בפאנל "ממניות ועד חוב, מנפט ועד גז טבעי - לאן הולכים השווקים מסביב לעולם", שנערך היום (ד') באירוע "עושים שוק" של "גלובס", שוחחו אורי רבינוביץ', המשנה למנכ"ל ומנהל השקעות ראשי בהראל פיננסים; אביבית מנה-קליל, מנכ"לית משותפת באופנהיימר; גת מגידו, סמנכ"לית השקעות בפסגות; וג'ינה כהן, יועצת ומרצה בנושאי גז טבעי. את הפאנל הנחו כתבי שוק ההון של "גלובס", קובי ישעיהו ועומרי כהן.
ישעיהו פתח בשאלה: לאן השוק האמריקאי הולך? ואיפה כדאי לשים את הכסף?
אורי רבינוביץ: "שאלות קשות. בטווח הקצר הכלכלה האמריקאית צומחת באופן חזק, והריבית לפחות כרגע לא עוצרת אותה. בדרך כלל הסקטורים שהם תלויי ריבית יותר כדאי להשקיע בהם. לא ללכת לנדל"ן ולצריכה בסיסית, המקומות הללו יותר מושפעים מהריבית, ולכן בתקופה הזו מתפקדים פחות טוב. לעומת זאת טכנולוגיה מתפקדת טוב בכל מצב, גם אם הריבית גבוהה, והתחומים של אנרגיה, בנקים, סקטור של צריכה מחזורית וכו'".
במה השוק שונה היום בהשוואה לשנה שעבר?
רבינוביץ: "בשנה שעברה לא עסקנו בכלל בנושא הריבית, והמשמעות היא דווקא בשווקים מתעוררים ולא בארה"ב - ארגנטינה, ברזיל, טורקיה... הדברים הללו מייצרים אינפלציה יחד עם עליה במחירי האנרגיה וגורמים לשווקים הללו, שהם חלק מרכזי מהצמיחה, להיות יותר מורכבת. שוק האשראי מתחיל להיות יותר הססן, ולכן זה יותר משמעותי מארה"ב ולשיטתנו מאוד מגדיל את הסיכון של השווקים המתעוררים".
כהן: איפה נמצאות ההזדמנויות בשוק האמריקאי?
אביבית מנה-קליל: "תמיד שואלים אותי האם השוק הוא בועה. זו מילה מאוד קשה. בשנה האחרונה השוק עלה 10-11 אחוז והנאסד"ק פי שניים, אבל הכוח המוביל היה חברות הטכנולוגיה כמו פייסבוק, אמזון נטפליקס וגוגל לפעמים גם מיקרוסופוט כלולה. הן דהרו קדימה אבל המכפיל דווקא יורד, כי החברות מגדילות רווחים הרבה יותר מהעליה במחיר שלהן. זה מה ששונה מהעבר: החברות מרוויחות הרבה יותר.
"יש לגיטימציה לתשלום לחברות הטכנולוגיה. אני רק חושבת על הבית הקטן שלי - איזה תקציב אני משלמת לנטפליקס, דרופבוקס, ספרים אלקטרוניים, שופרסל ישיר... יש יותר הוצאות דרך האינטרנט, כלומר יש לגיטימציה והמכפילים עולים, ולכן ההשקעה בעולם הטכנולוגיה היא כדאית, הן הופכות לחברות שירותים - כמו הבידור למשל, שמחזיק את הילדים שלנו שעות מול המסך בכל העולם, יש כאן הצדקה כלכלית אמיתית, וכאן אני רואה את הפוטנציאל של חברות הטכנולוגיות. אין כאן בועה ואני שם כל כולי.
אתם באופנהיימר מסקרים המון מניות ישראליות, האם יש מניות שנראות לכם היום אטרקטיביות?
מנה-קליל: "חברות ההייטק הישראליות שנסחרות בארה"ב היו הרבה יותר מהתשואה של הנאסד"ק. וויקס, נובה, אורבוטק נמכרה, יש חברות עם שווי שוק מאוד יפה עם רווחיות ויצירת מזומנים, כל הכבוד לטכנולוגיה הישראלית. חשבתי על שתי המלצות: סולאראדג' - חברה שעושה רכיבים בתחום האנרגיה הסולארית. אחת הבעיות באימוץ אנרגיה סולארית היא כמה אתה מצליח לנצל את המשאבים שאתה משקיע, וסולארדג' משפרת משמעותית את הלוחות הסולארים והיא חדשנית בצורה יוצאת דופן, ונסחרת במכפיל 15 לשנה הבאה, כך שהיא לא יקרה.
"ההמלצה השנייה היא חברת נובה שתחום העיסוק שלה גובל במדע בדיוני. היא מייצרת מכונות בדיקה לשבבים שהם בגודל ננו-מילימטרים, עם יכולת מטורפת להשתלב בקווי הייצור ומחוצה להם. היא יוצאת דופן וזו חזית הטכנולוגיה, יש להם את אנשי ההייטק הכי משובחים בארץ, היא בצמיחה והיא מרוויחה וגם כתוצאה מפרויקט צ'יינה 2025. נובה צפויה לזכות בגדול כי גם קרנות ממשלתיות וגם פרטיות עומדות להשקיע הרבה כסף בהעברת טכנולוגיות לסין ונובה היא חלק מזה".
מה לגבי שווקים מתעוררים? אמריקה הלטינית, אפריקה ואסיה - האם זה מייצר הזדמנויות או בגלל שהפד ימשיך לעלות ריבית השווקים יזדעזעו?
גת מגידו: "כדי לענות על השאלה, בואו ניזכר מהם הגורמים שתמכו בשווקים המתעוררים בשנת 2017. היו שלוש סיבות שתמכו בזה: האצה כלכלית בסין, צמיחה גלובלית מסונכרנת - אשראי גדול, פרטי צרכני חברות ורפורמות שמעודדות את הכלכלה - והדולר מאוד נחלש בעולם ב-2017, וזה עזר מאוד לשווקים המתעוררים. ב-2018 כל שלושת הנקודות האלה הן סיפור שונה לגמרי: דולר חזק מאוד פוגע בשווקים מתעוררים. הדולר הוא גם מסחרי. משקיעים שמשקיעים בשווקים מתעוררים הם לא מגדרים את המטבע, ואז הרגישות אליו היא מאוד גדולה ואפשר להפסיד על זה הרבה כסף. הרגישות הזו גורמת למשקיעים להדיר את רגליהם.
"שנית, כלכלית, זה יכול לייצר כדור שלג. בצד הכלכלי הרגישות הבסיסית נובעת זה שיש להרבה מדינות חוב דולרי וכשהדולר מתחזק החוב עולה והן נחלשות ונכנסות למערבולת. כלכלית, אנחנו בשיא הסייקל ובשלב מסוים אנחנו צופים לעתיד, ובנגזרת השנייה ברור לנו שאנחנו יותר קרובים למתי תבוא האטה מאשר לנגזרת שנייה חיובית קדימה. בסוף 2017 בסין הנשיא זכה בכהונה לחמש שנים הבאות והמשמעות היא שהתחיל סייקל פוליטי חדש וסין הצומחת עם הרגל על הגז מרגישה בנוח ללחוץ על הברקס באופן מנוהל, פחות אשראי, וזה פוגע מאוד בשכנות.
"לסיכום, המשך התחזקות הדולר יכול להוביל בהחלט למשבר בשווקים המתעוררים, לכן כדאי להתמקד יותר בסין מאשר במדינות השכנות שרגישות לחוב זר דולרי וזה מתקשר גם למלחמת הסחר. אם חברה בסין פחות תעבוד עם אפל ואייפונים ויותר עם וואווי המשמעות היא פחות שבבים מטיוואן. לכן שותפות הסחר של סין הן מאוד פגיעות בהאטה.
ממשלת ישראל עושה בשנה האחרונה מאמצים גדולים לייצא גז לאירופה. האם זה אפשרי? והאם יש אפשרויות נוספות ליצוא גז מישראל?
ג'ינה כהן: "לא. לאירופה אי-אפשר מאחר וזה מרחק של 2,100 ק"מ, והצינור צריך לעבור ב-3,000 מטר עומק. צינור כזה יעלה למעלה מ-10 מיליארד דולר והקונים האירופים לא נוטים כרגע לחתום על חוזי גז ארכי טווח שמצדיקים בניה ועלות של צינור כזה. מה שכן אפשר זה לייצא גז לירדן. אין להם שום גז משלהם וכרגע הם מייבאים גז נוזלי מקטאר במרחק של 4,000 ק"מ. זה יותר יקר ממה שהם יכולים לקנות מישראל, ובבניה של צינור של 30 ק"מ נתחיל לספק להם בסוף 2019 גז בצורה מלאכותית.
"השוק השני הפוטנציאלי הוא המצרי. מבחינה גיאופוליטית זו מדינה שיש לנו קשרים מאוד טובים אתם ומאוד מקל שאין מדינת מעבר בינינו לבינם. בין האפשרויות להעביר להם גז יש כבר צינור אחד שקיים, אבל החברות בודקות את האפשרות להשתמש בצינור הזה, או שלוש אופציות אחרות להעביר גז למצרים. כנראה שבעיקר אחרי 2022 המצרים יצטרכו גז גם בשביל השוק המקומי שלהם, גם בשביל יצוא, ובוודאי שיש גם בעיות כמו החובות שהמצרים חייבים לישראל - 3 מיליארד דולר עבור גז שלא סיפקו לנו בעבר. אבל אני אופטימית שאפשר להתקדם ולספק להם את החוזה שנחתם כבר בין לוויתן ומצרים, כ-7 מיליארד קוב כשנה.
"השוק האחרון הוא טורקיה. היו לי תקוות גדולות, שכן ניתן לספק להם גז מאחר שהמדינה אין לה שום גז טבעי משל עצמה והיא צריכה לייבא הכל ממדינות בעייתיות כמו רוסיה, איראן ואזרבייג'אן. יש לה תלות גדולה של 55% בגז הרוסי ואין יותר הגיוני משיקנו גז מישראל. הקושי שם הוא בעיקר פוליטי בינינו לבין ארדואן. אני חושבת שמאוד חשוב שממשלת ישראל תעזור ותתרכז בפרויקטים האפשריים ותעשה מאמצים שם ולא בפרויקט של הצינור לאירופה, אלו מאמצים שלא יובילו לכלום.
"אני לא מסכימה עם נתן חץ שטוען שגז הוא בגוונים של אפור ושצריך להתרכז בשמש רוח והידרו. מאחר ובארץ אין לנו בקושי רוח ואין לנו הידרו. גם עם אנרגיית הידרו בעולם יש הרבה בעיות סביבתיות. אנחנו חייבים גז טבעי כגיבוי בשעות שאין שמש. שנית, נתן חץ אמר שהמדינה עוד לא נהנית מהפירות של גז טבעי - אני גם לא מסכימה, כי מאז שישראל החלה להפיק גז ב-2014 היא חסכה 50 מיליארד שקל וזה שלא הייתה לייבא נפט זה רק יתרון כלכלי ויש עוד יתרונות סביבתיים וביטחוניים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
