הנקראות ביותר

למה הצניחה במחירי המטבעות הדיגיטליים בעצם טובה להם?

הירידה האחרונה שחלה בחודשים האחרונים בשווי המטבעות הקריפטוגרפיים אינה הופכם אותם חסרי ערך ● ירידת הערך הזו מעודדת פיתוחים חדשים, שעשויים להפוך את המטבעות שימושיים יותר

לוח שערי חליפין של ביטקוין  / צילום: צילום: רויטרס - Dado Ruvic
לוח שערי חליפין של ביטקוין / צילום: צילום: רויטרס - Dado Ruvic

מאז שהביטקוין הגיע בדצמבר האחרון לשיא שגירד את רף ה-20 אלף דולר, המחיר שלו ירד בצורה חדה.

בגרף המצורף ניתן לראות את המחירים של שניים מהמטבעות הקריפטוגרפיים המובילים, הביטקוין והאתריום. מאז מחיר השיא, איבד הביטקוין כ-66% מערכו. גם מחירו של האתריום עבר תהליך דומה. המחיר של האתריום עוד המשיך לטפס, גם אחרי שהמחיר של הביטקוין החל לרדת, אך גם הוא הצטרף לירידות, ואיבד כ-70% מערך השיא שלו.

מחירי הביטקוין והאתריום בשנה האחרונה
 מחירי הביטקוין והאתריום בשנה האחרונה

אמנם, חלק מהירידה במחיר של המטבעות הקריפטוגרפיים נובעת משינוי טכני שנבע מהחלטה שלא לכלול במחיר העולמי הממוצע את המחירים בזירות המסחר בדרום קוריאה. אך למרות זאת, הירידה במחירים משמעותית מאוד.

אין ספק שמי שקנה מטבעות קריפטוגרפיים במחירי השיא, ספג הפסד גדול וכואב - במיוחד בארבעת החודשים האחרונים. מצד שני, ייתכן שדווקא נפילת המחירים יכולה להיטיב עם שוק המטבעות בטווח הרחוק.

עוד על ביטקוין


העלייה המהירה בשווי הכניסה לשוק לא מעט אנשים שחיפשו כסף מהיר. כמו בתקופה שקדמה לפיצוץ של בועת הדוט.קום, כל מי שהציע לפתח חברה שעוסקת במטבעות קריפטוגרפיים הצליח לגייס הרבה מאוד כסף. חלק גדול מהכסף הזה גויס בהנפקות מטבע ראשוניות (ICO - Initial Coin Offering), שבהן משקיעים מעבירים לחברה חדשה כסף במטבעות קריפטוגרפיים קיימים, בתמורה ל"מטבעות" חדשים, שהערך שלהם נקבע על פי ההצלחה של החברה החדשה.

מכיוון שבמדינות רבות אין כמעט פיקוח על הנפקות מטבע ראשוניות, היו לא מעט גורמים שניצלו את זה כדי לעשות כסף קל. המאפיה בהונג קונג הייתה מעורבת בהנפקה שבה גויסו כחצי מיליארד דולרים. אפילו הנפקה של מטבע בשם "אסימון אתריום חסר-ערך" הצליחה לגייס כמעט 100 אלף דולרים בתוך זמן קצר.

הרשויות ניצלו זאת על מנת להטיל מגבלות על המסחר במטבעות קריפטוגרפיים. מדינות שונות אסרו על הנפקת מטבעות ראשוניות, ואחרות הודיעו שהן בוחנות את הרגולציה שהן מתכוונות להטיל עליהן. סין סגרה את אתרי המסחר במטבעות קריפטוגרפיים שפעלו בשטחה, ומדינות נוספות בחנו זאת, או הטילו מגבלות נוקשות על אתרי המסחר הקיימים.

חסרונותיהן של הזירות הריכוזיות

כל אלה הצליחו כאמור להביא לירידה חדה בשווי המטבעות הקריפטוגרפיים. אבל זה לא אומר שזה הופך אותם חסרי ערך, היות שירידת המחירים מעודדת פיתוחים חדשים, שעשויים להפוך את המטבעות שימושיים יותר.

ראשית, ישנה התפתחות של זירות מסחר מבוזרות. כיום, רוב המסחר במטבעות קריפטוגרפיים נעשה דרך זירות מסחר "ריכוזיות": כאשר סוחר מעוניין לרכוש מטבע קריפטוגרפי מסוים, הוא מעביר לחשבון שלו בזירות המסחר נכסים (כסף או מטבעות קריפטוגרפיים אחרים), ותמורתם הוא רוכש נכסים אחרים, שגם הם נצברים בחשבון שלו בזירת המסחר. בסוף המסחר, מעביר הסוחר את הנכסים שצבורים בחשבון שלו בזירת המסחר אל הארנק הפרטי שלו.

לזירות מסחר ריכוזיות יש מספר חסרונות כאשר מדובר בסביבה של מטבעות קריפטוגרפיים: ראשית, הם נוגדים את הפילוסופיה הבסיסית של המטבעות הקריפטוגרפיים, זאת שמדגישה את הביזור ואת חוסר התלות בגופים ממסדיים.

שנית, הם חשופים לפריצות, היות שסכומים גדולים של כסף מרוכזים במקום אחד. שלישית, אלה הנקודות שבהן הכי קל לממשלות לפקח על המסחר במטבעות קריפטוגרפיים. משום כך, רוב הזירות הריכוזיות מחייבות את הלקוחות לזהות את עצמם לפני שהם יכולים להתחיל לסחור.

רביעית, אלה הנקודות שאותן הכי קל לגופים ממשלתיים לסגור, או להפריע לפעילות שלהן. סוחרים ישראלים שגילו שהבנקים אוסרים על העברת כספים לזירות מסחר, יודעים היטב עד כמה זה מתסכל כשהם לא יכולים לבצע פעולות רכישה, או גרוע מזה, למכור מטבעות קריפטוגרפיים תמורת מזומן, בגלל שבנק כזה או אחר מסרב להעביר את הכספים.

יתרונותיהן של הזירות המבוזרות

זירות מסחר מבוזרות פותרות, לפחות ברמה העקרונית, את הבעיות הללו. המסחר מתבצע ישירות בין הארנקים של הלקוחות, מבלי לעבור באמצע דרך החשבון של זירת המסחר. כדי למנוע רמאויות, המטבעות הקריפטוגפיים מועברים באמצעות מערכת של סוואפים אטומים, סוג של חוזים חכמים שמתבצעים רק לאחר ששני הצדדים לעסקה העבירו את הכספים.

הזירות המבוזרות גם פותרות את הבעיה של פיקוח ממשלתי, מכיוון שכאשר המסחר מתבצע ישירות בין אנשים, הרבה יותר קשה לדרוש זיהוי של הלקוחות. נוסף על כך, כאשר המסחר מתבצע ישירות בין אנשים, אזי גם העברות של כספים מתבצעות כהעברות רגילות בין חשבונות בנק, ומכיוון שלא ניתן לזהות במערכת הבנקאית שהעסקאות מתבצעות בתמורה למטבעות קריפטוגרפיים, הבנקים לא יכולים להפריע להן.

נוסף על כך, קיים פיתוח של פרוטוקולים חדשים למסחר בביטקוין ובמטבעות אחרים, שמאיצים את ביצוע העסקאות. הפרוטוקול של ביטקוין מגביל את כמות העסקאות שיכולה להתבצע בכל פרק זמן, מכיוון שנדרש זמן לוודא שהעסקאות חוקיות. התוצאה היא שכאשר מתבצעות עסקאות במספר גדול, זמן ההמתנה עד לבצוע עסקה גדל מאוד. תיקונים שהוספו למערכת בתקופה האחרונה (SegWit) נועדו גם להגדיל את מספר העסקאות שמבוצעות בכל פרק זמן, וגם להקטין את הסיכוי שמטבעות יגנבו.

השינויים האלה מביאים גם לירידה בגודל העמלות שנדרשות עבור ביצוע של עסקאות, ובכך הם הופכים אותן כדאיות יותר. בפרט, הם מגדילים את הכדאיות של ביצוע עסקאות בסכומים קטנים.

המטבע הקריפטוגרפי הלא-אנונימי

כמו כן, ישנו גידול במספר החברות המסחריות שמבינות את הפוטנציאל שטמון בטכנולוגיה של הבלוקצ'יין, ושמנסות לאמץ אותה לשימושים שלהם. דוגמה אחת היא המטבע החדש, "סאגה" (Saga), שבוועדה המייעצת שלו חברים, בין היתר, יעקב פרנקל, לשעבר נגיד בנק ישראל, וכיום יו"ר ג'יי.פי מורגן-צ'ייס אינטרנשיונל; מיירון שולס, חתן פרס נובל בכלכלה; ופרופסור דן גלאי.

סאגה נועד להיות מטבע קריפטוגרפי לא אנונימי, כזה שלרשויות לא יהיו בעיות עם השימוש בו. מטבע זה משתמש בשיטות שבהן משתמשים בנקים מרכזיים כדי לשמור על הערך שלו יציב יחסית. הדבר ייצור מטבע קריפטוגרפי שיוכל לשמש בנקים וגופים אחרים לביצוע העברות כספים באופן מהיר וזול, ויקל על מסחר בינלאומי.

ישנן חברות ישראליות שמבינות את הפוטנציאל שטמון בשוק המטבעות הקריפטוגרפיים גם (ואולי דווקא) בתקופה שבה המחירים יורדים. דוגמה אחת היא זירת המסחר בניבויים, Stox, זירה שבה ניתן להמר על כל אירוע עתידי כמעט, שהתמזגה עם מקור מידע מבוזר, Zap. כפי שאומרים יוסי פרץ וניק ספאנוס, המנכ"לים של שתי החברות, החיבור למקור מידע נותן ל-Stox את האמינות הנדרשת כדי לוודא שכל המידע הרלוונטי יגיע למשתמשים, וכדי להבטיח שהמשתמשים יקבלו את סכומי הזכייה שלהם בהתאם להתרחשויות.

כך שגם אם קשה לדעת מה יהיה הערך העתידי של כל אחד מאלפי המטבעות הקריפטוגרפיים שקיימים היום, ואלה שעוד יתווספו אליהם בעתיד הקרוב, השוק הזה נותר מעניין למרות ירידות המחירים. ירידות המחירים נותנות הזדמנות לנקות מהשוק את החברות שהצטרפו רק בשביל לרכוב על הגל, ולחזק את החברות שיש בהן ערך אמיתי. 

■ הכותב הוא כלכלן בכיר במחלקת המחקר של קבוצת ההשקעות אינפיניטי ומרצה במכללת נתניה. הגורמים בכתבה עשויים להשקיע בניירות ערך ו/או מכשירים, לרבות אלה שהוזכרו בה. האמור אינו מהווה ייעוץ או שיווק השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. 

עקבו אחרינו ברשתות
רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא שוק ההון?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
היי טק
נתוני מסחר
נתח שוק
הסיפורים הגדולים
גלובס TV
פרויקט מיוחד
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
לכתבה הקודמתשובו של הטמפון הרפואי של קונטיפי מדיקל