מנכ"ל קרנות הנאמנות שנטש את רכב הג'טה והשכר הצנוע

הנפקת בית ההשקעות מור והגידול ברווחיו הפכו את אלי לוי לשיאן השכר בענף ב-2017 • עלות שכרו עמדה אשתקד על 6.3 מיליון שקל - בעוד אביו יוסף, מנכ"ל מור השקעות, זכה לשכר בעלות של 4.2 מיליון שקל

אלי לוי  מנכ"ל חברת קרנות הנמאנות מור/ צילום: תמר מצפי
אלי לוי מנכ"ל חברת קרנות הנמאנות מור/ צילום: תמר מצפי

"אני מרוויח 28 אלף שקל ברוטו בחודש ומחזיק מכונית ג'טה של פולקסווגן. כדי להיות ממש הוגן, נראה שאקבל העלאת שכר בעוד חודש, לא משהו דרמטי, כנראה תוספת של 7,500 שקל ברוטו".

את הדברים הללו אמר לפני כארבע שנים אלי לוי, מנכ"ל חברת קרנות הנאמנות של בית השקעות העולה מור (ובנו של אחד המייסדים), בריאיון לעיתון "כלכליסט". לוי, אז בן 31, הסביר את העלאת השכר הצפויה בכך ש"אם לוקחים את הסיכון המטורף של מנהל חברת קרנות, ועבודה של 15-14 שעות ביום, וכל מה שעברתי כדי להגיע לתפקיד, אז אני באמת לא חושב שזה הרבה".

השכר הצנוע שהציג לוי היווה גישה מרעננת לנוכח השתוללות שכר הבכירים בחברות הפיננסים בתקופה שבה אמר את הדברים. אם תרצו, הוא אף הקדים את זמנו; אשתקד, לאחר שעבר כמה גלגולים, יושם במלואו חוק שכר הבכירים בענף הפיננסים, אשר העמיד את רף התגמול השנתי של בכירי הענף לצורכי מס על 2.5 מיליון שקל לשנה (כל תוספת לשכר שמעבר לרף זה לא תוכר כהוצאת מס). לצד זאת, נקבעה בחוק תקרה נוספת, שלפיה יוגבל שכר הבכירים לעד פי 35 מהשכר הנמוך ביותר בגוף שבו הם עובדים.

החוק עשה שמות בתנאי התגמול של מנהלי הבנקים, חברות הביטוח ובתי ההשקעות המקומיים בשנה החולפת. אך מתברר שדווקא אלי לוי הותיר הרחק מאחור את ימי הג'טה וה-28 אלף שקל בחודש - והפך בחסות הנפקת מור השקעות והגידול הניכר בפעילותה וברווחיה לבעל השכר הגבוה מקרב מנהלי בתי ההשקעות.

צמיחה מהירה מקרנות נאמנות

בסוף יולי 2017 הונפקה מור השקעות  בבורסה בת"א (תחת השם י.ד מור השקעות), ובחודש שעבר פרסמה דוחות שנתיים ראשונים כחברה ציבורית. הללו מלמדים על המשך הצמיחה המהירה בהכנסות מניהול קרנות נאמנות - התחום שעליו מופקד לוי (המשמש גם כמנהל ההשקעות הראשי של מור) - שהוכפלו אשתקד ועמדו על כ-143 מיליון שקל. זאת, במקביל להמשך העלייה בהיקף נכסי הקרנות של בית ההשקעות, שעמד בסוף 2017 על כ-18 מיליארד שקל.

בשורה התחתונה הציגה חברת הקרנות של מור רווח שנתי של יותר מ-35 מיליון שקל. בית ההשקעות עצמו סיכם את השנה עם רווח נמוך יותר, של 26 מיליון שקל (לעומת 14 מיליון שקל ב-2016), וזאת בשל הוצאה חד-פעמית של 11 מיליון שקל בגין חלוקת מניות ואופציות לעובדיו הבכירים (ולוי בראשם) ערב ההנפקה בבורסה. על פי תחזית שהציג בית ההשקעות בדוחות, מגמת הצמיחה בפעילותו נמשכה גם ברבעון הראשון של 2018, הצפוי להסתיים ברווח נקי של 11-10 מיליון שקל.

אלי לוי, הידוע בשוק כאיש מקצוע חרוץ ומוכשר שמצליח לייצר תשואות מרשימות בענף הקרנות התחרותי, ניצב בראש רשימת מקבלי השכר במור, עם תגמולים בעלות של 6.3 מיליון שקל ב-2017, הממקמים אותו כאמור בראש דירוג שיאני השכר בקרב מנהלי בתי ההשקעות הנסחרים בתל-אביב.

אביו, יוסף לוי, המשמש כמנכ"ל מור השקעות, זכה אשתקד לשכר בעלות של 4.2 מיליון שקל, כך שבסך הכול לקחו השניים הביתה תגמולים בעלות מצרפית של כ-10 מיליון שקל אשתקד (השניים גם נמנים עם בעלי השליטה בבית ההשקעות, הנסחר בשווי של כ-300 מיליון שקל, והם מחזיקים כ-20% ממניותיו).

מפירוט רכיבי השכר של לוי עולה, כי עלות שכר הבסיס שלו הסתכמה אשתקד בכ-1 מיליון שקל. אליה נוספו מענק מותנה תוצאות של 1.3 מיליון שקל, וכן דמי ניהול בסך של כרבע מיליון שקל - עבור ישיבות דירקטוריון וועדות - ובסך הכול תגמול על בסיס מזומן בעלות של כ-2.5 מיליון שקל (יותר מ-200 אלף שקל בחודש).

תיקון בתנאי האופציות

נוסף על כך, קיבל לוי תשלום מבוסס מניות בשווי של 3.85 מיליון שקל, בגין האופציות שהוענקו לו ערב ההנפקה. מור מציינת בדוחות כי לאחר שהתברר כי שווי האופציות עלול ליצור בעייתיות לנוכח עלות התגמול המרבי שעלול לוי לקבל ב-2017 (ביחס לחוק שכר הבכירים), הוחלט לתקן את תנאיהן כך ששוויין ההוגן בהינתן התנאים המתוקנים היה מופחת ל-2.4 מיליון שקל.

על פי תנאי העסקתו מאז ההנפקה זכאי לוי לשכר חודשי בסיסי של 50 אלף שקל ברוטו ולהפרשות פנסיוניות מלאות, לרכב מפנק מסוג פולקסווגן טיגואן, וכן לבונוס בגובה של 2.75% מהרווח לפני מס של חברת הקרנות העולה על 10 מיליון שקל.

זאת ועוד, אם יסיים את תפקידו, יהיה זכאי לוי לתקופת הודעה מוקדמת של 90 יום מראש, שבה יקבל את מלוא שכרו ותנאיו. במקרה של הפסקת העסקתו ביוזמת החברה, הוא ייהנה מתקופת הסתגלות של שנה, שבה ישולם לו שכר חודשי של 60 אלף שקל, לרבות כל התנאים הנלווים.

גורמים המקורבים למור השקעות ציינו היום, כי שכרו של אלי לוי אינו גבוה ביחס למקובל בתעשייה, ובהתחשב בצמיחת החברה. נוסף על כך, הם מוסיפים כי העובדה שהקצאת האופציות לבכירי בית ההשקעות בוצעה טרם הנפקתו בבורסה, כדי למנוע פגיעה בבעלי מניות מהציבור, התקבלה בחיוב בשוק.