הנקראות ביותר

משקיעים גילו את השילוב המנצח בין הייטק וחקלאות ישראליים

שניים מהענפים המזוהים עם הכלכלה הישראלית, הייטק וחקלאות, התקשו לעבוד יחד במשך שנים רבות. אלא שהנתונים העדכניים מראים שהסטארט-אפים בתחום נהנים מהשקעות רבות יותר מבעבר, מצד גורמים רבים יותר ● האם הפתרון לרעב העולמי יגיע מישראל?

חרגול/ צילום: shutterstock
חרגול/ צילום: shutterstock

אחרי שנים שבהן פיתוחים טכנולוגיים בתחום החקלאות התקיימו בעיקר במסגרות אקדמיות, ב-2018 האג-טק (שילוב בין חקלאות וטכנולוגיה) מסתמן כאחד התחומים העולים של תעשיית ההייטק העולמית. לפי נתוני חברת המחקר פיצ'בוק והקרן האמריקאית פיניסטר המשקיעה בתחום, בשנה שחלפה הושקעו בתעשיית האג-טק הגלובלית יותר מ-1.5 מיליארד דולר, ומרבית ההשקעות היו בסטארט-אפים בשלבים מוקדמים. הטרנד הזה לא פוסח על ישראל - להיפך.

בשנים האחרונות נשמעים לא מעט ויכוחים סביב עתיד החקלאות הישראלית, ועד כמה הממשלה צריכה להשקיע בתחום. מהזווית הטכנולוגית, המצב דווקא נראה מבטיח: בסטארט-אפים הישראלים בתחום האג-טק הושקעו בשנה שעברה 185 מיליון דולר שהתחלקו בין 40 סבבי גיוס, לפי נתוני סטארט-אפ ניישן סנטרל. סכומי הגיוס שהחברות האלה מקבלות, ביחס לשאר תעשיית ההייטק, עדיין קטנים מהממוצע, אך בכל זאת מדובר במגמה חיובית: ישראל היא אחת מחמש המדינות המובילות בהשקעות בתחום, וכיום פועלים בה מאות סטארט-אפים שמתיימרים לשנות את פני החקלאות.

סטארטאפ נישן סנטרל
 סטארטאפ נישן סנטרל

והשינוי הזה נחוץ במיוחד. כשמדברים על חדשנות ועל יזמות נשאלת תמיד השאלה אילו בעיות היזמים נדרשים לפתור. בתחום החקלאות האתגר המהותי הוא הרעב העולמי: 124 מיליון אנשים בעולם סובלים כיום מרעב, לפי דוח של FSIN (רשת מידע לביטחון תזונתי). אוכלוסיית העולם, בעיקר המתפתח, צומחת בקצב מהיר, והצפי הוא שבשנת 2025 יחיו כ-9 מיליארד אנשים. כלומר, הרבה יותר פיות להאכיל.

במקביל לצמיחת האוכלוסייה, המשאבים העומדים לרשות החקלאים הולכים ופוחתים: הקרקעות מוגבלות, מקורות המים נגמרים ומשאבי טבע מזדהמים. שינויי האקלים משפיעים הן על משאבי הטבע והן על הגידולים החקלאיים עצמם. אם תעשיית החקלאות לא תצליח להגדיל את תפוקתה, תוך שימוש חסכוני במשאבים, העולם ייקלע למשבר מזון.

עוד בנושא גלובס טק


על רקע זה, בשנים האחרונות מתעוררת ההבנה שהחקלאות נדרשת לשלב פתרונות טכנולוגיים מתקדמים כדי להצליח להאכיל את אוכלוסיית העולם. במקביל משקיעים, תאגידי מזון, חקלאים ויזמים מבינים ששילוב טכנולוגיה בחקלאות הוא גם בעל פוטנציאל רווחי. התוצאה היא שימוש בביג דאטה, בינה מלאכותית רחפנים וכלים אחרים שאנחנו מכירים משאר עולמות הטכנולוגיה כדי לשפר את גידול המזון. בישראל, כך נראה, מושם דגש מיוחד על שימוש בביוטכנולוגיה.

סבבי הגיוס עדיין קטנים
 סבבי הגיוס עדיין קטנים

דרכים לא שגרתיות להפיק חלבון

Groundwork BioAg ממזור הוא סטארט-אפ שפיתח שיטה לגידול מסחרי של פטריות מיקוריזה, היוצרות סימביוזה עם הצמח ומשפרות את הגידול שלו. "הפטריה ממש חודרת לשורש של הצמח ומרחיבה את מערכת השורשים שלו. גוף הפטרייה מתפקד בתור מערכת שורשים משנית שמאכילה את שורשי הצמח", אומר ל"גלובס" דן גרוצקי, סמנכ"ל השיווק והמכירות של גראונדוורק.

לפטריות אלה שני יתרונות: הן יכולות להגיע פיזית לחומרים מזינים בעומק האדמה, ששורשי הצמחים אינם מסוגלים להגיע אליהם; בנוסף, ביכולתן לפרק כימית חומרים מזינים שהצמחים לא יודעים לפרק. בחומרי דישון מסורתיים משתמשים בזרחן, אשלגן ופחמן, אך הזרחן נקשר לתרכובות בקרקע שהצמח לא יודע לפרק והופך לבלתי זמין לצמח. המיקוריזה יודעת לפרק את המולקולות שהזרחן נקשר אליהן, ולהפוך אותו לזמין.

פטריית מיקוריזקה אדומה / צילום: שאטרסטוק
 פטריית מיקוריזקה אדומה / צילום: שאטרסטוק

לדברי גרוצקי, השווקים הגדולים בתחום הם שוקי התירס והסויה בארה"ב ובברזיל. "בברזיל קיבלנו לאחרונה רישיון וכרגע אנחנו מוצר המיקוריזה היחיד שם, במדינה שבה שוק גידולי הסויה מוערך ב-700 מיליון דולר לפחות. אנחנו עושים גם ירקות וגידולי שדה אחרים, וגם קצת פירות. הגידול הכי רווחי הוא הקנאביס, ואנחנו משחקים גם שם".

בסטארט-אפ חרגול פוד-טק, הפועל במועצה האזורית משגב, פיתחו שיטה לייצור המוני של חגבים למאכל. החברה פונה לשווקים במרכז אמריקה, אפריקה והמזרח הרחוק, שהיקף הכולל מוערך ביותר ממיליארד איש. בשווקים אלה חרגולים משמשים למאכל באופן קבוע, ומהווים מקור זמין לחלבון, וכן ליסודות תזונתיים חשובים נוספים כמו ברזל, אבץ ואומגה 3 ו-6. חרגול פוד-טק פיתחה שיטות גידול "בשבי", שמאפשרות לגדל במהירות, בהיקפים גדולים מאוד ובתנאים סניטריים מוקפדים כמה זנים של חגבים, ולשווקם לכל אורך השנה.

החברה, שהקימה ב-2016 את החווה המסחרית הראשונה בעולם לגידול חגבים, משווקת בנוסף אבקות חלבון המופקות מהחרקים כרכיב לתעשיית המזון האמריקאית. במאי שעבר היא זכתה בגמר תחרות הסטרט-אפים העולמית Get In The Ring, שנערכה בסינגפור. ובכל זאת, מדובר עדיין בחברה קטנה יחסית: עד היום היא גייסה השקעות בגובה של כמיליון דולר, ושוויה מוערך בכ-2.5 מיליון דולר.

חברת הינומן מפתחת חלבונים מן הצומח. בחברה מגדלים בשיטה הידרופונית את צמח המנקאי - עלה עשיר בחלבון יותר מכל צמח אחר שנמצא כיום בשוק, וצורך פי עשרה פחות מים מאשר קייל, הנחשב ל"מזון העל" המוכר ביותר כיום. תהליך הגידול שפיתחה החברה מאור יהודה נועד לאפשר גידול יעיל ומהיר יותר של מנקאי תוך מזעור הפגיעה בסביבה, הימנעות מבזבוז משאבים ושימוש חוזר במים שהצמחים גדלים בהם. במרץ השקיעה ענקית המזון היפנית אג'ינומוטו 15 מיליון דולר בהינומן, ורכשה את זכויות ההפצה הבלעדיות על הצמח ביפן.

מנקאי / צילום: אתר חברת הינומן
 מנקאי / צילום: אתר חברת הינומן

אליהן מצטרפות גם חברות אנליטיקה, כמו Taranis מתל-אביב. החברה מספקת פלטפורמת חיזוי וכלים לניהול שדות במטרה לסייע לחקלאים להגדיל תפוקה ולצמצם עלויות. הפלטפורמה אוספת נתונים מצילומי אוויר ברזולוציה סאב-מילימטרית, וכן מחיישנים שמונחים בשדה, תצלומי לוויין, תחזיות מזג אוויר ומידע מאפליקציית סיור בשדה, מפיקה על בסיסם תחזיות בנוגע לאיומים על גידולים, וממליצה על פעולות שיכולות למנוע הפסדים כתוצאה מכך.

בשנה האחרונה הרחיבה Taranis פי 30 את השטח שבו נעשה שימוש בפלטפורמה שלה: החברה מסייעת כיום בגידול סויה, תירס, חיטה, כותנה, קני סוכר ותפוחי אדמה בהיקף של מיליוני דונמים, בישראל, ארה "ב, ארגנטינה, ברזיל ורוסיה. עד היום גייסה החברה 9.5 מיליון דולר בשלושה סבבים, בהובלת פיניסטר וורטקס ונצ'רס.

סטארטאפ נישן סנטרל

 הישראלי
 סטארטאפ נישן סנטרל הישראלי

גם הקיבוצים נכנסים לתמונה

עד 2016 פעלו בישראל רק שני משקיעים בולטים בתחום האג-טק: הקרנות הבינלאומיות טרנדליינס וגרין סוייל. מאז נכנסו גופים לתמונה נוספים: קרנות כלליות להשקעה בהייטק, כמו ורטקס ובסמר, שהשקיעו בשישה מיזמי אג-טק ישראליים כל אחת; פירמת האג-טק הישראלית להשקעות סיד, אגריניישן, שמגייסת בימים אלה קרן ראשונה וכבר ביצעה שתי השקעות; באייר, שמשקיעה בישראל באמצעות שיתופי פעולה עם טריידליינס ועם פלטפורמת מימון ההמונים OurCrowd; וגם קופיה, המשקיעה במיזמים שיצאו מהאקדמיה, שגייסה קרן ראשונה של קרוב ל-50 מיליון דולר.

בנוסף פועלות בישראל החממה הטכנולוגית של יכין ו-Tech For Good; חממת האג-טק של טריידליינס; מרכז האג-טק בפארק אדיסון, שהוקם בשנה שעברה על ידי קואליציית החדשנות; ומאגד החקלאות המדייקת של רשות החדשנות, שהוקם השנה בהשקעה של 60 מיליון שקל. מדובר בתכנית של 3-5 שנים לפיתוח מוצרים חדשים לשיפור מדעי החקלאות.

שלא במפתיע, הקיבוצים נכנסו גם הם לתחום האג-טק, בהובלת קרן "המשתלה". הקרן, שהוקמה לפני ארבע שנים, סייעה בשנת 2017 ל-24 קיבוצים להשקיע ב-19 חברות סכום כולל של 75 מיליון שקל. אופיר ליבשטיין, יו"ר הקרן וסמנכ"ל סחר חוץ בתעשייה הקיבוצית, מסביר כי "הקיבוצים מעוניינים לשלב בתוכם חברות הייטק: זה מאפשר להתחדש טכנולוגית, ליצור מקומות עבודה, להביא ולשמר כוח אדם משכיל, וגם להשתמש במשאבים הקיימים שלהם. לצד המשאב האנושי יש להם גם קרקע, תעשיות קיימות שיכולות להוות שותפות או יועצות לסטארט-אפ באותו התחום, וכן אתרים חקלאיים שיכולים להיות אתרי ניסיון לטכנולוגיות אג-טק".

אחת השאלות שעשויות לעצב את גורלו של תחום האג-טק, בישראל ובעולם, הוא עד כמה תאגידי המזון והחקלאות הגדולים ייכנסו אליו, ואם הם ישקיעו בו באופן מסיבי. בכנס שערך המכון הישראלי לחדשנות בחודש שעבר נפגשו עשרות סטארט-אפים עם חברות גדולות מתחום החקלאות, שסיפרו להן על צורכיהן. לאחר מכן, החברות נפגשו עם המיזמים אחד על אחד בכוונה למצוא השקעות בתחום. בין החברות שהשתתפו בכנס היו IBM, כיל, BASS, ו-WRL-BASF, אשר מתעניינות בטכנלוגיות של חקלאות מדויקת, הזנה יעילה של גידולים חקלאיים, ופיתוח תזונה לבעלי חיים ולבני אדם.

דורון מלר, ראש תחום החקלאות החכמה במכון הישראלי לחדשנות, סיפר ל"גלובס" כי "הרציונל הוא לקדם את התחומים האלה במסגרת של אקוסיסטם רחב יותר. החזון שלנו הוא להטמיע את הטכנולוגיה החדשה בשירותים ציבוריים, כדי שמי שיהנה מהשירותים האלה לא יהיו רק 10% מהאוכלוסיה שקשורים להייטק, אלה כל אזרחי ישראל. המטרה של האירוע הזה הייתה להפגיש את ציר ההיצע של החדשנות עם ציר הביקוש, שזה השוק - ארגונים גדולים, חקלאים, חברות תעשייה וחברות מזון".

המחקר נעשה, נשאר רק ליישם

לדברי עדי וגמן, מייסדת ושותפה מנהלת בקרן אגריניישן, ההתעוררות של המשקיעים הישראלים באג-טק אמנם ניכרת, אך מאחרת אחרי העולם, שבו ההשקעות החלו לפרוח עוד ב-2013. "קמו אז המון גופים שמשקיעים בפרה-סיד (השלב הראשוני של הסטארט-אפים), כי היו כבר קרנות שיכלו להשקיע אבל לא מספיק טכנולוגיה", היא אומרת ל"גלובס". מצד שני, ההשקעה הממשלתית בחקלאות לאורך עשורים מעניקה לישראל יתרון חשוב. "מדובר בהשקעה מסיבית של 25 שנה, והתוצאה היא חברות עם טכנולוגיות שמאחוריהן שנים של מחקר ופיתוח. מהאקדמיה יוצאים מיזמים לשוק עם מוצר שכבר פותח, וזה מתאים מאוד לקרנות ההון סיכון - חברה מבוססת מדע, שמישהו אחר כבר מימן את המחקר שלה".

וגמן מסבירה שהצמיחה העולמית של האג-טק התרחשה בעקבות שילוב של מספר גורמים: "אחד מהם הוא אסונות טבע. אם פעם דיברו על 11 אירועי מזג אוויר חריגים בשנה, היום מדברים על 44. אירועים כמו סופות קשות ובצורות גורמים לאנשים להבין שתקופת השפע שבה אנחנו חיים לא תימשך לעד. במקביל טכנולוגיות הביג דאטה הגיעו להבשלה, וגם החומרה שמאפשרת ליישם אותן בחקלאות. לכך צריך להוסיף שינוי טעמים קיצוני: צריכת העופות בסין עולה ב-100% כל שנה, ולעומת זאת במערב אנחנו רואים מעבר לטבעונות וצמחונות. שינוי הטעמים הזה הוא קטליזטור לתעשייה. כשהכריזו על האבוקדו כ'מזון-על', המכירות שלו הכפילו את עצמן. בעקבות השינויים הללו, בין 2015 ל-2017, 20 גופי המזון הגדולים בעולם הקימו קרנות הון סיכון".

גם כיום, עם פריחת התחום, השילוב בין חקלאות להייטק מלווה בלא מעט מהמורות. ראשית, יזמים בתחום החקלאות לא תמיד מצליחים לשכנע חקלאים שכדאי להם לשלב את הפיתוחים שלהם. כמו בתעשייה המסורתית, לא פשוט עבור מיזמי הייטק להכנס ולשנות תחומים שמתנהלים באותו אופן כבר עשרות שנים, מבלי להיתפס כמנותקים ומתנשאים. חסם נוסף מגיע מכיוון המשקיעים: מבחינתם, לא תמיד ברור כיצד פיתוח פתרונות לבעיית הרעב העולמית יוכל גם להיות רווחי. בשנים האחרונות אנו עדין להתחזקות טרנד האימפקט, שבמסגרתו הקרנות והמשקיעים בוחרים חברות על סמך תרומתן לאנושות, אך גם כשזאת הגישה - המטרה היא עדיין לעשות כסף.

חממת הסטארט-אפים של יכין ו-Tech For Good הוקמה בין היתר במטרה להתמודד עם שני האתגרים האלה. מול הטענות על כך שהאג-טק מתעכב בגלל חוסר הפתיחות של חקלאיים מסורתיים, מבקשים שם לעזור ליזמים להבין את הצרכים שעולים מהשטח. בעיני עמרי בורל, מייסדת Tech For Good, אין סתירה בין פיתוח טכנולוגיות שיפתרו את הרעב העולמי לבין רווחיות.

"היום לתאגידים הרבה יותר קשה לפעול באופן שמזיק לחברה", אומרת בורל ל"גלובס", "אם פעם היה ברור שבתור תאגיד המחויבות שלך היא לעשות הכי הרבה כסף, אז זה כבר לא מקובל - הציפיות השתנו בעידן השקיפות, והצרכנים דורשים מהתאגידים אחריות חברתית. לכן אנחנו רואים שהתאגידים משנים את דרכיהם, ומסתכלים על הנושאים החברתיים כמנועים להצלחה שלהם בעתיד. הם מבינים שאם המוצרים שלהם והתקשורת שלהם עם הצרכנים לא יהיו סביב נושאים חברתיים ואימפקט וקיימות, אז הם פשוט לא יהיו רווחיים יותר".

ב-2015 הגדיר האו"ם 17 אתגרים שצריך לפתור עד 2030 כדי שהאנושות תוכל להתפתח באופן בר קיימא. בין הנקודות ניתן למצוא נושאים כמו שוויון מגדרי, דאגה לאקלים, מלחמה בעוני וברעב. בורל סבורה שכיום החברות הגדולות שמות דגש על הנקודות הללו: "אם כתאגיד אתה מסתכל חמש שנים קדימה הרווחים שלך לא ייפגעו, אבל אם אתה מסתכל 30 שנה קדימה - תיתקל בכשלים מאוד משמעותיים. ברגע שאנחנו משנים את המיינדסט שלפיו העניינים החברתיים זה נושא צדדי שצריך לתרום לו טיפה כסף, ומסתכלים על הנושאים האלה כעל הזדמנות עסקית ממשית, אז גם אפשר להרוויח".

דוגמה לכך מגיעה מתחום פסולת המזון: לאורך כל השרשרת החקלאית, מהשדה לצלחת, מתבזבז כשליש מהמזון בעולם. "אלה מספרים פסיכיים", אומרת בורל. תאגידי החקלאות והמזון חקרו את הנושא, ו"היום הם יודעים להגיד שעל כל דולר שהם מוציאים על מניעת בזבוז מזון, הם מרוויחים 14 דולר. זה פשוט הופך להיות גוד ביזנס".

עקבו אחרינו ברשתות
רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא גלובס טק?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
הסיפורים הגדולים
גלובס TV
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
לכתבה הקודמתסטארט-אפ שיתוף האופניים מובייק נרכש ב-2.7 מיליארד דולר