מי באמת אחראי להתחזקות השקל מתחילת השנה?

הגופים המוסדיים מזרימים כרבע מכספי הפנסיה להשקעות בחו"ל • כדי להימנע מספקולציות במט"ח בוחרים גופי הפנסיה לבצע גידור של השקל ביחס לדולר • מאחר שפער הריביות בין ישראל לארה"ב התרחב, עלות הגידור זינקה לכמיליארד דולר בשנה • ניתוח

האשימו את הספקולנטים ואת שחקני האלגו, אבל האחראים העיקריים לייסוף החד שנרשם בשער השקל בתחילת השנה היו דווקא הגופים המוסדיים בישראל, כך עולה מנתונים שמפרסם בנק ישראל. מהנתונים עולה כי המוסדיים הגדילו את השקעותיהם בנכסי מט"ח בחודשים ינואר ופברואר ב-1.5 מיליארד דולר, אך במהלך אותה תקופה רכשו גידורי מט"ח בסכום כולל של 3.6 מיליארד דולר.

המשמעות: המוסדיים למעשה "מכרו" דולרים בהיקף של 2.1 מיליארד דולר ולכן היו הכוח המניע העיקרי מאחורי ההתחזקות שרשם השקל בחודש ינואר - התחזקות שאילצה את בנק ישראל לרכוש 1.8 מיליארד דולר כדי לשמור על שער החליפין של השקל ולמנוע ייסוף יתר בו.

הנתונים האלה מראים כי דווקא הזרים הביאו להיחלשותו של השקל מול המטבעות הזרים - ולא הישראלים.

עלויות הגידור או הביטוח שמשלמים הגופים המנהלים את הפנסיה, במטרה להגן על הכספים המושקעים במט"ח מפני התחזקות של השקל מול הדולר, זינקו בחודשים האחרונים והתקרבו לסכום העגול של מיליארד דולר לשנה. כך עולה מבדיקת "גלובס". ציבור החוסכים לפנסיה, שמשלם את העלויות האלה, צריך לדעת כי הן נוגסות לפחות 2.5% מהתשואה של ההשקעות במט"ח, שמהוות כרבע מהחיסכון הפנסיוני.

איך משפיעים הגופים המוסדיים על שער החליפין
 איך משפיעים הגופים המוסדיים על שער החליפין

השקל אמנם נחלש מתחילת השנה מול הדולר אך על פי נתונים מעודכנים של בנק ישראל, הגופים המוסדיים דווקא הגדילו את היקפי הגידור בחודשיים הראשונים של השנה. מעבר להשלכות על הפנסיה של כל חוסך, יש למהלך השלכות רוחביות על המשק משום שהגידור מנטרל במידה רבה את האפקט של התערבות בנק ישראל בשווקי המט"ח בניסיונותיו להחליש את השקל ולהגן על הייצוא.

בחודשיים הראשונים של השנה רכש בנק ישראל סכום שיא של 2 מיליארד דולר - אך מתברר כי באותה תקופה רכשו המוסדיים גידור בהיקף גדול בהרבה.

מי שלא גידר נכווה

הגופים המוסדיים מקפידים לשמור על שיעור גידור קבוע, בהתאם למדיניות ההשקעה שלהם. בשוק ההון מציינים שבשנה שעברה השקל התחזק מול הדולר וגופים שלא גידרו את השקעותיהם נכוו.

הגופים המוסדיים בישראל מנהלים תיקי השקעות בהיקף כולל של 1.6 טריליון שקלים, רובם המכריע חסכונות הפנסיה של אזרחי המדינה. עיקר הסכום נמצא במה שנקרא אפיקי החיסכון הצובר "החדש" - קרנות הפנסיה החדשות, קופות הגמל וביטוחי המנהלים, שבניהול חברות הביטוח ובתי ההשקעות. בשנים האחרונות הגדילו הגופים המוסדיים את השקעותיהם במניות, איגרות חוב ונכסים אחרים במט"ח, מתוך כוונה לפזר את הסיכון ולמנוע תלות יתר במשק הישראלי ובשוק ההון המקומי. כבר היום נחשבים המוסדיים למשקיעים גדולים מדי בשוק ההון המקומי, מה שמייצר מלכודות נזילות (כל תזוזה משפיעה על מחיר הנכס) במרבית אפיקי ההשקעה המקומיים.

נכון לתחילת החודש שעבר 23.4% מסך הכספים שמנהלים הגופים המוסדיים היה במט"ח ו-28.1% מהכספים בקרנות הפנסיה החדשות. מצד שני, על רקע התחזקות השקל בשנים האחרונות מכסים המוסדיים את ההשקעות במט"ח, באופן חלקי, בהגנות מפני התחזקות השקל באמצעות חוזי גידור שמקבעים את שער החליפין של השקל.

מחיר חוזי הגידור נגזר מההפרש בין הריבית שניתן לקבל על שקלים והריבית על דולרים, לאורך תקופת הגידור. משום כך עלות הגידור של השקל מול הדולר הולכת ומתייקרת מאז החל הפד בהעלאת הריבית בארה"ב בסוף 2015. בחודש שעבר העלה הפד בפעם השישית את הריבית, ל-1.5% עד 1.75% והוא צפוי להעלות את הריבית פעמיים או שלוש פעמים נוספות במהלך השנה הקרובה, כך שתגיע ל2% עד 2.5%.

בנק ישראל הותיר את הריבית ברמת השפל של 0.1% מאז מארס 2015 והוא צפוי להעלות את הריבית רק פעם אחת בשנה הקרובה ל-0.25%. על רקע פערים אלה מגיעה כיום עלות הגידור של השקל מול הדולר ל-2.5% לשנה.

למרות ההתייקרות הדרמטית בעלויות הגידור, ממשיכים המוסדיים להגדיל את היקף הגידורים שהם מבצעים. על פי נתוני בנק ישראל המעודכנים לסוף פברואר הגדילו המוסדיים בחודשיים הראשונים של השנה את הגידור המט"חי, בסכום כולל של 3.6 מיליארד דולר.

היקף השקעות המוסדיים המגודרות עומד כיום על 38 מיליארד ו-739 מיליון דולר לעומת 35 מיליארד ו-68 מיליון דולר בתחילת 2018. כ-90% מהגידור הוא דולרי (והיתר מול האירו) כך שעל סמך נתונים אלה אפשר להעריך את העלות הנוכחית של הגידור בכ-800 מיליון דולר לשנה. סכום זה צפוי לגדול יחד עם הגידול הצפוי בנכסי המוסדיים.

במהלך החודשים ינואר פברואר רכשו המוסדיים מניות ואג"ח זרים בהיקף של 1.5 מיליארד דולר, אך הגדלת הגידור באותה תקופה (כאמור בכ-3.6 מיליארד דולר) הביאה לכך שהמוסדיים "מכרו" למעשה דולרים בסכום נטו של כ-2.1 מיליארד דולר - כלומר תרמו תרומה משמעותית לייסוף שנרשם בשער השקל בתחילת השנה.

הזרים דווקא מכרו

יונתן כץ, אסטרטג מאקרו בלידר שוקי הון, אומר כי הנתונים מוכיחים שמי שמכרו שקלים היו דווקא המשקיעים הזרים - וזאת בניגוד לרושם המקובל. כזכור הייתה זו נגידת בנק ישראל, ד"ר קרנית פלוג, שציינה בינואר כי הבנק מזהה פעילות חריגה של ספקולנטים בשוק המט"ח ומתערב במסחר על מנת למנוע מהם להשפיע על ייסוף בשער השקל.

בסופו של דבר רכש בנק ישראל בינואר סכום שיא של 1.8 מיליארד דולר אך בעקבות היחלשות השקל הקטין משמעותית את היקף הרכישות בפברואר (304 מיליון דולר) ובמארס (143 מיליון). ואכן בסיכום הרבעון הראשון של השנה נרשם פיחות בשער השקל מול המטבעות הזרים: ברבעון הראשון של השנה השקל נחלש ב-1.4% מול הדולר וב-4.2% מול האירו.

כץ מציין כי במהלך הרבעון הראשון של השנה נרשמה עלייה במעורבות תושבי חוץ במסחר במט"ח והיא הגיעה ל-36.7% מסך הפעילות, לעומת 36.1% ברבעון האחרון ב-2017. נפח הפעילות הכולל בשוק המט"ח זינק ברבעון הראשון ב-100 מיליארד דולר ל-517 מיליארד דולר. ואולם מאחר שהגופים המקומיים הקטינו את חשיפתם לדולר ומכרו למעשה דולרים בהיקף חריג של כ-2.1 מיליארד דולר, הרי שהפיחות שנגרם בכל זאת בשער השקל הוא תוצאה של פעילות תושבי החוץ.