תעודות הסל פדו ברבעון הראשון השנה 3.9 מיליארד שקל

מתחילת 2015 פדו תעודות הסל יותר מ-37 מיליארד שקל כיום מנוהלים בהן 91.5 מיליארד שקל • התעשייה חזרה לרמה שבה היה הענף באחרונה ב-2013

סוחרים בבורסת ניו יורק / צילום: Brendan McDermid, רויטרס
סוחרים בבורסת ניו יורק / צילום: Brendan McDermid, רויטרס

בעוד הרפורמה להפיכתן של תעודות הסל לקרנות סל מתקדמת, גם אם תאריך הסיום שלה נדחה באחרונה, שוק תעודות הסל ממשיך באותה מגמה שמאפיינת אותו זה זמן - פדיונות. במארס 2018 נפדו כ-1.36 מיליארד שקל מתעודות הסל, שמנוהלות על ידי ארבע חברות ניהול, שנמצאות בבעלות ארבעת בתי ההשקעות אקסלנס, מיטב דש, פסגות והראל פיננסים.

למעשה, בסיכום שלושת החודשים הראשונים של 2018 מדובר בפדיונות בהיקף מצטבר של כ-3.9 מיליארד שקל, שבא לאחר פדיונות של כ-7 מיליארד שקל ב-2017, כ-11.3 מיליארד שקל ב-2016 וכ-15 מיליארד שקל ב-2015. כלומר, בשלוש שנים ושלושה חודשים נפדו מתעודות הסל בסך הכל כ-37.2 מיליארד שקל, במצטבר.

נכון להיום מנוהלים בתעודות הסל נכסים בשווי של כ-91.5 מיליארד שקל - כ-25% פחות מסך הנכסים שנוהלו באמצעותן בשיאן. בסוף 2017 נוהלו בתעודות הסל נכסים בשווי מצרפי של כ-97.2 מיליארד שקל, וזאת הרחק מהשיא שרשם תחום זה בפברואר 2015, אז נוהלו בתעודות הסל נכסים בשווי כ-121.7 מיליארד שקל.

למעשה, בשל הפדיונות - שבמידה רבה הגיעו מהקרנות הכספיות שנחתכו בחדות בשל הריביות האפסיות בעולם, ותוצאות ההשקעה - בסוף מארס 2018 הגיע שוק תעודות הסל לרמות נכסים שהיה בהן באחרונה בספטמבר 2013.

תעודות הסל ממשיכות לפדות
 תעודות הסל ממשיכות לפדות

תוצאות חלשות ביחס לחלופות

מה קורה בשוק תעודות הסל ומדוע הן צונחות כך, ודאי ביחס לחלופה של קרנות הנאמנות? בשנים האחרונות חוו התעודות כמה קשיים, בעקבות תוצאות חלשות ביחס לחלופות השקעה, שנבעו מכמה תרחישים שפגעו במיוחד בכמה מניות. בכל אופן, רונן סולומון, מנהל תחום פיננסים ושוק ההון באיגוד לשכות המסחר, מציין כי "המשך מגמת התנודתיות ונפילות במדדים בכמה בורסות בעולם הובילו במארס לפדיונות משוק תעודות הסל, במרבית אפיקי ההשקעה". הוא מוסיף כי "מתחילת 2018 נפדו כ-3.9 מיליארד שקל משוק תעודות הסל, מהם כ-1.9 מיליארד שקל מתעודות סל על מניות בישראל ועוד כ-1.35 מיליארד שקל מתעודות סל על מניות בחו"ל".

עוד לדברי סולומון, "היקף הנכסים המנוהל על ידי ארבעת מנפיקי תעודות הסל בישראל עמד בסוף מארס 2018 על כ-91.5 מיליארד שקל, לעומת כ-95 מיליארד שקל שנוהלו בסוף פברואר 2018, כשהירידה בשווי הנכסים נובעת גם מפדיונות בענף וגם מירידת שווי הנכסים לאור ירידת מרבית מדדי המניות בעולם".

סולומון פירט כי "לפי התפלגות ההשקעות בשוק תעודות הסל בסוף מארס, כ-21.5% מושקע במדדי מניות בארץ, בהיקף כספי של כ-19.5 מיליארד שקל; כ-45% מושקע במדדי מניות בחו"ל, בהיקף של כ-41 מיליארד שקל; כ-24% מהענף מושקע במדדי אג"ח בארץ, בהיקף של כ-22 מיליארד שקל; והשאר מושקע במדדי אג"ח בחו"ל, תעודות ממונפות, סלי מדדים ותעודות פיקדון".

נציין כי במארס פדו כל ארבעת הגופים הפעילים בתחום, כשמתחילת השנה רק הראל סל רושמת גיוסים, כשכל אחד מהגופים האחרים רושם פדיונות של יותר ממיליארד שקל.

הרפורמה בתעודות הסל נדחתה

ומה עם הרפורמה המשמעותית לשינוי אופיין של תעודות הסל? לפני כחודש נודע כי רשות ני"ע דוחה את מועד הפיכת תעודות הסל לקרנות, כך ש"מועד הכניסה לתוקף של תיקון 28, שהיה קבוע ל-1 ביוני 2018, יידחה".

ברשות ני"ע שמים דגש על הרפורמה הזו ומתחייבים כי היא תיכנס לתוקף עוד השנה. אגב, גם המועד האמור שנדחה עתה, אינו המועד המקורי. בתחילה רצתה רשות ני"ע שהרפורמה תיושם כבר באפריל השנה. עם זאת, הדחיות אינן מורידות מהחשיבות של הרפורמה, שתיכנס לתוקף עוד השנה או בסמוך לתחילת השנה הבאה.

בשוק תעודות הסל יש ארבעה בתי השקעות שמחזיקים בחברות תעודות סל: מיטב דש, בניהולו של אילן רביב, שמחזיק בתכלית; אקסלנס, בניהולה של חנה הולנדר, שמחזיק בקסם; פסגות, בניהולו של ברק סורני; והראל פיננסים, בניהולו של טל קדם.

תיקון 28 הוא מהלך דגל של מחלקת ההשקעות ברשות ני"ע. כיום תעודות הסל הן תעודות התחייבות, שלא בדומה לקרנות נאמנות, והמהלך נועד להפוך אותן לקרנות נאמנות מחקות עם טווח טעות, ולבטל את מעמדן כנכס מתחייב עם סיכון יציבותי. כלומר, כיום התעודות הן אג"חיות במהותן - מה שאומר שיש בהן סיכון - וזה ישתנה לאחר הרפורמה.