האימפריה הכלכלית הצבאית של הנשיא סיסי

מאז עלה נשיא מצרים לשלטון, הוא העביר עוד ועוד נכסים ועוצמה כלכלית לידי הצבא, על חשבון המגזר הפרטי • כשרוב המצרים ממשיכים לסבול מיוקר מחיה גבוה ומאבטלה גבוהה, גובר החשש שההתקוממות של 2011 עלולה לחזור על עצמה

אדם נושא כיכרות לחם בקהיר על רקע שלט תעמולה בעד הנשיא סיסי /  צילום: רויטרס
אדם נושא כיכרות לחם בקהיר על רקע שלט תעמולה בעד הנשיא סיסי / צילום: רויטרס

לפני שלוש שנים, ממשלתו של הנשיא עבד אל פתאח א-סיסי הודיעה שעיר בירה נוצצת חדשה תקום במדבר המערבי המצרי בשנת 2022, עם שדירות עטורות עצים, בתים חדשים ל-5 מיליון תושבים והבניין הגבוה ביותר באפריקה.

המיזם הזה מפגר כעת בהרבה אחרי לוחות הזמנים שלו, לפי החברה הקבלנית שבשליטת הצבא. המבנה היחיד שהושלם הוא מלון בבעלות הצבא במתחם. דובר המיזם, חאלד אל חוסייני, אמר שרק אחד משלושה שלבים מצוי כעת בבנייה. "לא תכננו שום דבר להוציא השלב הראשון, אני חייב להיות כן", אמר.

הנשיא סיסי נבחר מחדש במארס השנה עם 97% מקולות הבוחרים, מול מועמד יריב סמלי בלבד אחרי שכל מועמד אופוזיציה נאסר או הורחק מהמרוץ. בעולם הערבי, שלטונו של סיסי הוא דוגמה למשטר עולה שטוען לניצחון על הכוחות ששחרר האביב הערבי ב-2011.

מצרים היא גם דוגמה לכך שהכוחות הללו עדיין מבעבעים מתחת לפני השטח. בהיבטים רבים, האסטרטגיה של סיסי מזכירה את זו של הנשיא לשעבר חוסני מובארק, ששלטונו שנמשך כמעט 30 שנה הסתיים בהתקוממות עממית. כמו מובארק, סיסי נשען על כוחות הביטחון הגדולים ועל גישה כלכלית שמתגמלת את הצבא. רבים במגזר העסקי מתלוננים שסיסי הרחיק לכת עוד יותר בדחיקת היוזמה הפרטית לשוליים, על ההשלכות הכלכליות שנובעות מכך.

"הם בוטחים קודם כול בצבא", אמר נגיב סוויריס, המיליארדר שאומר שכמה מעסקיו במצרים נחנקו על ידי התערבות ממשלתית. "כוחות הביטחון יכולים לעצור כל מיזם. יש להם חברות משלהם. זה לא מצב טוב".

כלכלת מצרים צומחת בקצב מתון יחסית של 5.4%, לפי הבנק המרכזי. אבל מבחינת הרוב המכריע של האוכלוסייה, רמת החיים יורדת על רקע אבטלה נרחבת בקרב הצעירים והתייקרות המזון, שמלבות חלק מהתסיסה שגרמה להתקוממות ב-2011, ומעוררות חשש שהדבר עלול לחזור על עצמו.

חורף ערבי
 חורף ערבי

הפגנות ברחבי המזרח התיכון

האינפלציה והמצוקות הכלכליות הציתו הפגנות ברחבי המזרח התיכון בחודשים האחרונים. באיראן בדצמבר ובינואר הצית התסכול הכלכלי יותר משבוע של מחאות שבהן נמנו 20 הרוגים. בטוניסיה, קיצוצי תקציב הציתו התנגשויות פראיות עם כוחות הביטחון בעשר ערים ועיירות, ביום השנה להדחת השליט החזק בשעתו זיין אל אבדין בן עלי. בירדן, שביתות ומחאות נוספות התרחשו בינואר בתגובה לעליית מחירי הלחם. מחאות ספונטניות פרצו במצרים בתחילת חודש מאי, אחרי שהממשלה הודיעה על העלאה מפתיעה בתעריפי הנסיעה ברכבת התחתית.

במפרץ הפרסי, הנסיכויות העשירות רואות במצרים חומת אש נגד חזרה אל ההתקוממויות העממיות. "התפללתי לאללה שמצרים לא תקרוס", אמר נסיך הכתר הסעודי מוחמד בן סלמן בביקור בקהיר במארס.

סיסי, לשעבר מפקד הכוחות המזוינים, עלה לשלטון אחרי שהוא הוביל את הדחת הנשיא מוחמד מורסי ב-2013. סיסי הבטיח למצרים יציבות ושגשוג, וטען שבזכותו לא נקלעה מצרים למלחמת אזרחים מהסוג שפקד את סוריה, לוב ותימן. לזמן מה הוא נהנה ממעמד פולחני במדינה. תומכיו הנציחו את דמותו על כל דבר, משוקולד עד הלבשה תחתונה לנשים.

אבל בינתיים הנשיאות שלו איבדה את המעמד הפולחני. היציבות התבררה כחמקמקה כאשר הממשלה התקשתה לעצור התקפות של ארגונים כמו דאעש, שהרגו אלפי חיילים ואזרחים בשנים האחרונות.

התסיסה הגיעה אפילו לממסד הצבאי שהעלה את סיסי לשלטון. מדצמבר, הממשלה עצרה והרחיקה מהזירה שורת מתנגדים שניסו לקרוא תיגר על הנשיא בבחירות.

על אף שסיסי עזר להרחיב את הפרופיל הכלכלי של הצבא, מועמדים פוטנציאליים של האופוזיציה עם רקע צבאי תקפו את הרקורד שלו בתחומי הביטחון, הכלכלה והעדר החירויות הפוליטיות.

פסטה ולא רק נשק

פרשנים אומרים שסיסי רואה את עצמו כחלק מקבוצה עולמית של שליטים חזקים. לפני ההצבעה במצרים הוא טרח לשגר איחולים לנשיא רוסיה ולדימיר פוטין שזכה בבחירות מתוסרטות מאוד בארצו. הוא שיבח גם את נשיא סין שי ג'ינפינג, שהפך לא מכבר למנהיג סין לכל ימי חייו.

הצבא המצרי ממלא תפקיד מרכזי בכלכלה זה עשרות שנים. מיזמים עסקיים עזרו לכוחות המזוינים לאזן קיצוצים תקציביים שכפה עליהם הנשיא מובארק אחרי הסכם השלום עם ישראל ב-1978. בסוף 30 שנות שלטונו של מובארק, הצבא החזיק במרכולים ובמלונות, וייצר פסטה ולא רק נשק. הוא ניצל את מעמדו כפטור ממס ואת הגישה לכוח עבודה זול בדמות חיילים בשירות חובה.

אבל תחת הנשיא סיסי הצבא הגיע לפסגות חדשות של כוח כלכלי. אי אפשר לחשב את השיעור המדויק של הכלכלה שבידי הכוחות המזוינים, מאחר שעסקים בבעלות הצבא אינם מפרסמים דוחות כספיים, והתקציבים הצבאיים אינם מתפרסמים. כל חישוב של משקיפים עצמאיים מסובך כעת עוד יותר, מאז שמבקר המדינה לשעבר שמופקד על המאבק בשחיתות עומד לדין צבאי לאחר שהוא הצטרף למסע הבחירות של יריבו של סיסי, ואיים לפרסם ממצאים מרשיעים על ההנהגה הצבאית.

בראיון לטלוויזיה הממלכתית במארס, סיסי טען שהצבא מהווה רק 2% עד 3% מהפעילות הכלכלית במדינה. "אילו זה היה 50%, הייתי גאה", הוא אמר. "הכוחות המזוינים הם חלק מהממשלה".

מומחים מאמינים שתפקידו הכלכלי האמיתי של הצבא גדול הרבה יותר, בהתבסס על תצפיות אחרי מפעלים ועסקים שבבעלותו. "הוא לא נותן אמון במגזר הפרטי. הוא לא מאמין לאנשי עסקים", אמר אנדרו מילר, עובד לשעבר במועצת הביטחון של האו"ם שהיה אחראי למצרים.

כשסיסי עלה לשלטון, הוא פנה לצבא כדי שיעזור לתקן את הכלכלה. הוא הטיל על רשות הנדסה של הכוחות המזוינים את האחריות להרחבת תעלת סואץ, אחד המיזמים שהוא חתום עליהם אישית.

העסקים האזרחיים של הצבא

בברכת סיסי, הצבא החל לצבור גם עסקים אזרחיים. הממשלה ביטלה תוכנית אזרחית לפצל קרקעות לאורך התעלה כדי להקים אזור תעשייה ונמל ימי. במקום זאת העניק סיסי שני חוזים אחרים, אחד מהם לשותפות בין הצבא לחברה קבלנית פרטית, לפי אחמד דרוויש, היו"ר לשעבר של האזור הכלכלי של תעלת סואץ. עד כה, האזור הכלכלי המתוכנן לא התממש, על אף שהממשלה אומרת שהיא ממשיכה לקדם את המיזם.

דרוויש הוחלף בתפקידו על ידי האדמירל מוהאב ממיש, שעומד גם בראש רשות תעלת סואץ. כמה בכירים בעלי נטייה לסייע למגזר הפרטי הוחלפו בממשלותיו של סיסי, כולל שני כלכלנים שירתו בממשלות קודמות, וכך אנשי הצבא בממשלה דומיננטיים עוד יותר.

הצבא גם משפיע באמצעות רשת מבוזרת של קצינים בהווה ובעבר שיושבים במועצות מנהלים של חברות או שיש להם החזקות בעסקים פרטיים. ההחזקות הללו עוזרות לצבא לקבל שליטה ברווחים, גם של עסקים שאינם בבעלות ישירה שלו.

"יש להם אצבע בכל עוגה", אמרה שאנה מרשל, מומחית לכלכלה פוליטית במצרים באוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון.

קציני צבא ובכירי מעכת הביטחון ארגנו השתלטויות על לפחות שלושה ערוצי טלוויזיה פרטיים גדולים בשנתיים האחרונות. דובר צבאי לשעבר נטל לידיו את ערוץ הלוויין אל עצימה בינואר 2017. חברה ביטחונית בניהול קצין מודיעין לשעבר השתלטה על ערוץ אל-חיאט ביוני 2017.

ההשתלטות הזו צמצמה את השפעת אנשי העסקים האזרחיים החזקים ביותר במדינה. סוויריס, הבעלים לשעבר של ערוץ הטלוויזיה הפופולרי OnTV, אמר שהממשלה ביקשה ממנו לפטר שלושה מגישי חדשות לפחות. כשהוא סירב, הערוץ הועבר אל איל פלדה פרו-ממשלתי עוד לפני שמניותיו נקנו על ידי חיל המודיעין המצרי ב-2017.

סוויריס אמר שכוחות הביטחון הכשילו תוכניות עסקיות נוספות שלו. הניסיון שלו לרכוש את חברת ההשקעות CI Capital נחסם על ידי שירותי הביטחון ב-2016.

התנגדויות של שירותי ביטחון הכשילו גם ניסיון בשנה שעברה של ארצ'ר דניאלס מידלנד האמריקאית לקנות את החברה המצרית הלאומית למוצרי תירס, לפי סוויריס. גורם יודע דבר אישר שהרגולטורים המצרים חסמו את ההשתלטות המתוכננת. חברת התירס נקנתה מאוחר יותר על ידי חברה מצרית אחרת.

בשנות שלטונו של סיסי, הממשלה אימצה שינויים רגולטוריים שהקלו על הכוחות המזוינים לעשות עסקים. הורחבו ההיתרים לצבא לבצע עסקאות נדל"ן, והתקבל גם אישור לצבא לפתוח רשת בתי מרקחת.

הצבא מכר חבילות מזון

כשמשבר מט"ח יצר מחסור במוצרים בסיסיים כמו סוכר ב-2016, הצבא החל למכור חבילות מזון מסובסדות על משאיות שחנו ברחובות. הוא סיפק גם אבקת מזון לתינוקות בהנחה דרך בתי מרקחת, במהלך שתואר ככישלון של המגזר הפרטי.

האלמנט הבולט ביותר של התרחבות האימפריה הכלכלית הצבאית הוא המבחר הרחב של מיזמי בנייה ממשלתיים, כולל כבישים ובנייני מגורים - כמו היוזמה הלאומית להקמת מיליון דירות ברחבי המדינה. תקנות חדשות מאפשרות לקבלנים שקשורים לצבא להשיג מונופול למעשה על חוזים לבנייה ציבורית, אומרים מומחים.

"הבירה המנהלית החדשה", כך היא נקראת, היא המיזם השאפתני ביותר. הוא הוכרז ב-2015, והממשלה קיוותה שהוא ימשוך 5 מיליון תושבים, ויקל את הצפיפות בקהיר רבתי, שבה מתגוררים כעת 20 מיליון בני אדם, לפי הערכה. מיליונים מהם חיים בשכונות צריפים ובדיור לא פורמלי נוסף, ויש להם גישה חלקית מאוד לשירותים ממשלתיים.

העיר המתוכננת החדשה מציעה לצבא שפע הזדמנויות למתוח את שריריו הכלכליים. כשחברה ממשלתית סינית נסוגה מעסקה של 3 מיליארד דולר לבניית בנייני ממשלה בעיר החדשה בשנה שעברה, רשות ההנדסה של הכוחות המזוינים הציעה להשלים את הבנייה במחצית המחיר באמצעות קבלני משנה שלה, לפי חוסייני.