדו".

אז תשווקו מוצרים של מגדלים אחרים תמורת עמלה?

"ייתכן שנקנה מהם חומרי גלם, אולם בשלב הראשון אנחנו מתכוונים למצות ולשווק את הגידולים שלנו".

גלי וינרב