מרק גנטי מן המדבר: פלנטארק ביו גייסה 3 מיליון דולר

פלנטארק, שעוסקת בשיפור גנטי של צמחים בטבע, הודיעה היום (ב') על גיוס של כ-3 מיליון דולר • בנוסף, הוכרז שיתוף פעולה מחקרים עם אוני' וויסקונסין

חממה / צילום: שאטרסטוק
חממה / צילום: שאטרסטוק

חברת פלנטארק ביו, שפיתחה גישה חדשה לשיפור גנטי של צמחים, הודיעה היום על גיוס של כ-3 מיליון דולר, ועל שיתוף פעולה עם אוניברסיטת וויסקונסין. במסגרת הניסוי האוניברסיטה תבחן את השפעת הגנים שגילתה החברה על עמידות צמחים ליובש.

פלנטארק ביו הוקמה על ידי ד"ר דרור שיליטין, יוצא חברת אבוג'ן הנסחרת בנאסד"ק לפי שווי של 75 מיליון דולר, והיא חותרת לאותה המטרה כמו אבוג'ן: שיפור תכונות של צמחים באמצעות מחקר גנטי. אולם, שיטת העבודה של פלנטארק היא אחרת. בעוד אבוג'ן מגלה גנים במחשב ומיישמת אותם בטבע. פלנטארק עושה גם את הגילוי בטבע.

הטכנולוגיה הייחודית של החברה מאפשרת לה לאתר בסביבות כמו המדבר הצחיח, "מרק" של גנים שעוזרים לאורגניזמים שונים (צמחים, בעלי חיים, פטריות, וירוסים), לשרוד באותו אזור. כאשר אנשי החברה אוספים גנים מהאדמה או ממקור מים באזור, לא אכפת להם מאיזה מיקרוב או צמח הגיעו הגנים הללו במקור.

מה שמעניין את החברה הוא אילו גנים מופיעים לעיתים קרובות במדבר אך הם ייחודיים לו, כלומר לא מופיעים בסביבות אחרות. לגנים הללו יש סיכוי טוב להיות אותם גנים שעוזרים לצמחים לשרוד תנאי יובש. אחרי שמזהים את הגנים הללו, מחדירים את הגנים לצמחי מטרה. השיטה הטכנולוגית שפיתחה החברה מאפשרת לה להחדיר רק גן אחד מתוך ה"מרק" לכל צמח. כעת מאפשרים לצמחים המהונדסים לצמוח בסביבה יבשה. אלה ששורדים - מכילים כנראה את הגן הרצוי.

אפשר לדמות את הגישה הזו לגישת ה-High throughput screening שבה מגלים תרופות, על ידי ניסוי של אלפי מולקולות מספריים מולקולות מוכנה מראש, על אלפי דגימות תאים. זאת לעומת הגישה החדשה יותר של תכנון ממוחשב של תרופות, שנראה כמתוחכם, הגיוני וחסכוני יותר, אולם רוב התרופות הקיימות היום הגיעו דווקא מגישת הניסוי והטעיה של ה- High throughput . על פי האנלוגיה הזו, אבוג'ן פועלת בגישת התכנון הממוחשב, ואילו פלנטארק פועלת בגישת ה-High throughput.

"עד היום אי אפשר היה להחדיר גנים לצמחים בכמויות כאלה", אומר שיליטין. "אנחנו יכולים להחדיר מיליוני גנים שונים, כל אחד לצמח מטרה, ולראות מה קורה".

החברה שהוקמה ב-2014 כבר גילתה מספר גנים מן הסוג הזה, וכעת כאמור חתמה על חוזה לשיתוף פעולה עם אוניברסיטת ויסקונסין בארה"ב, לבדיקת השפעת הגנים על סויה, בניסוי שדה גדול. הגנים הללו הראו כבר תוצאות טובות בניסויי חממה בישראל.

המטרה היא לחתום על הסכמי פיתוח סביב הגנים האלה עם חברות גדולות, ושיליטין מציין כי מתקיימים כעת תהליכי מו"מ להסכמים מסוג זה.

עמידות ליובש הופכת לתכונה חשובה עוד יותר מבעבר בשנים האחרונות בגלל ההתחממות הגלובאלית. פלנטארק מצטטת מחקרים של אוניברסיטת וויסקונסין לפיהם כל עליה של מעלה אחת בטמפרטורה העולמית, מובילה להפסד של 2.4% ביבול הסויה.

הגישה שלכם היא של הנדסה גנטית. האם זו אינה עוברת מן העולם בשל התנגדות הציבור?

"היום רוב הגידולים המובילים - סויה, תירס, כותנה וקנולה - הם מהונדסים. עם זאת, אם יעלה הצורך אנחנו יכולים לפעול על הגנים שגילינו בשיטות של עריכה גנומית, ולא על ידי הנדסה".