ישראל נערכת למרוץ על המחשוב הקוונטי, אחד התחומים החמים כיום בעולם המחשוב. ל"גלובס" נודע כי משרד ראש הממשלה מתכוון להעביר סכום ראשוני של קרוב ל-300 מיליון שקל (80 מיליון דולר) לפיתוח טכנולוגית מחשוב קוונטי בישראל. מרבית הסכום תשמש את הטכניון לפיתוח מחשב קוונטי, מהראשונים בעולם. חלק מהסכום יועבר למכון ווייצמן, שמדעניו עובדים גם הם על פיתוח יכולות בתחום זה.
גורמים מקורבים מעריכים כי מדובר רק בהקצאה ראשונית, וככל שתוכח היתכנות הפרויקט יגדלו התקציבים והמשאבים שיועמדו לרשותו. כמו כן מעריכים כי חברות פרטיות, בהן גורמי מחקר ופיתוח מובילים, יבצעו גם הן השקעות גדולות במחשוב הקוונטי הישראלי ככל שהוא יתקדם.
חשיבות טכנולוגית - אבל גם ביטחונית
בניגוד למחשבים המוכרים לנו כיום, שבהם יחידת המידע הבסיסית היא 0 או 1, המחשוב הקוונטי מבוסס על הרעיון שהיחידה יכולה להכיל במצב נתון את שני הערכים בו זמנית. אם רעיון זה יגיע ליישום מסחרי, הדבר צפוי לאפשר את פיתוחם של מחשבים מהירים במיוחד, בעלי עוצמת חישוב שאינה מוכרת כיום. בכך גם תיפתר "בעיית חוק מור": שיטת המחשוב הנוכחית, לפי מומחים, קרובה לקצה גבול יכולתה - וכבר לא עומדת בתחזית המפורסמת שלפיה המחשבים יכפילו את עוצמתם בכל שנתיים.
בנוסף, המחשבים הקוונטיים עשויים לאפשר פתרון בעיות שהמחשבים הנוכחיים אינם מסוגלים לפתור. מלבד יישומים בתחומי הבינה המלאכותית, הבריאות והחישה הממוחשבת, קיימים יישומים ביטחוניים חשובים שלא ניתנים לפיתוח אלא באמצעות מחשוב קוונטי, ושרק מדינות בודדות בעולם יהיו מסוגלות לפתחן.
בכנס שרי מדע וטכנולוגיה שנערך בירושלים בחודש שעבר אמר ראש הממשלה נתניהו כי הממשלה מתכוונת להקים מערך למחשוב הקוונטי בהשקעה בסדר גודל דומה להשקעה בסייבר. הוא ציין כי בקרוב יוקם צוות מומחים שיקדם את ישראל בתחומים שלהם מיוחסת תרומה קריטית לביטחון ישראל, ובהם המחשוב הקוונטי.
אחד הקטליזטורים המשמעותיים להשקעה בתחום היה איגוד ההייטק הישראלי בהתאחדות התעשיינים, שפעל מול לשכת ראש הממשלה. בין היתר קיים נתניהו התייעצויות עם ד"ר צבי מרום, יו"ר איגוד ההייטק הישראלי בהתאחדות התעשיינים ומנכ"ל חברת באטמ, וכן עם מומחים בתחום, בהם חתן פרס נובל פרופ' ישראל אומן.
בשיחה מסין אומר מרום ל"גלובס": "היה לנו דיבור וראש הממשלה השתכנע שמחשוב קוונטי הוא נושא חשוב שממשלת ישראל צריכה להיכנס אליו ולבצע מחקר, כדי לבחון אם אנחנו יכולים להיות מובילים עולמיים בתחום. הוא השקיע הרבה מאמץ והרבה זמן כדי ללמוד את הנושא והשתכנע שכדאי להיות בפנים".
בפגישה שהתקיימה לפני מספר חודשים עם ראשי תעשיית ההייטק בישראל הכריז נתניהו רשמית על ההחלטה לקדם את המחקר הקוונטי בתמיכת הממשלה. כעת נודע על היקף הסכום הראשוני שהוקצב לעניין. "אנחנו פועלים כדי לארגון קונסורציום חברות תעשייתיות שיתמכו במהלך", אומר מרום.
אינטל, IBM ומיקרוסופט כבר בתמונה
בפיתוח יכולת המחשוב הקוונטי בישראל שותפות גם חברות בינלאומיות מובילות, בהן אינטל, IBM ומיקרוסופט, שמנהלות ביניהן מרוץ מתוקשר על הצגת יכולת בתחום זה. החברות נמצאות בשיתוף פעולה עם מחלקות המחקר בטכניון ובמוסדות מחקר נוספים, ובתעשייה מעריכים כי הן ישקיעו סכומי כסף ומשאבי כוח אדם ניכרים, ואף יעמידו מתקנים ואמצעי פיתוח לרשות המדענים, כדי לקדם את המחקר בתחום המחשוב הקוונטי.
מנכ"לית איגוד ההייטק בהתאחדות התעשיינים, מירב קינן, אומרת: "אנחנו מסתכלים על הטווח הארוך ומחפשים תחומים שבהם ישראל תוכל להפוך לאחת המובילות. כשנדבר על מחשוב קוונטי בעוד חמש-עשר שנים, זה יהיה כמו שמסתכלים על הסייבר כיום. יש חברות תעשייה ישראלית מתקדמות שרוצות לפתח טכנולוגיות בתחום הזה, ויש מחלקות בחברות ישראליות גדולות, שעוסקות במחקר ופיתוח של הדור הבא של המחשבים".
הטכניון הודיע לפני כחודשיים על תרומה של 50 מיליון דולר מקרן משפחת הלן דילר, שניתנה על מנת להקים את המרכז לחקר הקוונטום במוסד האקדמי. התרומה תאפשר גיוס חברי סגל חדשים ומימון ראשוני למחקר ולהכשרת דור של מומחים במחשוב קוונטי. מרכז הקוונטום החדש הוא השלישי בתחומי המחשוב הקוונטי שמוקם בטכניון בעת האחרונה בכספי תרומות פרטיות.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
